היקף הזכות להעתקת חומר החקירה

סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כך: 74(א)(1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו;  לכן, וכפי שעולה מנוסח הסעיף - הזכות להעתיק את חומר החקירה בתיק נלווית לזכות העיון.

בבשפ 6229/18 פלוני נ' מדינת ישראל 19.8.2019 קבע כבוד השופט ג' קבע כך: " בית המשפט קמא קבע כי העיון במשרדי המשיבה בלבד מהוה איזון ראוי בין הצורך בהגנה על הזכות לפרטיות של צדדים שלישיים לבין הצורך בהגנה על זכותו של העורר בניהול הליך הוגן וראוי. לא מצאתי טעם טוב להתערב בקביעה זו. כפי שציין חברי השופט מ' מזוז שדן בעיניינו של העורר בבש"פ 2004/19 הנ"ל [פורסם בנבו] מהותן של העבירות המיוחסות לעורר, על הקפן וחומרתן, מחייבת הסדר שיהא בו להגביל את החשש לפגיעה בפרטיות. זאת ועוד. זכות ההעתקה, במובחן מזכות העיון, נתפסת כזכות משנית שעיקרה בנוחות ההגנה ואשר הגבלתה אינה פוגעת בזכות העיון או בזכות נאשם להליך הוגן (בש"פ 1072/19 זנון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (13.3.2019). " האיזון במקרה זה: גם אם מדובר בשאלה של נוחות, הרי שעדיין גם לנוחות יש משקל.

...

בהקשר זה, נציין כי המערער העלה טיעונים בדבר הקף ההבחנה בין זכות העתקת חומר החקירה, שאך נלווית לזכות העיון, לבין זכות קבלת הפרוטוקולים, המעוגנת במפורש בחוק.

...

בתגובתה המקדמית טוענת המשיבה 5 כי דין העתירה להידחות על הסף מאחר שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ביניים בהליך פלילי בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק.

לחלופין, טוענת המשיבה 5 כי דין העתירה להידחות לגופה בהיות ההחלטות כלפיהן מופנית סבירות ומנומקות.

דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה, בתגובה המקדמית ובתשובת העותר לתגובה, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות ביניים של בית המשפט המחוזי בהליך פלילי.

סוף דבר, העתירה נדחית.

סעיף 74 לחסד"פ מקנה לנאשם זכות רחבה עד-כדי- סיטונאית לעיין בחומר המצוי בידי המישטרה והתביעה ולהעתיקו; בד בבד, מצמצם הסעיף את היקפה של הזכות ל"חומר החקירה" בה"א הידיעה- דהיינו, לחומר שנאסף או שנירשם על ידי הרשות החוקרת כחלק מאותה חקירה ספציפית אשר הביאה להגשת כתב האישום נגד הנאשם.

...

חומרי החקירה טרם נחשפו לפני מותב זה, אך ככל שעולה מהם שפקד יונס עשה את דרכו מנקודת התצפית אל המשאיות והבחין בנאשמים כמי שנהגו במשאיות והנגררים, ובפריקת הפסולת מאחד הנגררים, ובהמשך הגיעו למקום מפקחי הסיירת הירוקה, כפי שנטען על ידי בא כוחה של המאשימה, סבורני שיש בכך כדי להשליך על מידת הרלבנטיות של נקודת התצפית, וכך גם לגבי הכשרתו וכישוריו המקצועיים של פקד יונס.

לאור מאפיינים אלה, ובשים לב לצורך בפרשנות רחבה, קשה להלום מסקנה שלפיה פקודות מבצע- או תכניות לפעולה משטרתית פרטנית המוכתרות בשם אחר- אינן חומר חקירה באופן גורף.

סבורני כי יש לבחון את חלקיה השונים של פקודת המבצע ולברור את המוץ מן התבן- את חומר החקירה הרלוונטי לאישום מן התרשומת הפנימית ומן החומר שמידת תרומתו לבירור האישום זניחה או לא קיימת".

מהמקובץ לעיל, ובהינתן הודעתו של בא כוח המאשימה בדבר העמדתם לעיון של חומרי החקירה, ובכלל זה דו"חות הפעולה של נציגי גורמי האכיפה, סבורני שדין הבקשה להידחות, וזאת להוציא את פקודת המבצע שתועמד, כאמור לעיל, לעיוני.

מן המקובץ עולה, כי על מנת להכריע בבקשת בעל דין בהליך אזרחי לעיין בחומר הנמצא בתיק חקירה, יש לערוך מבחן תלת שלבי: ראשית, יש לבחון האם מבקש העיון הראה אינטרס לגיטימי בעיון בחומר החקירה, היינו כי העיון נחוץ לו לצורך ההליך; שנית, ככל שנימצא שקיים אינטרס כזה, יש לבחון האם יש בהתרת העיון משום פגיעה באנטרס צבורי, ומהו הקף הפגיעה; שלישית, יש לאזן בין האנטרס האישי של מבקש העיון לבין הפגיעה באנטרס הצבורי, ככל שישנה, ולהכריע אם לאור האיזון האמור יש להתיר את העיון המבוקש, באופן מלא או חלקי.

זאת ועוד, הגבלת זכות העתקה של חומרי חקירה במקרה שבו יש חשש לפגיעה בפרטיותה של נפגעת מין אינה מגיעה עד כדי פגיעה בזכות להליך הוגן על ידי התובע שהנו כאמור צד שלישי להליך הפלילי.

...

באשר לאיסור פרסום תוכן העדות- אני מורה כאמור על איסור פרסום תוכן העדות וזאת בהתאם לסעיף 7 לחוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א 2001.

סוף דבר לאור כל האמור, מתבקשת המדינה להתיר לצדדים לעיין בעדות התובע מתיק החקירה במשרדי הפרקליטות.

המזכירות תשלח החלטתי זו לכל הצדדים.

המסגרת הנורמאטיבית- בקשה לפי סעיף 74 לחוק זכות הנאשם לעיין ולהעתיק חומר חקירה מעוגנת, כאמור, בסעיף 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי, וכוללת אף את הזכות לעיין ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, כדלקמן: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו". אל מול זכות זו קובע סעיף 74 (א1) חובתה של רשות התביעה למסור לעיונו של הנאשם חומר ורשימה כאמור, כדלקמן: "תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנירשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן". זכות העיון העומדת לנאשם נגזרת, כידוע, מזכות הנאשם למשפט הוגן ותכליתה היא ליתן בידו היזדמנות הוגנת וראויה להיתמודד כנגד האישומים המיוחסים לו. לצד זאת, ומן ההיבט הצבורי, משרתת זכות עקרון בסיסים בשיטת המשפט - להגיע לחקר האמת.

באשר להיקפה של הזכות ותחולתה, פירשה הפסיקה הרבה בנושא זה, לכל אורכה, את המונח "חומר חקירה" פירוש רחב, החל גם על חומרי חקירה השייכים לפריפריה של האישום.

...

ערר שהוגש על החלטתי זו במסגרת בש"פ 9275/17 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] )14.12.17) נדחה אף הוא.

סוף דבר הוא כי הבקשות נדחות כולן.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.