מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

היעדר בסיס להרשעה בעבירות סמים

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על בסיס האמור לעיל, הורשעו הנאשמים כאמור בעבירה של יבוא סם מסוכן.
לקולא, שקלה התביעה את הודאת הנאשמים, החסכון בזמן הצבורי, עברו הפלילי המינורי של הנאשם והיעדר עבר פלילי לנאשמת, ועל כן סברה כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המיתחם; ואת עונשה של הנאשמת בתחתית המיתחם.
...
סוף דבר על בסיס האמור לעיל, ראיתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים, כמפורט להלן: נאשם 1 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ב"צ'יימס", רחוב המלאכה 9 ראש העין, החל מיום 5.8.2021 בשעה 08:00 שאז יתייצב הנאשם במשרדי הממונה על עבודות שירות לריצוי עונשו.
חילוט בהסכמת הצדדים אני מורה על חילוט סך של 60,000 ₪ שהופקדו לטובת שחרור רכב מ.ר. 73435501 שהושב לנאשמים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השתלשלות ההליך: ביום 18.12.16, במסגרת הסדר טיעון דיוני, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירות הבאות: גידול סם מסוכן, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973.
הסיבות לבצוע העבירות: לנוכח משקל הסם שנתפס, על הנאשם להרים נטל כבד ולהפריך חזקה הקבועה בפקודת הסמים, ובכך כשל לחלוטין, כמפורט להלן; הנאשם טען כי גידול הסם נועד לשם הפקת שמן מהצמחים, לצורך טפול בבנו שלוקה במוגבלות שכלית והפרעות התנהגותיות, ובחודש פברואר 2017 קיבל אישור לשימוש בקנביס רפואי; עוד טען הנאשם כי נהג להשתמש בעצמו בסם, לצורך הירגעות; הנאשם, שעובד כנהג בחברה לשירותי לוגיסטיקה, לא הציג תשתית ראייתית, ולו לכאורית, למקור הכסף שהשקיע בציוד המעבדה; הנאשם גם לא הוכיח את השמוש הנטען בסם שגידל ושהפיק, ובודאי שלא הראה כי השמוש הבלבדי בסם היה לצרכיו שלו ולצרכים רפואיים של בנו; הנאשם גם לא הבהיר מדוע נקט בדרך עבריינית דוקא, ולא בדרך המלך של מירשם רפואי ואישור שימוש; ועל כל-זאת – הטענות נשמעו מפי הסנגור המלומד, כשהנאשם עצמו לא העיד; וכן מפי הנאשם טרם גזר הדין, כשטענותיו העובדתיות אינן יכולות לשמש בסיס לקביעת ממצאים, בהעדר האפשרות להעמיד דבריו במבחן החקירה הנגדית.
...
ללא עדותו של הנאשם וההזדמנות לחקירה נגדית, לא מתקיים בסיס ראייתי לטענות אלו (ועוד ראו סעיפים 40י(ב)(2) ו-40י(ד) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, והלכה שנפסקה בע"פ 4215/18 ח'טיב נ' מ.י. (2018)); כיון שכך, נדחית טענת הנאשם, והמשמעות היא שהסיבה לביצוע העבירות היא הסיבה השכיחה והרגילה – הרצון להשתמש בסם ולהפיצו תמורת טובת הנאה; גם לו היתה טענתו של הנאשם מוכחת ומתקבלת, לא היה בכך כדי להקל בחומרת מעשיו: אין לקבל, ולו במעט, דרך זו של פתרון פלילי ומזיק לבעיות אישיות וכלכליות.
סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שמונה חודשי מאסר בפועל, מהם ינוכו ימי מעצרו מיום 23.6.14 ועד ליום 25.6.14 (כולל), גם אם יראו רישומי שב"ס אחרת; שישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע; קנס בסך 2,000 ₪ שישולם עד ליום 1.1.2019 ויועבר לזכות קרן הסמים, או חודש מאסר תמורתו.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לגבי העדר גישה ישירה לסמים- המשיב מציע עיסקאות אחרות, מציין כי לקח הסחורה לעצמו וכי בהודעה מראש יוכל להשיג סחורה אחרת, מציע מפגש חילופי בעוד שבועיים, מכיר את איכות הסמים ויכול להניע אחרית על מנת שישנעו עבורו סמים ברחבי הארץ.
אכן, העותר לא הורשע במכירת סם מסוכן שלא-כדין, ואולם אין ספק כי מעשים אלה שעשה העותר היוו את הבסיס להרשעתו בקשירת קשר לעשות עבירת סמים, בודאי כך לגזירת הדין, וממילא יש להביאם במנין לעניין העבירה "שבשלה הוטל העונש". יתר-על-כן: גם אם אמרנו כי אין בידינו להצביע על קשר פלילי שנקשר בין העותר לבין הסוכן הפדראלי, נוכל-גם-נוכל לאתר ניסיון לקשירת קשר פלילי מצדו של העותר, והרי ניסיון לקשירת קשר פלילי אף הוא עבירה פלילית; ראו פרשת בשן, שם, 149 ואילך, מפי הנשיא אגרנט.
...
ניתן לומר, אפוא, כי לעניינו של משפט ישראל עבר העותר עבירה של ניסיון לקשור קשר לעיסקת סמים; והואיל וקשר פלילי לעיסקת סמים הוא "עיסקה אחרת" כהוראת סעיף 13 לפקודת הסמים, מסקנה נדרשת היא כי ניסיון לקשור קשר לעיסקת סמים עולה, למיצער, ניסיון לעשות "עיסקת סמים". על-פי הדין כיום, העונש המרבי בצידה של עבירת הניסיון זהה לעונש המרבי בצידה של העבירה שניסה העבריין לעוברה, ועל-כן יש לראות את חלופת הסמים כחלופה העומדת על רגליה איתנות.
מסקנתנו היא, אפוא, כי העותר בא וכי הוראת חוק זו עדיפה - וברווח ניכר - על החלופה של קשירת קשר לעשות מעשה פשע.
על כן אני קובע כי קיימת תשתית לכאורית להוכחת האישום, בעצמה נאותה ותקינה, ודי בתשתית כדי להקים פוטנציאל הרשעה בעבירת עסקה אחרת בסם כמתואר בכתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון היתחשב בחלקו של הנאשם בפרשה, העידר עבר פלילי ופוטנציאל שקומי גבוה, והקל בעונשו כך שירצה 30 חודשי מאסר חלף 42 חודשים; בע"פ 3759/18 כהן נ' מדינת ישראל (16.7.19), נדחה עירעורו של נאשם שהורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות קשירת קשר לפשע וייבוא סם מסוג קוקאין במשקל של 3.711 ק"ג. המערער נתפס בכף בעת שקבל לידיו את התיק שהכיל סם. הנאשם, ללא עבר פלילי, נדון למאסר בן 7 שנים; בע"פ 10101/17 טאקץ נ' מדינת ישראל (23.4.18) נדחה ערעור נאשם שהורשע בייבוא סמים מסוכנים, 6.15 ק"ג קוקאין.
הנאשם גדל בצרפת במשפחה נורמאטיבית בעלת ערכים טובים, עלה ארצה בן 17 לבדו כדי להתגייס לצבא, שירת שירות צבאי, ברובו כלוחם, בשנה האחרונה בשירות המוטיבציה שלו ירדה, סרב פקודות, עישן קנביס בשטח הבסיס, הורשע ונדון לעבודות צבאיות.
...
בית המשפט העליון התחשב בחלקו של הנאשם בפרשה, העדר עבר פלילי ופוטנציאל שיקומי גבוה, והקל בעונשו כך שירצה 30 חודשי מאסר חלף 42 חודשים; בע"פ 3759/18 כהן נ' מדינת ישראל (16.7.19), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות קשירת קשר לפשע וייבוא סם מסוג קוקאין במשקל של 3.711 ק"ג. המערער נתפס בכף בעת שקיבל לידיו את התיק שהכיל סם. הנאשם, ללא עבר פלילי, נדון למאסר בן 7 שנים; בע"פ 10101/17 טאקץ נ' מדינת ישראל (23.4.18) נדחה ערעור נאשם שהורשע בייבוא סמים מסוכנים, 6.15 ק"ג קוקאין.
לאחר שקילת כלל השיקולים, נסיבות המעשים וחלקו היחסי, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת באישום הראשון מתחם ענישה הנע בין 4.5-8 שנות המאסר.
אני גוזרת, אפוא, על הנאשם את העונשים הבאים: 57 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו 14.7.22 – 28.9.22.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

המשיב, צעיר כבן 21, ביצע העבירות בתקופה מקרית על רקע העדר מסגרת ותמיכה, הישתתף בהליך טפולי ושיקומי כשנה, ממנו נתרם, קיבל אחריות מלאה לבצוע העבירות, הביע חרטה והפסיק לצרוך סמים.
בבסיס המלצת שירות המבחן בתסקיריו עמדו הנתונים הבאים, עליהם עמד גם ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש: רקע משפחתי ונסיבות אישיות – הנאשם כיום כבן 27 וחצי, רווק, מתגורר בבני ברק (קודם לכן התגורר בבית הוריו באשדוד).
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, מצאתי כי האיזון בין האנטרס הצבורי בהרתעה היחיד והרבים, כמו גם הוקעת עבירות סמים – לבין אינטרס הנאשם, נוכח נסיבותיו הייחודיות, החשש שהרשעה תיפגע בתעסוקה ובעתידו המקצועי, בהיתחשב בעברו הנקי, בקיום אורח חיים תקין ויצרני, כמו גם שרותו הצבאי כלוחם, ההודאה בשלב מוקדם מאוד של ההליך, הבעת החרטה והחיסכון בזמן השפוטי – מובילים למסקנה כי יש להורות על ביטול ההרשעה.
...
סוג העבירה, נסיבות ביצועה ושיקולי ענישה אחרים, לרבות הפסיקה הנוהגת מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי במעשיו פגע הנאשם בערכים מוגנים של שמירה על שלום הציבור ובריאותו וכי נגע הסמים הוא אחד ממחוללי הפשיעה.
"   כך, הסתייעות ב"מקבילית הכוחות" ב-ענין קיזר הובילה למסקנה כי גם באותם מקרים בהם לא הוכח נזק קונקרטי, אולם מדובר במי שנעדר עבר פלילי, נכון וראוי להורות על ביטול ההרשעה, כשהעבירה, בנסיבותיה, לא הובילה לפגיעה חמורה בערכים המוגנים, וכלשונו של כב' הש' ברסלר-גונן -   "ההליך אינו נקמני, וכאמור יש לעודד אפשרויות חרטה במהלך מעשה עברייני. האופן שבו פעל המערער במהלך חייו והתנדבותו ושירותו בקהילה, בהחלט צריכים לעמוד לזכותו בעת שהוא נותן את הדין על עבירה שביצע. המקרה שלפנינו מדגים לטעמי את האיזון הנכון במקבילית הכוחות שבה יינתן משקל רב יותר לכך שמדובר באירוע חד פעמי שאינו מאפיין את אורח חייו של המערער, לחרטה המוכחת במהלך האירוע. כך יש לתת משקל לדימוי העצמי של המערער בעייני עצמו ובעייני קהילתו,... הכל מבלי להקל ראש מחומרת העבירה עצמה.
 גם ב-ענין אבו מדיעם קבע כב' הש' דנינו דברים דומים ולפיהם – "עת משתכנע בית המשפט כי סוג העבירה אינו מחייב את הרשעת הנאשם, יש בכוחו לבחון את הפגיעה בשיקומו של הנאשם בפריזמה מרוככת יותר, במובן זה שגם אם לא מוכח נזק קונקרטי או אף מידת וודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי, אלא אך 'השפעה שלילית להרשעתו של המערער על עתידו המקצועי ועל סיכוייו להיקלט בעבודה, לפחות במגזר הציבורי'..., הרי העולה מהמקובץ יניב מסקנה כי בנסיבות מקרה נתון, על מאפייניו, יהא בכוחו של בית המשפט לשקול את ביטול ההרשעה".   וכי די בקיומה של "הסתברות קרובה למדי" שנאשם "ייתקל בקושי ממשי" להתקבל לעבודה או לקבל רישיון "על רקע הרשעתו. למצער, ניתן לומר כי להרשעתו תהא 'השפעה שלילית' על עתידו המקצועי ועל סיכוייו להיקלט בעבודה, לפחות במגזר הציבורי" כדי להוביל למסקנה שניתן לסיים את התיק בביטול הרשעה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, מצאתי כי האיזון בין האינטרס הציבורי בהרתעה היחיד והרבים, כמו גם הוקעת עבירות סמים – לבין אינטרס הנאשם, נוכח נסיבותיו הייחודיות, החשש שהרשעה תפגע בתעסוקה ובעתידו המקצועי, בהתחשב בעברו הנקי, בקיום אורח חיים תקין ויצרני, כמו גם שירותו הצבאי כלוחם, ההודאה בשלב מוקדם מאוד של ההליך, הבעת החרטה והחסכון בזמן השיפוטי – מובילים למסקנה כי יש להורות על ביטול ההרשעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו