מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

היעדר התיישנות בתביעה נגד בנק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין זה מוסיף הבנק, שבכתב התביעה ציינה התובעת כי רק לצורך הגשת כתבי בי דין כתובת בא כוחה תשמש גם כמענה, ואילו מכתובתה המעודכנת ברשם החברות עולה שהיא איננה יושבת בכתובת זו. באשר לסכויי התביעה מוסיף הבנק, שהמדובר בתביעה אשר סכוייה קלושים וכי לבנק טענות סף נגד התביעה ובכללן היתיישנות, העדר עילה, השתק ומניעות לרבות טענה באשר לסמכותו של בית משפט זה. תגובת התובעת התובעת הגישה תשובתה לבקשה וטענה כי יש לדחותה, וכי לחילופין בעלי התובעת יהיה ערב לכל תשלום שייפסק נגד התובעת אם ייפסק.
...
ככל שהחברה-התובעת תחויב בערובה, יש לקבוע את סכום הערובה תוך שמירה על עיקרון המידתיות ואיזון ראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים [רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (2009), להלן: פסק דין הנדסה ממוחשבת; רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (2008)] על דרך הפעלת שיקול הדעת על ידי בית המשפט עמד כב' השופט מלצר בפסק דין הנדסה ממוחשבת: "על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו - זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים, ואת ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, מבטא את הכלל והפטור הוא החריג... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות, ובדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. משנסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים". בהתאם לפסק הדין בעניין הנדסה ממוחשבת הנטל להראות את הנסיבות בגינן לא מוצדק לחייב את החברה-התובעת בערובה להבטחת הוצאות הצד השני רובץ על התובעת.
הבנק התנגד ואני מקבלת את התנגדותו, שעה שלא צורפו כל תימוכין להוכחת מצבו הכלכלי של בעלי התובעת ויכולתו לשלם הוצאות, ככל שייפסקו לחובת התובעת.
בנסיבות אלו, ובשים לב למהות התביעה, שהיא תביעה לסעד הצהרתי, אני קובעת כי על התובעת להפקיד סך של 40,000 ₪ להבטחת הוצאות הבנק בהליך.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

העובדה שרובצת לתובע טענת היתיישנות בכל תביעה עתידית נגד הבנק – לא אמורה להיזקף לחובת הנתבע.
עיון ב"אישור" האמור מעלה כי אין המדובר באישור הנחזה להיות אישור בנקאי, בין היתר, בהעדר לוגו של הבנק, חתימה וחותמת, העידר מיהות נותן האישור, ועוד.
...
בטרם נעילה מצאנו לנכון להדגיש, כאמור, כי התובע פנה לנתבע מספר פעמים וטען שהחשבון העדכני סגור, ולא העלה כל טענה כי חשבון זה איננו שייך לו. במהלך ההליך לפנינו, התובע טען כי התבלבל, כאשר כוונתו הייתה (כפי שעלה בתצהירו) לחשבון הקודם שנסגר, זמן קצר לפני קבלת ההודעה על הפרשי שומה לזכותו (קרי, לפני 23.8.09) – ולא לחשבון העדכני שכלל לא היה שייך לו. בנקודה זו נדגיש כי התובע לא הציג לפנינו כל ראיה ממנה עולה שהחשבון הקודם היה סגור עוד לפני חודש 8/2009 – וכי זוהי אכן הסיבה לכך שהתבלבל וטען כי החשבון העדכני סגור.
סיכום לאור כל המקובץ לעיל, שוכנענו שהנתבע פעל כדין בעניינו של התובע.
לפיכך, משהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו, ומשלא מצאנו כי נפל פגם באופן בו פעל הנתבע, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, משבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים דן בתביעתו של התובע נגד הבנק ודחה אותה מחמת העדר עילה ומחמת היתיישנות – דין התביעה שלפנינו להדחות אף היא מחמת "מעשה בית דין". בנסיבות אלה, משעניינו של התובע נדון והוכרע בבית הדין האיזורי לעבודה הרי שיש לדחות את תביעתו מחמת "מעשה בית דין". היתיישנות בהתאם לסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 פרק הזמן להגשת תביעה שאינה במקרקעין הוא שבע שנים, למעט מקרים שהם קיים הסדר מיוחד.
...
כמו כן, טען התובע כי ביום 27.7.2016 הכחיש הבנק את הוותק שלו ולכן אין התיישנות על סירוב זה. הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי דין התביעה להידחות מחמת "מעשה בית דין ומחמת התיישנות, כפי שיפורט להלן.
בנסיבות אלה, משבית הדין האזורי לעבודה בירושלים דן בתביעתו של התובע נגד הבנק ודחה אותה מחמת היעדר עילה ומחמת התיישנות – דין התביעה שלפנינו להידחות אף היא מחמת "מעשה בית דין". בנסיבות אלה, משעניינו של התובע נדון והוכרע בבית הדין האזורי לעבודה הרי שיש לדחות את תביעתו מחמת "מעשה בית דין". התיישנות בהתאם לסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 פרק הזמן להגשת תביעה שאינה במקרקעין הוא שבע שנים, למעט מקרים שהם קיים הסדר מיוחד.
דין טענת התובע להידחות.
אי לכך, יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.
סוף דבר הבקשה מתקבלת.
התביעה נדחית מחמת "מעשה בית דין" ומחמת התיישנות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

טענת העידר עילה והתיישנות: בצד הטענות בכל הנוגע לחסימתו של התובע לברר את הטענות פעם נוספת, טען הבנק, כי התביעה אינה מגלה עילה, ונועדה לנסות לסכל גביית חוב פסוק וחלוט.
ברע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין (8.3.2009) קבע בית המשפט, כי גם נתבע שלא התייצב לדיון בהתנגדות (כפי שקרה בדיון בהתנגדות שהגיש התובע במסגרת ת"ת 60858-02-18), וכתוצאה מכך נדחתה בקשתו לרשות להיתגונן וניתן פסק דין מנוע מלהגיש תביעה מאוחרת נגד התובע באותו ענין.
...
טענות הבנק: בפתח הדברים טען הבנק, כי דינה של התביעה להידחות על הסף בשל קיומם של פסקי דין אשר הכריעו בטענות התובע ואשר יוצרים מעשה בית דין כנגד כל הטענות שמעלה התובע בתביעה שלפניי.
כלומר במועד הגשת תביעת הבנק לא נלקחה ההלוואה על ידי הבנק בחשבון; אולם מעיון בתדפיס התנועות (נספח 4 לתביעה) עולה, שההלוואה מעולם לא נפרעה על ידי התובע, ועל כן זמן קצר לאחר שהוגשה תביעת הבנק, באמצע חודש פברואר 2010, הועמדה ההלוואה לפירעון ועל כן היתה היתרה בחשבון הבנק היתה שוב שלילית בסך של 3,209 ש"ח. מכאן אני קובעת, כי בחודש אוקטובר 2009 הועמדה לתובע הלוואה לכיסוי היתרה השלילית ועל כן למשך פרק זמן קצר היתרה בחשבון היתה אכן חיובית, אך משעה שההלוואה לא נפרעה על ידי התובע, ומאחר שביום 17.2.2010 העמיד הבנק את ההלוואה לפירעון והיתרה בחשבון הפכה שלילית, שוב היה חוב בסך של 3,209 ש"ח (סכום העולה על הסכום שנתבע בתביעת הבנק).
על כן, מאחר שהשתכנעתי, כי התובע חייב לבנק כספים בגין יתרה שלילית בחשבון העו"ש שלו, וכי המסמכים מעידים על התנהלות תקינה של הבנק, אני דוחה את טענות התובע גם לגופן.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

במחלוקת זו הנוגעת למישור היחסים שבין הבנק לבין המשיבים, דומני שאין מקום להורות על דחיית התביעה מחמת היתיישנות מהנימוקים שהועלו, וככל שסבור הבנק כי עומדות לו טענות כבדות משקל החוסמות את המשך בירור התביעה נגדו, פתוחה הדרך בפניו למצות את טענותיו במסגרת בקשות מתאימות לכך.
חתימה ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ז, 21 מאי 2017, בהיעדר הצדדים.
...
בהינתן כל האמור, על יסוד הפסיקה הקיימת והוראות חוק חוזה ביטוח, אין מנוס מהקביעה כי תביעת התובעים נגד הנתבעת 2, הראל חברה לביטוח בע"מ, התיישנה.
סוף דבר - אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת 2 בלבד מחמת התיישנות.
המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו