נוכח החשש כי יהיה בהסכם שכר הטירחה כדי למנוע מהלקוח להשתחרר מייצוג עורך הדין גם לאחר שאיבד את אמונו בעורך הדין, בתי המשפט מאזנים בין זכותו של הלקוח להשתחרר מייצוג עורך הדין ובילבד שישולם לעורך הדין שכרו עד להפסקת הייצוג כפי שנפסק בפס"ד ביניש עדיאל, לבין מצב דברים בו נעשה שימוש בזכות זו על ידי הלקוח על מנת להמנע מתשלום שכר טירחה.
בהעדר טענה או ראיה לחוסר תום לבו של הנתבע, ומאחר ששני שליש משכר הטירחה שולם לתובע כימעט באופן מיידי ואפילו מבלי שנידרש להשלים הייצוג בנוגע לבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לא התרשמתי כי השיחרור של התובע מייצוג נועד למנוע מהתובע שכר טירחה.
גישת בית המשפט בדבר אפשרות של לקוח להשתחרר מייצוג של עורך דין פורטה בהרחבה לעיל, כמו גם גישת בית המשפט בדבר בחינת הנסיבות הספציפיות לכל מקרה טרם פסיקת פצויי קיום לעורך הדין חלף שכר טירחתו אל מול הזכות של עורך הדין לקבל שכר בגין מאמציו עד לשיחרור מייצוג.
...
לפיכך ולאור הפסיקה המחמירה עם תובע שהוא עורך דין בנסיבות כאלה, פוסקת לתובע שכר טרחה בגין הייצוג בעניינה של הנתבעת בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.
סוף דבר
הנתבעים לא העלו טענת יריבות על אף שהגיש את התביעה נגד שניהם חרף העובדה כי מרבית ההליכים בגינם תבע, היו ענייניו של הנתבע בלבד, ורק בגין שני העניינים ייצג את הנתבעת.
חרף אי העלאת הטענה אני סבורה כי יש לחייב את הנתבעים כל אחד בגין העניין בו יוצג.
לפיכך ולאחר שדחיתי מרבית מרכיבי התביעה אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומורה כי הנתבע ישלם לתובע סך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין התשלום השני בתיק בתל אביב והנתבעת תשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין ייצוגה בפרשת פיטוריה ממעריב.
