היעדרויות מהעבודה ללא אישור מחלה

האם התובע פוטר בעת ועקב היותו בחופשת מחלה? התובע טען כי פוטר עת שהה בחופשת מחלה, ועילת פיטוריו היא העדרותו בשל מחלה, ולא "היעדרויות ממושכות מהעבודה ללא הצדקה", כפי שצוין במכתב הפיטורים, שכן בחודשי עבודתו האחרונים הוא לא נעדר מעבודתו ללא הצדקה.

נקודה זו לא לובנה די הצורך, אולם מחומר הראיות, ובפרט מהודעות הואטסאפ הנ"ל מתאריך 19/07/2020, האפשרות הסבירה ביותר היא שהגורם המחליט היה מר ג'אד. האם התובע הודיע למר ג'אד, או לגורם אחר בנתבעת, שהוא שוהה בחופשת מחלה? בכתב התביעה, נטען כי בעקבות מחלתו הודיע התובע לנתבעים שהוא חולה, ומסר להם את אישור המחלה, והודיע שהוא הולך להיעדר מהעבודה עד חלוף המחלה (סעיף 36 לכתב התביעה).

...

מכאן, אנו מורים על מחיקת התביעה כנגד מר ג'אד. אין מחלוקת שהתובע החל את עבודתו אצל הנתבעת בחודש 07/2014, ושיחסי העבודה נותקו סופית בחודש 07/2020, אולם הנתבעת טענה כי בתווך היו תקופות שבהן לא התקיימו יחסי עבודה, או שהתובע שהה בחל"ת. התובע הועסק בתפקיד טכנאי שטח, ובהתקנה וניתוק של מנויי אינטרנט וכבלים, וכן בתיקון תקלות.

בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי יש לדחות כל רכיב שנתבע מעבר לתקופת ההתיישנות, ולגופם של רכיבים הכחישה את מכלול התביעות, לרבות את הסעדים ודרך חישובם, וטענה כי יש לדחות את התביעה.

תעודות עובד ציבור – במסגרת הדיון המוקדם מתאריך 30/09/2021 (בתיק התקיימו שתי ישיבות דיון מוקדם, אולם ככל שלא ייאמר אחרת, המונח "דיון מוקדם" יתייחס להלן לישיבה מתאריך 30/09/2021), עתר ב"כ הנתבעת כי יוצא צו למוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), במטרה לבסס את הטענה כי התובע לא עבד בנתבעת בחלק מתקופת העבודה שטען לה. בהחלטה מתאריך 06/10/2021, נעתר בית הדין לבקשה והורה למל"ל להגיש לידי ב"כ התובע מסמכים מהענפים נכות כללית, נפגעי עבודה ואבטלה, בנוגע לתביעות שהגיש התובע ו/או גמלאות שקיבל בשנים 2014 – 2015.

מעבר לדרוש נציין ממילא יש לדחות את התביעה בשל היעדר פירוט והוכחה.

על רקע זה, ובהיעדר גרסה ברורה ומוכחת מצד התובע באשר לסכומים שהולנו ולמשך ההלנה, התביעה בגין רכיב זה נדחית.

י.ט. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ואנו מורים לנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים, את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך של 54,000 ₪, בניכוי סכומי הפיצויים הצבורים בקופה, בהתאם למפורט בסעיף 169 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 08/07/2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לעניין היעדרות מהעבודה ללא מסירת אישורי מחלה, התובעת אישרה זאת בעדותה.

...

סוף דבר התביעה על כל רכיבה נדחית, למעט לעניין חלף הודעה מוקדמת.

הנתבעת תשלם לתובעת חלף הודעה מוקדמת בסך 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

לאור דחיית החלק הארי של התביעה אני קובעת שעל התובעת לשלם הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ צמודים כחוק מהיום.

מנהל הנתבעת כתב שאם אין לה אישור מחלה שתגיע בבוקר לעבודה ולאחר כעשרים דקות כתב כך: "יש לך? תשלח היום, אין לך, תתייצבי בבוקר ואחר כך תלכי לרופא!". בשעה 21:30 הוסיף וכתב "אני מבין שאין לך אישור מחלה, תגיעי ב-8:00 למרפאה, מחכה לך". התובעת כתבה למנהל הנתבעת "אתה לא אמיתי, אל תדבר אלי בצורה הזאת". מנהל הנתבעת השיב "מה זאת אומרת? אם יש בידך תצלמי ותשלחי עכשיו, אם אין לך תגיעי למרפאה!" התובעת טענה "אתה תוקף! אתה יודע שאני לא מרגישה טוב, תעצור עם זה בבקשה". מנהל הנתבעת השיב "אני לא תוקף, אני מבקש לראות אישור מחלה. את נעדרת מהעבודה מיום 01/08 ללא אישור מחלה, בכל אופן לא הצגת בפני. אני מבקש שתציגי בפני את האישור, זה פשוט לצלם ולשלוח, אם אין לך תגיעי לשיחה בבוקר!". התובעת השיבה "אני לא צריכה להציג בפנייך כל יום". מנהל הנתבעת השיב "אני מבין שאין לך. ניפגש בבוקר, לילה טוב"[footnoteRef:18].

...

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי פיצויי פיטורים בסכום של 37,409 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.9.2018 ועד למועד התשלום בפועל חלף הודעה מוקדמת בסכום של 8,400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.9.2018 ועד לתשלום בפועל.

התביעה לחיוב התובעת בפיצוי הנתבעת בשל פגיעה במוניטין – נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין פיצוי בגין הפרת חובת הנאמנות בסכום של 25,000 ₪.

היה יום פה ויום שם. התובע למעשה מנסה לאחוז את המקל בשני קצוותיו – מחד עומד על האמור בתצהיר ועל כך שנעדר מן העבודה וכי האישורים המתאימים נמצאים בבית הספר, ואף מנסה להסביר כי ההיעדרויות באות לידי ביטוי בחודשים מאוחרים לאלו שבהם היתרחשו בפועל, אולם כשתשומת ליבו מופנית לכך שאין כלל ציון של היעדרויות בתלושים משנה התובע את טעמו ומציין כי באופיו הוא "כימעט ולא נעדר מהעבודה. אני סוחב את עצמי והולך לעבודה. אפילו אם אני חולה", מבלי שניתן הסבר לפער בין הצהרה זו לבין הצהרתו הקודמת, וזו שבתצהיר על כך שהוא נעדר מן העבודה, גם אם לא באופן רציף.

...

יתירה מכך, התובע נשאל על כך בעצמו והשיב "המליצו לי על הניתוח ולא ידעתי על זה שזה ניתוח אבחנתי. יש לי פחד מזה. בסופו של דבר, כמה חודשים האחרונים החלטתי כן לעשות את זה. זה תהליך. זה לוקח קצת זמן. אני בשל לעשות את זה". על יסוד כך ועל מנת שלא לסגור את הדלת בפני התובע בעניין זה, לאחר סיום שמיעת ההוכחות הצדדים קיבלו המלצתי והסכימו שהתובע יפנה לבדיקת ארטרוסקופיה, כאשר לאחר קבלת התוצאות, ישקול התובע האם יש צורך להגיש בקשה למתן חוות דעת משלימה מצד המומחה ו/או לשלוח שאלות הבהרה נוספות.

בסופו של דבר נסוג מהצהרתו על דיווח ימי המחלה לבית הספר ומציין כי "יכול ולא הגשתי את זה לביה"ס". תהיה נוספת כלפי התובע היא מדוע לא הציג אישור מבית הספר על כך שתפקידו בהוראה השתנה עקב התאונה וממורה לחינוך גופני ומתמטיקה עבר ללמד מתמטיקה בלבד.

במכלול הדברים אני מורה כי התובע זכאי לפיצוי גלובאלי בסך של 5,000 ₪ בשל הוצאות ועזרת צד שלישי, לעבר ולעתיד.

סוף דבר התביעה מתקבלת, והנתבעת תשלם לתובע את הפיצויים כדלקמן: הפסד שכר לעבר ולעתיד 50,000 ₪ הוצאות ועזרה 5,000 ₪ כאב וסבל 7,000 ₪ סך הכול 82,000 ₪ בנוסף תשפה הנתבעת את התובע בגין האגרה ששולמה, וכן תשלם שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21%.

עוד צוין, כי לחלק מתקופת ההעדרות מהעבודה לא הומצאו אישורי מחלה.

...

נוסיף, ובזיקה לשיקולי יושר, כי מצאנו גם טעם רב בטענת המשיב לפיה הבקשה נעדרת מידע רב ולא צורפו לה מסמכים רלבנטיים רבים.

נוכח מסקנה זו, נדחית הבקשה להורות למשיב לשלם למבקשת דמי מחלה מכאן ואילך כל אימת שתציג אישורי מחלה.

סוף דבר הבקשה נדחית.