עוד נטען כי המערער פנה למרפאה בבסיס רק בחלוף שלושה ימים ממועד התאונה וטען כי הוא סובל מכאב גב תחתון וצואר; כי בבדיקתו הקלינית בחדר מיון לא נמצא בעמוד שדרה צוארי ומותני כל ממצא קליני; וכי במשך שלוש שנים לאחר מכן לא נרשמה כל תלונה של המערער לגבי כאבים בעמוד השידרה והוא לא פנה לטפול כלשהוא בעקבות תאונת הדרכים.
הוא הסביר כי בצילומים של עמוד שדרה צוארי ומותני בשנת 2005 ניראו שינויים נווניים קלים ב-C2-C3, C4-C5 (עמוד שדרה צוארי) ו-L3 (עמוד שדרה מותני), שיכולים להתפתח בפרק זמן של שלוש שנים לאחר "צליפת שוט" בתאונת הדרכים, וכי שינויים דיסקאליים והצרות של תעלת השידרה שנוצרו בשנים הספורות שלאחר מכן היוו החמרה ניכרת, שאינה אופיינית למהלך של שחיקה טבעית של מרווחים דיסקאליים אצל אדם צעיר, ללא גורם חצוני מאיץ (כמו תאונת דרכים).
הוא אישר כי המערער סבל מספונדילוליזיס שאינו קשור לתאונת הדרכים, וכי בתאונה עצמה לא נגרם בלט דיסק "אקוטי" בצואר או בגב, אולם הבהיר כי "צליפת שוט" בצואר עלולה לגרום לשינויים בתוך העצבים ובמרווחים הדיסקאליים, להוביל לדיסקופתיה ואף לבלטי דיסק נווניים, וכן להופעת כאבים כעבור חודשים ולפגיעה במערכת העצבים הסימפתטית לאחר חודשים ושנים (עמ' 17, 19).
...
הטעמים למסקנתנו זו הינם כדלקמן:
(1) למעט תלונה על כאבי צוואר וגב תחתון שלושה ימים לאחר תאונת הדרכים, המערער לא התלונן על כאב גב תחתון במשך שלוש השנים שלאחר מכן (עד ליום 24.1.2005 - מסמך (4) לעיל), ועל כאבי צוואר במשך שמונה שנים לאחר מכן (עד ליום 27.7.2008 - מסמך (9) לעיל);
(2) איננו מקבלים את הסברו של המערער בחקירתו הנגדית, לפיו במשך שלוש שנים לאחר התאונה הוא לא התלונן בפני גורמי רפואה על כאבי גב, מאחר ו"כל עוד הכאבים היו נסבלים, היה חשוב לי להמשיך ולטפל בעצמי לבד" (עמ' 7).
עולה מכך כי לא נפל דופי בהחלטת המשיב, שקבע כי אין קשר בין המחלה ממנה המערער סובל - מיאלופתיה של עמוד השדרה הצווארי והמותני - לבין התאונה ותנאי השירות, ולפיכך, דין הערעור להידחות.
אשר על כן, הננו דוחים את הערעור ומחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום.
