מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היעדר התייחסות לתמ"א פוסל שומה

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעקבות הבקשה להיתר הוצאה בתאריך 14.3.2011 שומת היטל השבחה מטעם המערערת שנערכה על ידי השמאי מר עופר ניר (להלן: "שומת המערערת") ובו קבע השמאי כי תיקון מס' 4 לתמ"א 18 הנה תכנית המשביחה את הנכס ולכן מקימה חבות בהיטל השבחה.
אשר לועדת הערר סברה המערערת, כי זו קבעה כי אכן קיימת בעייתיות בשומה המכרעת בהיעדר פירוט המקרה הקונקרטי, אלא שבפועל דחתה את הערר בטענה כי המערערת לא הוכיחה קיומה של השבחה, אלא שמאחר ואין מחלוקת כי קיימת השבחה כלשהיא, היה על ועדת הערר להביא לכך כי שומה זו תמדד ובכל מקרה, הוכיחה המערערת לטעמה קיומה של השבחה בנכס באמצעות השמאי מטעמה.
בכל הקשור לטענות המערערת ביחס להחלטת ועדת הערר, אין באחרונה כל פסול.
יש לבחון אם כן האם יש לבטל קביעת הועדה וכן קביעת השמאית המכריעה לנוכח העידר נימוקים לקביעתה זו לאחר בדיקה מתאימה של הנושאים השונים המחייבים בדיקה ולרבות-כפי התייחסותה שלה- האיפיונים המאפשרים או מונעים את מימוש התב"ע, הביקוש לעומת ההיצע בסביבה, מיגבלות של איכות סביבה ועוד, אלא שאלה לא נבחנו לגופם, למצער לא עולה מהכתובים כי נבחנו.
...
המסקנה המתבקשת הינה, בהיות חובת ההנמקה אחד מכללי הצדק הטבעי הינה מחייבת כל גוף שיפוטי ומעין שיפוטי, ובנסיבות השמאי המכריע בהיותו גוף מעין שיפוטי, בהנמקת הקביעות שעניינן משום הכרעה בין עמדות או מקורן בקביעת מסקנות לאחר בחינת הסוגיה באופן עצמאי, ופרוט כל אותם עניינים שהביאוהו למסקנתו.
משחדלה מלעשות כן, אין מנוס מלהחזיר את ההליך לוועדת הערר.
אין באמור לעיל כדי לקבע מסמרות כלשהן ביחס לקביעות השמאי החדש במסגרת חוו"ד וזו כמובן שמורה לו כחלק מחוו"ד. סוף דבר ההליך מוחזר לוועדת הערר.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

וועדת הערר הוסיפה, כי שומה היה על הועדה המקומית לעשות שימוש בסמכות הקנויה לה לפי סעיף 97(א)(1) לחוק, להחרגת הבקשה מתחולת התכנית המופקדת, סמכות השמורה לה בתקופת ההפקדה של התכנית מכוח תנאים שפורסמו בהתאם לסעיף 98(א) לחוק.
גם אם הטענה ביחס לפסלות ההוראה בתכנית המופקדת, ככל שהיא סותרת הוראות בתמ"א 38 על בתים צמודי קרקע תדחה, הרי שלנוכח הנסיבות המתוארות, היה מקום להחרגת בקשתם של היזמים ולו בשל העובדה שעד להחלטת הוועדה המקומית מיום 16.7.2017, הם לא ידעו על קיומן של הוראות אלו.
החלטת וועדת הערר מיום 25.3.2015 · בהתייחסה לסמכות הועדה המקומית שלא לאשר תמריצים מכוח התמ"א, קבעה וועדת הערר כי בהעדר תכנית מפורטת לפי סעיף 23 לתמ"א, מוגבל שיקול הדעת הקנוי לועדה המקומית שלא לאשר את מלוא התמריצים על פי תמ"א 38.
...
כאן המקום לציין, כי לנוכח המסקנה לפיה הבקשה היא 'חדשה' להבדיל מ'ותיקה', הרי שממילא לא חלה עליה הוראת המעבר בתיקון 3א' שהרי במועד התיקון טרם הוגשה.
סוף דבר הגם שוועדת הערר מוסמכת לדון בבקשה להיתר de novo ולמרות שהיא הערכאה התכנונית הגבוהה – שוכנעתי כי אין להותיר את החלטתה על כנה.
אשר על כן, אני מקבלת את העתירה ומורה על ביטול החלטת וועדת הערר מיום 30.11.2017 והשבת החלטת הועדה המקומית מיום 16.7.2017 על כנה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עיון בתנאי ההיתר (נספח ה' למוצגי הנתבע) בסעיף 13 יראה כי נקבע בו כדלקמן: " ...מדי יום בתום העיסוק ברוכלות על בעל העסק לפנות את הרכב ממקום עסוקו ברוכלות." ייאמר כי פינוי הרכב בכל יום נידרש מן התובע כבר מהיתר הרוכלות הראשון (נספח ב' למוצגיו) כשצוין: "יש לפנות את הרכב מדי יום בתום העיסוק". לתצהירו של מר גהניש צורפו כל היתרי הרוכלות שניתנו לנתבע וייאמר כי ברבים מהם לא נקבע תנאי זה במפורש, אולם הם התייחסו לרוכלות ברחבי העיר (למעט הטיילת).
הנתבע טוען שיש לפסול את השמאות של התובעת משום שהשמאי לא צירף את תמ"א 13 עליה הסתמך ואף לא צירף שומות השוואה עליהן הסתמך (ע' 15 ש' 24-25).
עוד אציין לעניין המצג שטוען הנתבע כי הרשויות יצרו בפניו כי הוא רשאי להחזיק במקרקעין ללא תמורה, הרי שבכל הנוגע לתובעת, כשם שקבעתי כי לא נתנה רישיון מכללא להחזיק במקרקעין בהעדר הוכחה על ידיעתה בעיניין, כך אני קובעת גם לעניין התמורה.
...
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 305,185 ₪ (95% מסכום התביעה בהתאם לקביעה לעיל לעניין השטח לגביו ייערך החישוב) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל וזאת בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין.
אני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים על בסיס הקביעה בהליך זה באופן יחסי בנוגע לתקופה שמיום הגשת התביעה ועד למועד הפינוי של המקרקעין בפועל.
בנוסף אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 23,000 ₪ וזאת בתוך 45 יום מקבלת פסק דין זה. הודעת הצד השלישי נדחית ואני מחייבת את הנתבע לשלם לעירייה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 23,000 ₪ בתוך 45 יום מקבלת פסק דין זה. זכות ערעור כחוק.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן, במסגרת השומות קבעה השמאית המייעצת כי: " [בהחלטת הביניים] קבעה וועדת ערר 'אנו מקבלים את טענות העוררים בעיניין דירות הגג. אין לחייב בהיטל השבחה דירות שמתאפשרת הקמתן מכוח תמ"א 38, במסגרת הקומה החלקית...' לאור עמדת ועדת הערר ומאחר וההשבחה מחושבת בגין ההיתר בלבד, יובא בחשבון פטור בגין חדרי יציאה לגג מכוח תכנית גב/ 353". (ההערה חזרה על עצמה בכל השומות המייעצות ולגבי כל תוכניות הגגות).
המשיבים מפנים לעובדות אלו ונסמכים עליהן בטענתם כי יש למחוק על הסף את העירעור ככל שהוא נוגע לחיוב דירות הגג, מטעמים של "העדר עילת ערעור, מחמת השתק ומשום שמדובר בסוגיות תיאורטיות". לטענתם: "באשר לקביעתה של ועדת הערר כי 'אנו מקבלים את טענות העוררים בעיניין דירות הגג'...עליה מבקשת הועדה המקומית להסתמך, הרי שקביעה זו התייחסה לטענת הועדה המקומית לעניין החיוב בגין הפיכת חדרי הגג לדירות הגג (אשר הנו כאמור אחד משני החיובים הנובעים מתוכניות הגגות, אשר נכללו בערר). אמירה זו בודאי שלא התייחסה לשאלת החיוב בגין זכויות הבניה הקבועות בתוכניות הגגות, שהרי חיוב כאמור לא בוצע, וממילא סוגיה זו כלל לא הועלתה בפני ועדת הערר.
באופן דומה, גם אין מקום לידון בטענת המערערת כי יש לפסול את החלטת ועדת הערר בהעדר הנמקה.
...
בנוגע לערר בנושא חיוב דירות הגג קבעה ועדת הערר "...אנו מקבלים את טענות העוררים בעניין דירות הגג. אין לחייב בהיטל השבחה דירות שמתאפשרת הקמתן מכח תמ"א 38, במסגרת הקומה החלקית...". חלק זה של הערעור מופנה כלפי קביעה זו של ועדת הערר, כאשר המערערת טוענת שקביעה זו מאפשרת מתן פטור גורף לזכויות מכוח "תכנית אחרת" אף שהן לא משמשות לבניית חדרי יציאה לגג.
בנסיבות אלה, דין טענות אלה להידחות על הסף בשל היעדר עילת ערעור, מחמת השתק, ומאחר שמדובר בסוגיה תיאורטית.
אף אני סבור שהנושא של פטור לדירות גג מכוח סעיף 19(ב)(10)(ג) לתוספת לא נידון על ידי ועדת הערר בהחלטת הביניים אותה מבקשת המערערת לתקוף.
לנוכח האמור בסעיפים 23 ו- 24 לעיל, החלטתי להימנע מפסיקת הוצאות משפט.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 12.8.2021 הוגשה השגה על החלטת המשיב, בה טען המבקש כי יש לקבוע את שווי המכירה בהתאם למוצהר, עקב העובדה כי הוועדה המקומית לתיכנון ובניה דחתה את הבקשה לקבלת היתר לבצוע פרויקט תמ"א 38.
כאשר עסקינן בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר התייצבות, שומה על בית המשפט לבחון ולשקול את האלמנטים הבאים: מהי סיבת אי ההתייצבות לדיון – האם מדובר בטעות או ברשלנות או שמא מדובר בכוונת מכוון ובזלזול בבית המשפט.
יצוין, כי גם בתשובת המבקש לתגובת המשיב לבקשה לביטול פס"ד, אשר הוגשה ביום 18.1.2023 (בלא נטילת רשות מבית המשפט) - אין היתייחסות לסכויי ההצלחה בערר, ואין היתמודדות עם טענת המשיב באשר לפסילת חוות דעתו של השמאי מטעם המבקש, משזה האחרון לא התייצב כלל לדיון ההוכחות.
לא כל שכן, כאשר מטעם המשיב הוגשה חוות דעת שמאית של השמאי מר בוחניק, אשר התייצב לדיון ונחקר אודות חוות דעתו זו. בהיעדר היתייחסות קונקרטית על ידי המבקש בעיניין עדותו של המומחה מטעם המשיב, מר בוחניק – איני סבורה כי ניתן לומר שהמבקש הרים את נטל הראיה או הוכיח כי סכויי הצלחתו בערר הם טובים, שלא לדבר על היותם "מעולים" כהגדרתו.
...
בסופו של דבר, ולאחר דיון תזכורת שהתקיים ביום 27.7.23 – לא השכילו הצדדים, למרבה הצער, להגיע להבנות, ועל כן לא נותר אלא להכריע בבקשה למתן פס"ד כעת.
בהינתן העובדה כי המבקש עצמו, לאחר שהגיע בסופו של דבר ולאחר מתן פסק הדין לאולם בית המשפט, טען כי עו"ד וייג הודיע לו שלא יגיע לדיון בשל מחלתו, ובהינתן העובדה כי טענה כאמור נטענה גם ביחס לשמאי ולהודעה זהה שנמסרה לשמאי על ידי עו"ד וייג – הרי שככל שאכן נמסרו הודעות כאמור על ידי עו"ד וייג – אזי מדובר בהתנהלות מוקשית שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.
ראו לעניין זה דנ"א 464/12 עיזבון המנוחה בועז בתיה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (23.4.2012): "אין טעם להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות... אכן, אמת המידה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות, ובנסיבות בהן הוכח כי הצד הנעדר היה מודע למועד הדיון, היא כי קיים סיכוי טוב כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה". המבקש התמקד בבקשה לביטול פס"ד בציטוטים נבחרים מהפסיקה בעניין חשיבות זכות הגישה לערכאות.
סוף דבר: בשל כל הנימוקים שהובאו לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו