היעתרות בית המשפט לבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת בזק

בית המשפט המחוזי בירושלים 28 אוגוסט 2017 ת"צ 16954-12-15 מבורך נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ בפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט המבקשת: רוית מבורך ע"י ב"כ עו"ד טל רכניץ המשיבה: תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד איתמר ענבי, עו"ד נירה קורי ועו"ד לירון קורן פסק דין

עניינה של התובענה בתמצית ביום 14.12.2015, הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ (להלן – המשיבה), אשר עניינה היצטברות מקרים שבהם נמצא עובד על פני המוצר בגביעי מעדן החלב "יולו" (להלן – המוצר), על אף שתאריך תוקפו של המוצר טרם חלף.

החלטתי להעתר לבקשה זו, מכיוון שנראה כי הנתונים הדרושים לאישור הסדר הפשרה הונחו בפני בית המשפט.

...

סוף דבר לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים ונותנת לו תוקף של פסק דין.

כאמור לעיל, הגמול למבקשת יעמוד סך של 50,000 ₪, החיוב בגין שכ"ט עו"ד יעמוד על סך של 147,000 ₪, בצירוף מע"מ. נוכח הצורך לוודא כי התחייבויות המשיבה יוצאות מהכוח אל הפועל, אני מורה, כי מחצית הגמול ושכר הטרחה תשולם בתוך 60 יום מהיום (ולא 80% כפי שהוצע על ידי הצדדים).

3אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.

בית המשפט המחוזי בירושלים 11 נובמבר 2018 ת"צ 45277-01-16 אסרף נ' א. סיימן סחר בע"מ בפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט המבקשת: ג'ואן אסרף ע"י ב"כ עו"ד האני טנוס המשיבה: א. סיימן סחר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אמיר דולב ועו"ד יוני פולק פסק דין

עניינה של התובענה בתמצית ביום 28.1.2016, הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת א.סיימן סחר בע"מ (להלן – המשיבה), אשר נסבה על ייבוא מוצרים המכונים "מעדן תות שדה" ו"מעדן פטל" (להלן – המוצרים), על אף שהמעדנים מכילים פירות נוספים אחרים, וזאת בנגוד להוראות צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998, תקן ישראלי 34: ריבות, מרמלדות, קרישים, קונפיטורות ופובידל וכן תקן ישראלי 1145: סימון מוצרי מזון ארוז מראש.

החלטתי להעתר לבקשה זו, מכיוון שנראה כי הנתונים הדרושים לאישור הסדר הפשרה הונחו בפני בית המשפט.

...

נוכח זאת, ובהינתן שהמדובר בתובענה אשר חשיבותה הציבורית הנוגעת לסימון אריזת מוצר הינה מוגבלת, סבורה אני כי יש לקבוע את הגמול על סך של 5,000 ₪ ואת שכר הטרחה על סך של 35,000 ₪ כולל מע"מ. סוף דבר לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים ונותנת לו תוקף של פסק דין.

נוכח הצורך לוודא כי התחייבויות המשיבה יוצאות מהכוח אל הפועל, אני מורה, כי מחצית הגמול ושכר הטרחה תשולם בתוך 60 יום מהיום, בכפוף לאישור בית המשפט, ולאחר שבא כוח המבקש יודיע לבית המשפט בהודעה הנתמכת בתצהיר, כי התחייבות המשיבה לתרומה ממוצריה לעמותה שנבחרה על ידי הצדדים, קוימה במלואה.

3אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.

בית המשפט המחוזי בירושלים 29 אוקטובר 2020 ת"צ 51139-05-16 אקשטיין נ' ג.מ. מעיין אלפיים (07) בע"מ בפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט התובע: יאיר אקשטיין ע"י ב"כ עו"ד חן שטיין ועו"ד ליאת שטיין הנתבעת: ג.מ. מעיין אלפיים (07) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נופר טל פסק דין

עניינה של התובענה בתמצית ביום 24.5.2016, הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת ג.מ מעיין אלפיים (07) בע"מ (להלן – הנתבעת), אשר לה כ-18 סניפי מרכולים ברחבי הארץ.

הגדרת חברי הקבוצה הגדרת חברי קבוצת התובעים הנה בדומה להגדרתה בהחלטתי לאישור ניהול התובענה כייצוגית הנה: "כל מי שרכש ממוצריה של הנתבעת, אשר לא קוימה החובה לסמנם במחיר ליחידת מידה, וזאת בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה (24.5.2016) ועד למועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט". שאלות משותפות קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והן: שאלות העובדה המשותפות הן בין היתר: מידת קיומה של חובת סימון מחיר ליחידת מידה בידי הנתבעת ; מידת השפעתו של פירסום מחיר ליחידת מידה על קניות הצרכנים; קיומן של הוצאות נחסכות בגין אי קיום חובת סימון מחיר ליחידת מידה.

החלטתי להעתר לבקשה זו. המתוה בדבר הקף ההטבה שתנתן לצרכנים וכן בדבר סכום התרומה שיועבר לקרן מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, ככל שלא ימוצה סכום ההטבה הכולל תוך שנה ממועד תחילת מתן ההטבה, הנו מנגנון הולם ולא נידרשת בחינת בודק לצורך איפיונו ככזה.

...

גמול ושכר טרחה הצדדים המליצו כי הנתבעת תשלם לתובע גמול בסך של 25,000 ₪, ולב"כ התובע שכר טרחה בסך של 135,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהתחשב בהיקף ההטבה אשר תינתן לציבור בגין העבר, ובהינתן התועלת הכספית לציבור הצרכנים אשר תצמח משינוי נהלי הנתבעת מעתה והלאה, סבורני כי ההישג אליו הגיעו התובע ובאות כוחו מצדיק את שיעור הגמול ושכר הטרחה המוצעים, שאינם חורגים מן הסביר.

סוף דבר סיכומו של דבר, הסדר הפשרה מאושר כאמור לעיל וניתן לו תוקף של פסק דין.

93אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.

כך מצאנו, כדוגמה, בעיניין תצ (תל אביב) 11287-08-16 - בזק החברה הישראלית לתקשורת בעמ נ' אמיר ברמן,(2017) - "כאשר קיימת חפיפה משמעותית בין בקשות שונות לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין נקטו בתי המשפט בפיתרון הדיוני המתבקש, של מחיקת אחת או יותר מהבקשות לאישור התובענה הייצוגית, על פני צירוף הבקשות לדיון מאוחד בהן. זאת, מטעמים של יעילות הדיון וטובת הקבוצה שכן, צירוף בקשות אישור שעניינן עילות זהות עלול להביא לסירבול ההליכים..." וכפי שהובהר בתצ (מרכז) 57984-06-18 - ויליאם בקשי נ' שלמה אלדר, (2018) מפי חברי, כב' הש' ח. קינר - "אציין, כי משקולי יעילות בעיקר, מניעת סרבול ורצון להמנע מניהול משותף של בקשות, בהן עלולים להווצר חילוקי דיעות בין המייצגים בדבר האופן בו יש לנהל את ההליכים, הגישה המקובלת היא להעדיף את מחיקת אחת הבקשות ..." (ובדומה ראו - ת"צ (מחוזי ת"א) רז נ' 013 נטוויז'ן בע"מ (2016); ת"צ (מחוזי ב"ש) 12017-12-14 פירסק נ' חברת קו צנור אילת אשקלון בע"מ (2015); ת"צ (מחוזי מרכז) 17712-09-10 דבח נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (2011); ת"צ (מחוזי ת"א 1791/08 פלאפון תיקשורת נ' ממן (2010); ת"צ (ת"א) 63345-07-17 אור אורי מליניאק נ. עומרי חצור (2018)) .

מטעמים אלו ואחרים מצאנו בפסיקה כי גם כאשר הייתה הסכמה בין הצדדים כי תביעותיהם תישמענה במאוחד לא נעתר לכך בית המשפט.

כך, כדוגמה, בעיניין תצ (ירושלים) 31591-09-17 - אולג ציפורין נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בעמ, (2018) (להלן- עניין ציפורין) אשר עסק בשתי בקשות לאישור תובענות יצוגיות שהוגשו כנגד חברת אגד בטענה לאיחור בהגעת האוטובוסים לתחנותיהם בנגוד לרשיון שניתן לאגד, כאשר הבקשה המאוחרת הוגשה כשבעה חודשים אחר שהוגשה הבקשה הראשונה וכאשר כבר ניתנה תגובת אגד לבקשת האישור אשר הוגשה ראשונה, מצא בית המשפט שלא לקבל את הסכמת המבקשים לידון במאוחד בתביעותיהן אך ורק בשל כך שיש באיחוד בכדי להגדיל את כמות הראיות המחזקות את הבקשה.

...

אני סבור, אפוא, כי צירוף בקשות האישור שלפני שעניינן אחד ואיחוד הראיות והטענות המובאות בהן, יש בו להביא לתועלת הקבוצה ומתוך שכך זוהי הדרך הראויה לנהוג בהן, גם אם תהא בכך פגיעה מסוימת ביעילות הדיונית.

בנסיבות דומות, בהן הוגשו תביעות דומות בסמיכות כאשר ההבדל בניהם אינו מהותי מחד אך צירופן יחדיו יש בו לסייע לחברי הקבוצה, ניתנה לאחרונה החלטתו של כב' הש' א. יקואל בתצ (תל אביב) 27129-01-18 - רשות מקרקעי ישראל נ' עובדיה חסיד (2019) ואשר נימוקיה יפים אף לעניין דנן – "שוכנעתי כי שיקולי הרוחב המערכתיים, יעילות הדיון וטובת הקבוצה, אינם שוללים את איחוד הדיון בשתי הבקשות. בהינתן נסיבותיו הייחודיות של העניין הנדון, איחוד הדיון יתווה את הדרך ההוגנת והיעילה ביותר לנהל את התובענה בשם הקבוצה ואינני סבור כי יביא להגשה עתידית של בקשות אישור רבות, תוך הנחה שהדיון בעניינן יאוחד עם הדיון בבקשות מוקדמות שהוגשו. התחשבתי בערך המוסף שמגלם ניסיונם של ב"כ צמח, בטיב הטענות הנוספות שהוצגו בבקשתם המאוחרת ובתועלת האפשרית שתפיק הקבוצה מבירורן. על אף שאין בבקשת צמח את השינוי המשמעותי הנדרש לשם הצדקת הותרתה כבקשה היחידה, נשקפים ממנה יתרונות לחברי הקבוצה שלא בא זכרם בבקשת חסיד, המחזקים את גישתי המעדיפה את איחוד הדיון בבקשות. איחוד הדיון ישמור על האינטרסים של חברי הקבוצה באופן המיטבי, ככל שהבקשה המאוחדת כפי שתוגש תכלול את עילות התביעה ואת הסעדים המוצגים בשתי הבקשות, בהתייחס לקבוצה כהגדרתה הרחבה, לתקופות ולהחלטות מושא שתי הבקשות..." ודוק, החלטתו הנזכרת של כב' הש' יקואל ניתנה על אף שבעניין שבא לפניו לא הייתה הסכמה בין ב"כ המייצגים לאיחוד תביעותיהם ודומה כי ניתן ללמוד מכך לענייננו בו הייתה הסכמה שכזו בגזירת קל וחומר.

אני סבור כי דרך זו יעילה וראויה לבירור עניינה של הקבוצה ואין בה לפגוע יתר על מידה בעניינם של המשיבים בשלב זה בו טרם הוגשה תגובה מטעמם לבקשות האישור שהוגשו עד כה, וכי היא עדיפה על הותרתן של שתי התביעות יחדיו זו בצד זו באופן שיאלץ את המשיבה ליתן תגובה כפולה על אף שההבדלים בניהן אינם רבים.

תמצית הרקע העובדתי וההחלטה בבקשת הגילוי המשיבה, ע.א.ד.א ליעד אחזקות (2006) בע"מ הגישה במהלך שנת 2015 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המבקשים, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ונושאי המשרה בה (להלן: בקשת האישור, ליעד אחזקות ו-בזק, בהתאמה).

בכל הנוגע לדרישה למענה לשאלון, נקבע שבהעדר הסתייגות מפורטת מן השאלות שנכללו במכתב הדרישה ולנוכח הטעמים שנקבעו ביחס לגילוי המסמכים, יש להעתר גם לדרישה זו. לבסוף, בית המשפט עמד על כך שהדיווח המאוחר בזמן והרלוונטי לבקשת האישור נוגע לשימוע התעריפים, ומשכך נקבע שמטעמי יעילות אין להרחיב את חובת גילוי המסמכים מעבר למועד פירסומו של הדיווח המיידי בעיניינו – ביום 16.1.2014.

...

בהחלטתו, בית המשפט המחוזי ביקר את העובדה שדרישת הגילוי הוגשה ביום האחרון שנקבע לכך; אולם בית המשפט מצא לנכון לקבוע שבנסיבות המקרה אין למנוע מליעד אחזקות את האפשרות לקבל לעיונה מסמכים ותשובות שיש בהם כדי לסייע בבירור המחלוקות בהליך.

לנוכח כל האמור, ובהינתן שיקול הדעת המוקנה לערכאה הדיונית בהחלטה מסוג זה, איני רואה מקום לשנות ממנה.

בענייננו, לא מצאתי שיש בטענות המבקשים בדבר הכבדת יתר כדי להצדיק התערבות בהחלטה, שכן טענה זו הועלתה בכלליות; ובהקשר זה יצוין כי בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת הגילוי באופן חלקי, וקבע שמטעמי יעילות אין מקום להרחיב את חובת הגילוי מעבר ליום 16.1.2014.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצידה.