בית הדין האיזורי הוסיף וקבע כי אמנם מדובר בעבודה קצרת מועד במהותה הנתונה לתהפוכות הגורל הפוליטיות, וממילא לא היה למערערת בסיס להסתמכות או לציפייה סבירה למספר שנים רב בתפקיד זה, ואף על כי כן קבע בית הדין כי "גם אם הקף זכות השימוע במשרת אמון יהיה קטן יותר, אין לאיינה לחלוטין. זאת בודאי כשמדובר בפיטורים שאינם מתקיימים במועד חילופי השרים כלפי קבוצה גדולה של מפוטרים, אלא במועד מאוחר יותר, לאחר שהעובדת עבדה תקופה מסויימת בלישכה, ומן הראוי וההכרחי לשמוע את טענותיה בטרם פיטורים".
בית הדין הארצי, אליו הוגש ערעורה של העובדת, אימץ את קביעותיו של בית הדין האיזורי, ובכל הנוגע ל"משרת אמון" ול"זכות הטיעון" והוסיף וקבע, בין היתר כדלקמן:
באשר ל"משרת אמון", קבע בית הדין הארצי כי:
"אין הוראת החוק נסוגה מפני הוראות התקשי"ר.. הוראת החוק היא קטיגוריית, ואין היא מותירה כלל שיקול דעת למעביד, בלתי אם להחזיר את העובדת לעבודה, למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק... עם זאת, יש להדגיש כי בסופו של יום, יישום הוראת סעיף 9 (ג) (1) לחוק עבודת נשים יהא תמיד בשים לב לנסיבות המקרה, ובהן אופי המשרה בה מדובר, שהיא משרת אמון. בקשר לכך אין להוציא מכלל אפשרות מצב דברים בו למשל הנבחר מבקש כי במשרת האמון בה מדובר יועסק עובד או תועסק עובדת, שהם אנשי אמונו משכבר הימים. או אז, במקרה מעין זה על הגורמים המוסמכים לבחון את כלל הנסיבות, ולקבל החלטה בדבר אופן שילובה בעבודה של העובדת שחזרה מחופשת לידה, וזאת לאחר ששמעו את עמדתה (פסקה 36 לפסק הדין בענין שירי להב).
...
כבר פרטנו לעיל כי נסיבות סיום העסקת התובע ע"י מר אבי ברגר ביום 03/11/2013 לא ענו על דרישות הדין בדבר קיום שימוע המתאים לנסיבות המקרה, ולאחר ששקלנו את כלל הנסיבות, לרבות את מהותה של משרת האמון מחד גיסא ואת נסיבות סיום העסקתו של התובע מאידך גיסא, הגענו לכלל מסקנה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגובה 4 משכורות (ברוטו) בשיעור כולל של 84,348 ₪ (לפי 21,087 ₪ ברוטו לחודש).
טענתו לפיה רובצת חובה על הנתבעת ליידע אותו ביישום החלטת הממשלה גם בחלוף 5 חודשים מסיום העסקתו, תטיל על הנתבעת נטל כבד ובלתי סביר, ועל כן אין בידינו לקבל טענה זו ואנו דוחים אותה.
סוף דבר:
התביעה מתקבלת בחלקה באופן שהנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי עריכת שמוע לתובע בגובה 4 משכורות בסכום כולל של 84,348 ₪ בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.