מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

היסוד הנפשי בעבירת סיוע לרצח

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בנוסף, המערער ידע כי נעשו הכנות ממשיות וקונקרטיות להמתת המנוח שכללו רכישת תחמושת וניסיונות הצטיידות בנשק חם. בנוגע להתקיימות הרכיב השלישי נקבע, כי המערער לא היה בעל רצון פוזיטיבי ולא חפץ בהמתתו של המנוח, כפי שניתן ללמוד בין השאר מניסיונו להזהיר את המנוח מפני הצפוי לו. עם זאת, נקבע כי עובדה זו אינה משליכה על התקיימות היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעבירת הסיוע לרצח, שכן די בכך שהמערער היה מודע לכך שמעשיו עלולים ברמת ודאות קרובה לתרום לבצוע הרצח.
...
אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה חיובו בפיצויים הוא אקט עונשי אשר מנוגד לכוונת המחוקק.
סבורני, כי הפיצוי בו חויב המערער הולם את חומרת העבירות מושא ערעור זה, ומתיישב עם התמונה המצערת שעולה מתוך תסקיר נפגע העבירה.
אשר על כן, דין ערעורו של המערער על גזר הדין להידחות אף הוא.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

במקרה שלפנינו, פסק בית המשפט המחוזי כי במערער לא נתקיים היסוד הנפשי הנידרש בעבירה של סיוע לרצח; זאת, בהיתחשב במכלול הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידו לאחר ניתוח ארוך ומפורט – ממצאים אשר לא מצאנו להתערב בהם.
...
משהורשע המערער בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, אין בטענותיו האמורות של בא כוח המערער, שנועדו לחזק את טענותיו בדבר היסוד הנפשי, להשפיע על המסקנה לפיה אדם סביר צריך היה, בנסיבות העניין, לחשוד באפשרות של גרימת התוצאה הקטלנית.
טענות אלה דינן להידחות.
סוף דבר על-יסוד האמור לעיל, יש לדחות את הערעור ואת הערעור שכנגד, ולהשאיר את הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי על כנם, במובן זה שהמערער יורשע בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, על פי סעיף 304 לחוק העונשין, חבלה ברשלנות, על פי סעיף 341 לחוק העונשין, והסעת שוהה בלתי-חוקי, על פי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, וגזר הדין לפיו נגזרו עליו 12 שנות מאסר, מתוכן 10 שנות מאסר בפועל, ושנתיים על תנאי, למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה שהיא פשע או עבירה על סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, יישאר על כנו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, לאמרות המערער בחקירתו ובעדותו קיים חזוק חצוני מספק לשם הרשעתו בעבירת הסיוע כפי שהורשע בהן, ובכללן: ההתאמה בין תשעת תרמילי הנשק שנתפסו במקום ביצוע הירי, אליו הוביל המערער את חוקריו, לבין אלה שנתפסו בזירת הפיגוע, תומכת במסקנה כי הירי נועד לשמש כאימון לקראת ביצוע הפיגוע; וכן, מכלול הראיות אשר שמשו כחיזוק להוכחת קיום היסוד הנפשי של עבירת הסיוע ברצח ביחס לפעולותיו האחרות של המערער, אשר לגביו אין עוד מחלוקת, יש בהן אף כדי לשמש כחיזוק לקיום היסוד הנפשי לעבירת הסיוע ביחס לירי בהרים.
...
זאת ועוד, לאימרות המערער בחקירתו ובעדותו קיים חיזוק חיצוני מספק לשם הרשעתו בעבירת הסיוע כפי שהורשע בהן, ובכללן: ההתאמה בין תשעת תרמילי הנשק שנתפסו במקום ביצוע הירי, אליו הוביל המערער את חוקריו, לבין אלה שנתפסו בזירת הפיגוע, תומכת במסקנה כי הירי נועד לשמש כאימון לקראת ביצוע הפיגוע; וכן, מכלול הראיות אשר שימשו כחיזוק להוכחת קיום היסוד הנפשי של עבירת הסיוע ברצח ביחס לפעולותיו האחרות של המערער, אשר לגביו אין עוד מחלוקת, יש בהן אף כדי לשמש כחיזוק לקיום היסוד הנפשי לעבירת הסיוע ביחס לירי בהרים.
אשר על כן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות, וכך אציע לחבריי לעשות.
עם זאת, מהטעמים שיפורטו להלן, מצאתי כי בית המשפט המחוזי הקל עם המערער באופן המחייב את התערבותנו לחומרה, כאשר קבע את מתחם העונש ההולם בין 13 ל-20 שנות מאסר, וגזר, בסופו של יום, את העונש קצת מתחת למחצית מהעונש ההולם במתחם אותו קבע.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהודעת אותו סוכן מיום 20.2.13 עולה כי בדרכם חזרה שוחח שמעון עם המשיב 3 על עד המדינה ועל המשיב 2 והמשיב 3 אמר שהוא לקח מהמשיב 2 את הטלפונים ועלה לירושלים, וכי היו לו ויכוחים עם המשיב 2 ועם עד המדינה "על דרך הפעולה של תיכנון הרצח" ביום שנעצרו, כי פעם אחת השניים כימעט הרביצו לו משום שהתנגד לתיכנון שלהם וכי הוא כבר שנתיים מתכנן איך לבצע זאת וכי "כולם נהיו פרופסורים אבל תראה איך הם נתפסים". מתוך שאני בוחן את עדות עד המדינה והראיות הנוספות, כמו גם עדות הסוכן, אני מגיע למסקנה כי יש בתשתית ראייתית זו לבסס לכאורה הן את היסוד העובדתי והן את היסוד הנפשי לבצוע העבירה של סיוע לניסיון לרצח ולבצוע העבירה של נשיאת נשק שלא כדין.
...
כמו כן אני קובע כי נוכח טיב המעשים המיוחסים למשיב 3 בנסיבות המתוארות בכתב האישום מתקיימת אף עילת מעצר בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים.
אשר על כן, לאחר בחנתי בכובד רוב את השאלה האם במקרה זה יש מקום לבחון שחרור המשיב 3 לחלופת מעצר, באתי לכלל מסקנה כי נוכח רף המסוכנות של המשיב 3, משום מהות העבירות המיוחסות לו וחלקו בביצוען, הרי שאין מקום לשקול חלופת מעצר.
אשר על כן, אני מורה על מעצר המשיב 3 עד תום הליכים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

