"
סעיף 2(ב) לחוק השומרים מגדיר את הקף אחריות "שומר שכר" כך:
"שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לניזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או ניזקו נגרמו שלא ברשלנותו."
במקרה דנן, עיסוקה של הנתבעת הוא בשמירה והשמירה הנה המטרה העיקרית בגינה שולמה לה התמורה, ולפיכך הנה בגדר "שומר שכר עקרי" (ראה האבחנה ברע"א 9488/02 שחר נ' עטיה (23.3.05)).
..נמצא, כי אחריות מוגברת כשומר בשכר תהא מוטלת על אותו אדם אשר מפעיל מידת שליטה המתיישבת עם הטלתה של אחריות מוגברת.
...
אני סבורה כי די בהסברו של מייק (על אף שלא ניתן בתצהיר העדות הראשית) בצרוף לצפייה מדוקדקת בסרטונים באמצעות שני דו"חות הצפיה של הצדדים, כדי להסיק איזו מצלמה מתעדת את הזמן הנכון ואיזו לא.
באשר לטענת התובעת כי לא ניתן לסמוך ממצאים על הסרטונים מאחר ויש בהם "קפיצות" לא מוסברות ולא הוכח כי הם סרטונים אותנטיים "שלמים" המתעדים את מלוא הנקלט במצלמות, אני סבורה כי יש לדחות טענה זו בשתי ידיים.
אני סבורה כי די בעדותו של מייק, כבעל העסק, בכדי להעיד כיצד מופק דוח Z וכיצד יש בו לשקף את מלוא התנועות שבוצעו בקופות במהלך היום.
מכל האמור עולה כי אני סבורה שיש בראיות שהציגה חוף הדקל לאפשר לה להסתמך על דוח Z על מנת להוכיח את סכום המזומן וההמחאות שהיו בכספת בליל הפריצה, ואשר לא נמצאו שם בבוקרו של יום המחרת.
לסיכום
משהגענו עד הלום התוצאה של כל האמור לעיל הינה כדלקמן:
הנתבעת שכנגד חבה בתשלום הסך של 49,443 ₪ בגין שרותי השמירה שסיפקה לה התובעת, אך לא שולמה תמורתם, כנתבע בתביעה העיקרית.
