עם זאת, בעניינינו נפלה שגיאה עובדתית על פני הדברים עת בית הדין האיזורי קבע כי מעטפת השכר לא צורפה לתיק, הגם שצילום מעטפת השכר צורף לתשובה לבקשה להפקדת ערובה והמבקש טען בתצהירו לקבלתה.
נוכח העדר הנמקה לעצם קביעת בית הדין האיזורי לפיה "גם אם יימצא שהתובע זכאי לקבלת סכומים כלשהם מהנתבעת, דומה שמדובר בסכומים נמוכים לאין שיעור ביחס לסכום שנתבע בתיק" והמשקל שניתן על ידי בית הדין לאי צירוף מעטפת השכר, מצאנו לנכון כמפורט לעיל לידון בבקשה כבערעור ולקבוע כי דין העירעור להיתקבל .
בין היתר נפסק כי על בית הדין להביא בחשבון את מאפייני התובעים עליהם חלה התקנה, הנמנים ככלל עם אוכלוסיות העובדים המוחלשות ובשל כך זכות הגישה שלהם לערכאות טעונה הגנה, ואת מאפייני העסקתם המקשים על מימוש זכויות, כמו גם טיב הזכויות הנתבעות, ככל שמדובר בתביעה למימוש זכויות מתחום משפט העבודה המגן (ראו גם: בר"ע (ארצי) 12085-07-17 דבק – בקעות מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (31.3.2021); בר"ע (ארצי) 11628-07-17 גאבר - בקעות מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (8.4.2021); בר"ע (ארצי) 55146-01-19 אלחואמדה – חברה יצ-אר בע"מ (9.8.2021).
בהתאם לתקנה 116א(ב) לתקנות תובע עליו חלה התקנה לא יחויב להפקיד ערובה בין היתר "אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו". בעיניין אבו מוחסן ובהחלטות שניתנו בעקבותיו נפסק באשר ל"ראשית הראיה" שעל התובע להראות, כך:
"התובע אינו אמור להציג ראיות שיתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם, אלא נידרשת רק ראשית ראייה להוכחת תביעתו באופן כללי, עת רף הראיות שעל התובע להציג נגזר בראש ובראשונה מחזית המחלוקת בהליך, כעולה מכתבי הטענות; חובתו של התובע להביא ראשית ראייה כפופה להוראות החוק והפסיקה בעיניין נטל ההוכחה בהתייחס לרכיבי התביעה הנתבעים, בעיניין החובות הרישומיות המוטלות על המעסיק ותוצאות הפרתן, והוראות רלוואנטיות אחרות, כגון האיסור לקבוע שכר כולל רכיבי שכר מסוימים; יש ליתן את הדעת ליחס בין 'ראשית הראייה' לבין סכום התביעה ולשאלת ההתיישנות".
(עניין עץ השקד.
לא מצאנו איפוא בסיס לקביעה הלא מנומקת של בית הדין האיזורי לעניין הסכומים הנמוכים, אם בכלל, שהמבקש צפוי לקבלם כך שיש לחייבו בהפקדת ערובה, הגם שאין חולק כי ניתן לחייב תובע בהפקדת ערובה אם סכום הזכויות בגינם הוצגה "ראשית הראיה" נמוך מהוצאות משפט שמקובל לחייב בהן תובע שעיקר תביעתו נדחתה (עניין אבו מוחסן.
...
נוכח היעדר הנמקה לעצם קביעת בית הדין האזורי לפיה "גם אם יימצא שהתובע זכאי לקבלת סכומים כלשהם מהנתבעת, דומה שמדובר בסכומים נמוכים לאין שיעור ביחס לסכום שנתבע בתיק" והמשקל שניתן על ידי בית הדין לאי צירוף מעטפת השכר, מצאנו לנכון כמפורט לעיל לדון בבקשה כבערעור ולקבוע כי דין הערעור להתקבל .
לא מצאנו אפוא בסיס לקביעה הלא מנומקת של בית הדין האזורי לעניין הסכומים הנמוכים, אם בכלל, שהמבקש צפוי לקבלם כך שיש לחייבו בהפקדת ערובה, הגם שאין חולק כי ניתן לחייב תובע בהפקדת ערובה אם סכום הזכויות בגינם הוצגה "ראשית הראיה" נמוך מהוצאות משפט שמקובל לחייב בהן תובע שעיקר תביעתו נדחתה (עניין אבו מוחסן.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדונה כערעור והערעור התקבל.