היעדר ראיות להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

מבוא נגד הנאשם הוגש כתב אישום שעניינו החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה").

גדר המחלוקת הראיות בתיק מבוססות על חפוש שנערך בביתו של הנאשם אשר בו נתפסו סמים מסוגים שונים כפי שפורט בכתב האישום ועל הודאת הנאשם בחקירה בהחזקת הסמים לשימוש עצמי.

רכישת כמות מסחרית של סם כרוכה בהוצאה כספית ניכרת, ובהעדר ראיה לסתור, אין מנוס מן המסקנה כי המימון בא מסחר בסם.

...

המסקנה המתחייבת מכל אלה, שלא נסתרה חזקת הכמות ובהתאם לכך יש לקבוע שהנאשם החזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.

לפיכך על יסוד המשקל המצרפי של החיפוש והסמים שנתפסו בו, של הודאת הנאשם במשטרה שלפיה החזיק בסמים, ושל חזקת הכמות שלא נסתרה, אני קובע שעובדות כתב האישום והוראת החיקוק הוכחו במידה הנדרשת בפלילים.

סוף דבר אני מרשיע את הנאשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודה.

האם החזיק הנאשם בסם שלא לצריכתו העצמית בלבד? דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו במשפט, אלה הן מסקנותיי: הנאשם הפריע לשוטר בעת שערך חפוש על גופו טרם כניסתו למעצר בדרך של הסתרת הסם על גופו.

רכישת כמות מסחרית של סם כרוכה בהוצאה כספית ניכרת, ובהעדר ראיה לסתור, אין מנוס מן המסקנה כי המימון בא מסחר בסם.

...

בהתייחס לשרשרת הסם, טען הנאשם לפגמים בשרשרת שבגינם לא ניתן לבסס את המסקנה שהסם שנתפס הוא הסם שנבדק.

מסקנה זו עולה מהודעתו (ת/1), מעדותו, וממסמכים שהגיש (נ/2).

ממצאים עובדתיים ומשפטיים על יסוד כל האמור, אני קובע שעובדות כתב האישום הוכחו ברף הנדרש בפלילים ופשיטא שעובדות אלה משכללות את העבירות שיוחסו לנאשם.

סוף דבר אני מרשיע את הנאשם בעבירות הבאות: החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) לפקודה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים: ביום 02.08.22 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של גידול סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סמים, והחזקת חצרים להכנת סמים, עבירות לפי סעיף 6, 7 (א) + 7 (ג), 10 רש"ע, 9 (א) + (ד) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש תשל"ג 1973) וסעיף 29 (א) לחוק העונשין, תשל"ז 1977, בהתאמה.

לא אוכל לקבל את הטענה של הסניגור לפיה, הודעה אחת שבה אומר המשיב "עזוב אותי מהשטויות האלה" שיצאה מהקשרה, כדי ללמד על כך שהוא אינו מעורב בעבירות המיוחסות לו. לסיכום, אני קובעת כי יש בהתכתבויות אלה כדי להוכיח קיומן של ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לבצוע העבירות המיוחסות לו. הטענות של הסניגור, כגון העידר ראיה אובייקטיבית הקושרת את המשיב לנוכחות אי פעם בדירה ואי ביצוע כל הבדיקות הנדרשות לצורך בדיקת גירסתו לגבי הגעה למקום לצורך ביצוע משלוח אין בהן כדי לכרסם את הראיות לכאורה, והן ידונו במסגרת ההליך עצמו.

...

נוכח כל האמור, ומכל הנימוקים שפורטו לעיל, אזי יש לקבוע תנאים מגבילים פחות מחמירים בעניינו של המשיב, בנוסף להעברת מקום מעצר הבית כמבוקש.

על כן אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים כדלקמן: על המשיב לשהות במעצר בית מלא בביתו ברחוב קרייתי 10 בבית שאן, בפיקוחם של הערבים שנקבעו בהחלטת השחרור, ובפיקוחו של אביו מר סויסה מרדכי ת.ז. 68593714, אשר עליו לחתום על ערבות עצמית בסך של 10,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור בדומה לערבים האחרים, וזאת עד לתום ההליכים בעניינו.

בהתאם להסכמת הצדדים אני מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה וזאת למשך 24 שעות מהיום.

על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג – 1973; הסתייעות ברכב לעבור עבירה, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961.

אשר לעתירת התביעה לחלט את הרכב בו נהג הנאשם, בהנתן נסיבות ביצוע עבירת הסמים (כמות ואופן ההחזקה) לרבות אופן הסתייעות הנאשם ברכב; בהיעדר ראיות לסחר בסמים או על מעורבות עמוקה בעולם הסמים - סבורני כי הענות לעתירה זו תהא לא מידתית.

...

אשר לכספים שנתפסו ברשות המשיב, טען כי בהעדר ראיה לסחר בסמים, יש לדחות את בקשת התביעה לחילוט הכספים.

מכלל האמור, לאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים הנדרשים לבחינת עונשו של הנאשם, אני גוזרת את עונשו כדלקמן: 6 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו על פי רישומי שב"ס. 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים ממועד שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות סמים מסוג פשע.

אשר לעתירת התביעה לחלט את הרכב בו נהג הנאשם, בהינתן נסיבות ביצוע עבירת הסמים (כמות ואופן ההחזקה) לרבות אופן הסתייעות הנאשם ברכב; בהעדר ראיות לסחר בסמים או על מעורבות עמוקה בעולם הסמים - סבורני כי היענות לעתירה זו תהא לא מידתית.

· בעפ"ג 37357-11-19 מדינת ישראל נ' יוסף עראבי (2.1.20) המשיב הורשע, על יסוד הודאתו, בחמש עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג הרואין במשקלים שבין 0.9971 גרם נטו ועד 1.0394 גרם נטו וכן בחמש עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

· בת"פ (ת"א) 9860-10-15 מדינת ישראל נ' רבאעה (25.11.18), הנאשם כבן 21 בעת ביצוע העבירות, הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של סחר בסם מסוכן.

לא מצאתי כי יש מקום לחרוג ממיתחם העונש ההולם לא לקולא, בהיעדר ראיות לאפיק שקומי בעיניינו של הנאשם, ולא לחומרא.

...

על המערער הושת עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית, לאחר שבית המשפט מצא לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

לאור האמור לעיל, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, הכוללות 4 עסקאות בסם מסוג קוקאין בכמות לא גדולה, לחלקו של הנאשם בביצוע העבירות ובשים לב למדיניות הענישה הנהוגה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל- 20 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

אשר על כן, בשים לב למכלול הנתונים אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 1.8.23.