למשיב 2 יוחסו עבירות של סיוע לרצח לפי סעיף 300(א) סיפה לחוק וסעיף 31 לחוק; סיוע לחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק וסעיף 31 לחוק; ועבירות בנשק לפי סעיפים 144 (א) ו-(ב) רישה וסיפה לחוק וסעיף 29 לחוק.
בעוד שעובר לרפורמה שכנו מקרים אלו, ככלל, תחת עבירת ההריגה (סעיף 298 לחוק, בנוסחו קודם הרפורמה), אשר העונש המירבי בצידה היה 20 שנות מאסר בפועל (ע"פ 1978/21 מדינת ישראל נ' עמאש, פסקה 13 (7.6.2023)); עתה חקוקים מקרים אלו תחת עבירת הרצח "הבסיסית" לפי סעיף 300(א) לחוק, לצד מעשה המתה ביסוד נפשי של כוונה.
...
על רקע האמור, צוין כי נדרשת החמרה בענישה ביחס למדיניות הענישה עובר לרפורמה.
סוף דבר: בהינתן מכלול השיקולים, בנסיבות ביצוע העבירה ובנסיבותיהם האישיות של המשיבים, ובשים לב למגמת הענישה בעבירת הרצח באדישות, אציע לחברי ולחברתי כי נדחה את ערעור המשיבים ונקבל באופן חלקי את ערעור המדינה כך שעונשו של המשיב 1 יעמוד על 22 שנות מאסר בפועל, חלף 18 שנות מאסר שגזר עליו בית המשפט המחוזי; עונשו של המשיב 2 יוותר על כנו, ולו מאחר שערכאת הערעור תתערב רק בסטייה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת ואף מן הטעם שערכאה זו אינה ממצה את הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו