היקף זכות השימוע במשרת אמון מוגבל

התובע, אשר הועסק בתקופה הרלוואנטית לתביעה כיועץ בכיר למנכ"ל משרד התיקשורת ב"משרת אמון", מעלה בתביעתו טענות כנגד המדינה, אשר פיטרה אותו באופן שרירותי ומשפיל, מבלי שערכה לו שימוע כדין, בלא שניתנה לו זכות הטיעון, כל זאת על רקע מוגבלותו הקשה, שהייתה ידועה למנכ"ל משרד התיקשורת ולשאר העובדים במשרד.

אין לומר על נסיבות אלה כי ניתנה לתובע זכות טיעון עם זאת, יש לזכור כי כאשר עסקינן במשרת אמון "הקף זכות השימוע במשרת אמון יהיה קטן יותר", וכדברי ביתה דין בעיניין שירי להב במסגרת הבקורת השיפוטית יש ליתן את "המשקל המתאים לאופייה המיוחד של המשרה, וזאת בשים לב לכלל נסיבות המקרה"(פסקה 39 לפסק הדין).

...

כבר פרטנו לעיל כי נסיבות סיום העסקת התובע ע"י מר אבי ברגר ביום 03/11/2013 לא ענו על דרישות הדין בדבר קיום שימוע המתאים לנסיבות המקרה, ולאחר ששקלנו את כלל הנסיבות, לרבות את מהותה של משרת האמון מחד גיסא ואת נסיבות סיום העסקתו של התובע מאידך גיסא, הגענו לכלל מסקנה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגובה 4 משכורות (ברוטו) בשיעור כולל של 84,348 ₪ (לפי 21,087 ₪ ברוטו לחודש).

טענתו לפיה רובצת חובה על הנתבעת ליידע אותו ביישום החלטת הממשלה גם בחלוף 5 חודשים מסיום העסקתו, תטיל על הנתבעת נטל כבד ובלתי סביר, ועל כן אין בידינו לקבל טענה זו ואנו דוחים אותה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה באופן שהנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי עריכת שמוע לתובע בגובה 4 משכורות בסכום כולל של 84,348 ₪ בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים סע"ש 10935-09-13 לפני: כב' השופטת יפה שטיין התובע: יוסי חיים אוד ע"י ב"כ: עו"ד ע. אגרון הנתבעת: כנפיים"כי באומנות אין מוגבלות" ע"י ב"כ: עו"ד מיכל יששכר החלטה

פלוגתות מה הוא יום סיום יחסי העבודה בין הצדדים: האם ביום 7/07/13 כטענת הנתבעת או שמא ביום 10/07/13 כטענת התובע? נסיבות סיום יחסי העבודה: האם כטענת התובע, הוא פוטר באופן פיתאומי וללא שנערך לו שימוע כדין ובשל כך הוא זכאי לפצויי פיטורים ולפצוי בגין העידר שימוע, או שמא כטענת הנתבעת, התובע הפר ומעל באמון שניתן לו בכך שהשתמש במשאבי העמותה לצרכיו הפרטיים, נטל כספים וטובות הנאה אישיות בנגוד להסכם ההעסקה שלו ולחובת הנאמנות המוגברת החלה עליו כנושא משרת אמון, נערך לו שימוע כדין ולכן אינו זכאי לפצויי פיטורים ולפצוי בגין העידר שימוע? האם מכתב ההמלצה שקבל התובע מאת יו"ר הנתבעת עם סיום העסקתו משקף את האמור בו, כטענת התובע, או שמא הוא ניתן בטרם נאמדו הנזקים הנטענים שנגרמו על ידי התובע, כטענת הנתבעת? האם התובע זכאי לתשלום שליש משכורת חודש יולי 2013 כטענתו, או שמא אינו זכאי לכך בשל קזוז חובותיו, כטענת הנתבעת? האם התובע זכאי לתשלום בגין פדיון ימי חופשה כטענתו, או שמא הנתבעת היא זו הזכאית לתשלום מהתובע בגין חופשה שנטל שלא כדין / ללא דיווח, כטענת הנתבעת? האם התובע זכאי לפצוי בגין אי הפרשה של כספים לביטוח מנהלים, כטענתו, או שמא אינו זכאי לכך, כטענת הנתבעת? האם כטענת התובע, השליטה על המערכת הכספית והארגונית בנתבעת היתה בידי גורמים בנתבעת, או שמא לתובע היתה שליטה מלאה על המערכת הכספית והארגונית של הנתבעת והוא זה שהעביר הוראות בדבר תשלום לעובדים, לחברות ביטוח ולספקים, כטענת הנתבעת? האם התובע ויתר על הפקדת כספים עבורו בקרן הישתלמות בשל מצבה הכלכלי של הנתבעת, כטענתה, או שמא לא ויתר על כך אלא שנענה לבקשת יו"ר הנתבעת לדחות את התשלומים, כטענתו? האם הוראת התובע להפסיק את הפקדת הכספים על שמו בחברות הביטוח נעשתה על דעתו, כטענת הנתבעת, או שמא הדבר נעשה על ידי מינהלי העמותה, כטענת התובע? האם נסיעותיו של התובע ברכב הנתבעת שלא לצרכי העבודה נעשו ללא אישור וידיעת הנתבעת, כטענתה? האם הוספת גילום שווי רכב לשכר התובע נעשתה על ידי התובע ללא אישור וידיעת הנתבעת, כטענתה? האם התובע מסר לנתבעת עם סיום העסקתו את כל החומר הרלוואנטי שהיה בידיו בקשר לתפקידו, כטענתו, או שמא לא עשה כן ואף בטרם השבת המחשב הנייד שהיה ברשותו לנתבעת, פירמט התובע את הדיסקט הקשיח שלו, כטענת הנתבעת? האם בעת השימוע של התובע ידע הועד המנהל של הנתבעת על הנזקים הנטענים שנגרמו לנתבעת על ידי התובע, או שמא אלה טרם נחשפו במלואם, כטענת הנתבעת? האם התובע פגע בתדמית הנתבעת בקרב גורמים שונים, כטענת הנתבעת, או שמא לא עשה כן, כטענתו? האם התובעת זכאית לקזוז חובותיו הנטענים של התובע, לרבות משכורת חודש 07/13 שכבר קוזזה, מכל פיצוי שייפסק לטובת התובע ככל שייפסק, כטענתה? הצדדים יגישו את העדויות של בעלי הדין וכל יתר העדים בתצהירים.

נוכח המחלוקות המתעוררות בתיק והיקפו, בית הדין מעריך את הזמן הדרוש לשמיעת ראיות הצדדים, בכ-3 שעות.

...

ב) מתדפיסי מידע פלילי עדכניים עולה כי נגד סעדון ובת זוגו המכהנת כנושאת משרה בעותרת מיתנהלת חקירה גלויה משנת 2020 בעבירות לפיה סעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס -2000, סעיף 220 (1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), סעיף 117 (ב) (1) ו – (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975, סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג – 2003, סעיפים 415 סיפא, 423, 499 (א) (1), 420 לחוק העונשין.

עבירת מעשה מגונה היא בהחלט דבר המלמד על אופיו של אדם ומידת האמון שלקוחות יכולים לרכוש לאותו אדם.

בהקשר של חוק הפיקוח אין הכרח לערוך שימוע בע"פ דוקא על מנת לממש את זכות הטיעון והעותרת לא הצביע על כל טעם מדוע עריכת השימוע בכתב לא מיצתה את טענותיה ולא הייתה אפקטיבית.

דברי ההסבר להצעת החוק מלמדים על חשיבות אסדרת פעילות נותני שירותים פינאנסיים חוץ מוסדיים: "להעדר האסדרה תוצאות בלתי רצויות, והבולטת בהן היא שלצד גורמים לגטמיים הפועלים בענף, ניכנסו לענף גורמים עבריינים ונוצרה תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהקף נרחב. לעיתים משמים נותני שירותי המטבע כ"צנור החמצן" הכלכלי של אירגוני הפשע.

בדברי ההסבר לסעיף זה נכתב: "סעיף זה נועד לאפשר גמישות ושיקול דעת למפקח במתן רישיונות ועל ידי כך להבחין בין משטר של רישום הקיים כיום בחוק איסור הלבנת הון לעניין נותני שירותי מטבע, לבין משטר של רישיונות, שבו קיים לרגולטור שיקול דעת רחב יותר לעניין מתן רישיון. יובהר כי שיקול זה מוגבל וכפוף לטעמים המנויים בסעיף ולשיקולי סבירות". ז) סעיף 16 לחוק הפיקוח קובע תנאים נדרשים למתן רישיון מורחב, וזאת נוסף לתנאים האמורים בסעיף 15.

...

ג) לאחר בחינת הבקשה לרישיון, בשים לב למשך הזמן בו פועלת מבקשת הרישיון, היקף פעילותה וכן נבחנו תדפיסי הרישום הפלילי הממונה הגיע למסקנה כי שלום הציבור ובטחונו גוברים בנסיבות המקרה על האינטרס הפרטי של העותרת להמשיך ולעסוק בתחום מתן אשראי .

במקרה דנן, עיון במידע המודיעיני מוביל למסקנה כי החלטת הרשות מצויה במתחם הסבירות, מה גם שבינתיים החקירה הגלויה הבשילה להגשת כתב אישום.

משלא מצאתי פגם מנהלי שנפל מצד הרשות ביחס לעותרת ומשנמצאת החלטת הרשות במתחם הסבירות, אין מנוס מדחיית העתירה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית העתירה.

משבחרה הנתבעת להוציא מכתב פיטורים, מתוך ידיעה ברורה והבנה מלאה להשלכות המעשה, הן מבחינת זכויות התובע מולה והן לזכויות להן יהיה זכאי מהמוסד לביטוח לאומי המשולמות מכספי ציבור, אינה יכולה כעת לטמון את ראשה בחול ולבקש מבית הדין להיתעלם מהליך שלם שלטענתה פוברק – שימוע ופיטורים – ומשכך לדחות את טענות התובע.

הגם שניסה בתשובותיו להצניע את הקף הידע שלו, נראה כי התובע היה מודע היטב לזכויות עובדים (ראו עמ' 7 לפרו', ש' 20-3 וכן עמ' 12, ש' 25 ואילך).

מנגד, טוענת הנתבעת כי ההודעה על שינוי בתנאי העסקה מיום 01.01.2015 ערוכה כדין; כי התובע קיבל הודעות דומות בתקופת עבודתו ולא טען לעניין שכרו בזמן אמת; כי הבונוסים שנרשמו בתלוש היו תוספות שכר מותנות שאינן שכר יסוד וככל שהתובע טוען אחרת, הנטל להוכיח זאת עליו; כי התובע עבד עד 01.01.2015 במשרה שעתית חלקית על אף חישובו הגורף לפיצויים וכי הנתבעת הפרישה לקופת פיצויים בגין מלוא שכר היסוד לשיטתה וכי התובע אינו זכאי להשלמה היות והסכים בכתב להחלת סע' 14 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג -1963.

[footnoteRef:10] [10: ע"ע (ארצי) 28706-11-18 נועם לנדמן - לב העיר - הרשת המקומית בע"מ (26.03.2020)‏] ככלל, משרה של מנהל חנות תהא בבסיסה משרת אמון, אולם לא כל משרת ניהול מפקיעה בהכרח את תחולת החוק.

מכלל העובדות שהונחו לפנינו, הגם שהתובע היה בתפקיד עם קרבה לגיל, בעל המניות בנתבעת, נוכח שאר הסממנים שנידונו לעיל לא מצאנו כי התובע עונה על ההגדרה כמשמעותה בחוק ופרשנותה בפסיקה והכללים שנקבעו בה. אומנם הייתה לתובע השפעה על הזמנת סחורה, קביעת מחירי מוצרים, אולם זו היתה מוגבלת לסניף המקומי של הנתבעת ולא לסניפיה האחרים.

...

" מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי המכתב השני הוצא ביום 12.04.2018, וכי נפלה טעות בתאריך הרשום עליו.

עם זאת, ומשלא נמצאה כל ראיה התומכת בגרסת הנתבעת לגבי התנהלות התובע עם עו"ד ברקוביץ אשר לתשלום שכר הטרחה באמצעות מתן סחורה מהחנות ללא תשלום, יש לקבוע כי הנתבעת לא הוכיחה את הנטען ועל כן, אין מנוס מלדחות רכיב תביעה זה. לסיכום תביעתו של התובע מתקבלת חלקית כלהלן – פיצויי פיטורין 31,167 ₪ חלף הודעה מוקדמת 9,133 ₪ פיצוי בגין חוסר בתגמולים 7,163 ₪ הפרשי שכר 9,009 ₪ רכיבי התביעה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וגמול שעות נוספות נדחים.

בשים לב לסכומים שנתבעו בכתבי התביעה לעומת הסכום שנפסק לזכות התובע ומנגד התביעה שכנגד החלטנו לפסוק לתובע הוצאות על הרף הנמוך בסך 3,000 ₪.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובע תוך שלושים ימים אחרת ישא הסכום ריבית והצמדה כדין.

הנתבעת העניקה לתובעת את כל מרכיבי ליבת הליך השימוע ובהם הודעה מראש על הסיבות בגללן נשקל לפטרה ובשקיפות מלאה ; ייצוג עורך דין; הודעה מראש על ההליך; זכות להשמיע את דבריה טרם תיתקבל החלטה באופן העונה לדרישות הפסיקה הן בעיניין בירור טענות והן במתן היזדמנות למפוטרת להציג עניינה כשכל הטענות מונחות בשקיפות בפניה.

במסמך שכותרתו "Job Description" (נספח ג' לכתב ההגנה), מתוארים נושאי והקף האחריות שבתפקיד אותה ביצעה התובעת, עליו חתמה ביום 29.03.2016.

זאת ועוד, התובעת טענה לעניין החתימה שההרשאה שלה הייתה לתקופה מוגבלת: "ש. ממתיי עד מתיי הייתה לך רשות חתימה.

כל אחת מטעמיה, לפני 2016 לא כומתה ולא הוכחה ע"י התובעת והנתבעת טענה והעידו מטעמה כי מה שדווח שולם, ולאחר החוזה החדש, לא הייתה זכאית מאחר והייתה בסטאטוס של משרת אמון, סטאטוס שהנתבעת הוכיחה.

...

תביעת התובעת לתוספת שכר שנתית נדחית.

לאחר ששקלנו מצאנו כי יש לחייב את התובעת בשכ"ט הנתבעת הגם שהיה הפרש זעום של פדיון חופשה לטובתה ביחס לכלל הרכיבים שנתבעו ונדחו לגופם או נזנחו מטעמי התובעת.

התובעת תשלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 27,000 ₪.