הבקשה לסילוק מחמת העדר יריבות:
הלכה היא מלפנינו, כי סילוק תובענה על הסף- בין בדרך של דחייהה ובין בדרך של מחיקה- הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך (ראה, מכלל רבים אחרים, ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577).
במסגרת הבקשה טענו המבקשים, בעקרו של דבר, כי המסכת העובדתית והמשפטית העומדת בבסיס טענות החברה בשני ההליכים, זהה בעיקרה, ונוגעת למעשי המעילה הנטענים שביצעה, לכאורה, המשיבה.
...
לגבי הטענה בדבר "חוסר יריבות" של המבקש 2 מצא בית המשפט כי, משאינו מוסמך לדון בעילה לפי חוק איסור לשון הרע נגד המבקש 2, הרי הוא ממילא מנוע מלהכריע בנושא היריבות בנוגע לאותה עילה.
ולענייננו, לאחר שעיינתי בכתב התביעה המתוקן, בבקשה לסילוק, בתשובה ובתגובה לתשובה שוכנעתי כי יש לדחות בשלב זה את הטענה בדבר היעדר יריבות.
כך למשל בסעיף 33 לכתב התביעה המתוקן, נטען כי: "גזילת זכויותיה של התובעת אי תשלום פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות לכשעצמן מהוות גם הן הפרת חובה חקוקה- מעבר לחיוב הנדרש על פי דיני העבודה בבית הדין לעבודה".
רואים אפוא, כי הגם אם העוולה של "הפרת חובה חקוקה" הינה עוולה אזרחית, ההכרעה בה מצריכה דיון עובדתי ומשפטי בשאלת היחסים בין הצדדים אשר גרמה בסופו של דבר לאי- תשלום פיצויים כנטען.
] לא למותר לציין, כי גם אם אין חפיפה מלאה בין כל השאלות שעשויות להתעורר במסגרת שתי התביעות ניתן לנקוט בעיכוב הליכים באמצעי זה של הליך תלוי ועומד" (השינויים וההדגשות אינם במקור)
ובהמשך:
"הכלל צריך להיות שכאשר הוגשו הליכים בשתי הערכאות (ואפילו ההליך בבית הדין לעבודה נפתח לאחר ההליך בבית המשפט האזרחי) תינתן עדיפות לסיום הבירור בבית הדין לעבודה. אם כן, במקרה שמתנהל הליך בבית הדין לעבודה ומוגשת תביעה לבית המשפט האזרחי אשר מבוססת על שאלות דומות, ראוי כי תוגש בקשה לבית המשפט האזרחי להעמיד את ההליך שהוגש לפניו. הוא הדין במקרה שבו התביעה בבית הדין האזורי לעבודה הוגשה שעה שכבר מתנהל הליך בבית המשפט האזרחי." (השינויים וההדגשות אינם במקור)
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לסילוק התובענה על הסף, ומורה על עיכוב ההליכים בתובענה זו. הצדדים יגישו הודעת עדכון בעניין ההליכים בבית הדין לעבודה תוך 90 יום או עד למתן פסק דין שם, לפי המוקדם.
