מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הימנעות ממאסר בגין הצתה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בנוסף, המערער כפר במיוחס לו ונמנע מלקיחת אחריות על מעשיו.
העונש שנקבע למערער מצוי אמנם ברף הענישה המחמיר, אך לאור כל האמור לא מצאנו כי הוא חורג מהמדיניות הנוהגת, או כי יש הצדקה אחרת להתערב בו (השוו, בשינויים המתחייבים: ע"פ 3450/17 דמתי נ' מדינת ישראל (10.1.2018), במסגרתו הושתו 48 חודשי מאסר בגין הצתה של רכב והצתה של דלת בבניין, ללא נפגעים; ע"פ 60/12 עמר נ' מדינת ישראל (7.11.2012), בו הושתו 48 חודשי מאסר בגין הצתת בית עסק, ללא נפגעים).
...
מכאן, קבע שאין מנוס ממיקום המערער במחצית העליונה של מתחם הענישה.
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, ולאחר שאלו נשמעו בעל פה במסגרת הדיון שנערך לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות גם את הערעור על גזר הדין.
העונש שנקבע למערער מצוי אמנם ברף הענישה המחמיר, אך לאור כל האמור לא מצאנו כי הוא חורג מהמדיניות הנוהגת, או כי יש הצדקה אחרת להתערב בו (השוו, בשינויים המתחייבים: ע"פ 3450/17 דמתי נ' מדינת ישראל (10.1.2018), במסגרתו הושתו 48 חודשי מאסר בגין הצתה של רכב והצתה של דלת בבניין, ללא נפגעים; ע"פ 60/12 עמר נ' מדינת ישראל (7.11.2012), בו הושתו 48 חודשי מאסר בגין הצתת בית עסק, ללא נפגעים).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

נפסק כי מיתחם עונש הולם אשר נע בין 2 ל-4 שנות מאסר בפועל, הוא "מתאים ואולי אף נוטה לקולא", תוך שאושר עונש מאסר בפועל בן 30 חודשים; עוד ראו: ע"פ 1846/13 עמאש נ' מדינת ישראל, פס' 11 ואילך (1.12.2013), שם אושר עונש של 38 חודשי מאסר בפועל וכן הפעלה במצטבר של 6 חודשי מאסר, וזאת בגין הצתת רכב; בנוסף ראו: ע"פ 907/14 רחמים נ' מדינת ישראל, פס' י' (18.11.2014) שם נפסק כי מיתחם עונש הולם של 2 עד 4 שנות מאסר בגין ביצוע עקרי של הצתת רכב, "אינו חריג").
נראה כי גם שירות המבחן סבר כך, שכן המלצתו בתסקיר אינה לצוו של"צ כפי שעותר הסניגור, אלא ההמלצה היא להמנע ממאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, כך שהמאסר בפועל ירוצה בדרך של עבודות שירות.
...
בהתחשב בערכים שנפגעו ובעוצמת הפגיעה בערכים אלה; בנסיבות ביצוע העבירה של סיוע להצתה; במדיניות הענישה הנוהגת; ובעקרון ההלימה המהווה עקרון מנחה בענישה – אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין העבירה בה הורשע הנאשם שלפניי בשים לב לחלקו היחסי בפרשה, נע ממספר בודד של חודשי מאסר פועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל.
הכל, מטעמים שיפורטו להלן.
סוף דבר נוכח מכלול הטעמים האמורים, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 7 חודשי מאסר בפועל, אותם יוכל הנאשם לרצות בדרך של עבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות-דעתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

· ע"פ 4006/12 אריק מלאך נ' מדינת ישראל (5.2.2013); נדחה עירעורו של הנאשם עליו הושתו 42 חודשי מאסר בגין הצתת בית עסק.
עם זאת, הוא כן כלל הצטיידות בחומר דליק והאחריות הבלעדית בגין המעשים מוטלת על הנאשם, אשר היה צריך להבין את הפסול במעשיו ולהמנע מהם.
...
הערעור נדחה תוך שצוין שהמתחם אינו חריג.
· ע"פ 4006/12 אריק מלאך נ' מדינת ישראל (5.2.2013); נדחה ערעורו של הנאשם עליו הושתו 42 חודשי מאסר בגין הצתת בית עסק.
הנני גוזר עונש כדלקמן: · 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בהתאם להמלצת הממונה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בחינת הפסיקה הנוהגת ביחס למעשה של הצתת רכב, מעלה כי ניתן להצביע על מקרים בהם הוטלו בגין מעשה זה עונשי מאסר בפועל למשך תקופת זמן משמעותית (ראו למשל: ע"פ 1846/13 עמאש נ' מדינת ישראל (1.12.2013) שם בית המשפט העליון לא מצא להתערב בעונש של 38 חודשי מאסר בפועל בגין הצתת רכב ועבירות נילוות; עוד ראו: ע"פ 907/14 רחמים נ' מדינת ישראל, פס' י' (18.11.2014) שם צוין כי מיתחם עונש הולם של 2 עד 4 שנות מאסר בגין הצתת רכב "אינו חריג").
בנסיבותיו הקונקרטיות של הנאשם שלפניי, אני סבורה כי קמה הצדקה להמנע מהטלת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח תוך חריגה ממיתחם מטעמי שקום: ראשית, הנאשם הודה, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה כנה עליהם הן לפני שירות המבחן והן בדבריו לפניי.
...
סיכומם של דברים; אף שברגיל אני מסכימה עם המאשימה כי יש מקום להעברת מסר עונשי הולם ומרתיע בגין מעשה מן הסוג בו הורשע הנאשם שלפניי כך שיוטל בגינו עונש מאסר בפועל לריצוי ממש, הרי בנסיבותיו הפרטניות של מקרה זה אני סבורה כי יש מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן ולחרוג לקולא ממתחם הענישה ההולמת משיקולי שיקום, באופן שימנע את שליחתו של הנאשם למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
מכל מקום, נוכח מכלול נסיבות העניין לרבות הרקע שהוביל להצתה כמפורט בכתב האישום המתוקן, אני סבורה כי על הפיצוי לטובת המתלוננת להיות בשיעור ממשי ורואה להעמידו על סך של 10,000 ₪.
סוף דבר נוכח מכלול הטעמים האמורים, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 9 חודשי מאסר בפועל, אותם יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 19.7.2022.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

תשומת לב מיוחדת יש לתת להתנהלות המשיבים לאחר הארוע: כמובא לעיל, הם נימנעו מלהתייצב לחקירה לאורך תקופה, הגם שידעו על החשדות והארוע (ולו משאחיהם ואחיינם מחמד נעצר ונחקר, ואף הועמד לדין ושוחרר ממעצר בנסיבות שתדונה בהמשך).
בשנת 2010 נדון למאסר בעבודות שירות למשך חודשיים בגין הפרעה לשוטר, ובשנת 2001 נדון לשנת מאסר בגין הצתה.
...
לאחרונה נוסח המבחן במילים: "קיומן של ראיות לכאורה לצרכי מעצר עד תום ההליכים נקבע לפי המבחן של 'אם נאמין': 'אם נאמין לראיות התביעה, האם יהא בהן כדי לחייב את המסקנה שה[נאשם] ביצע את המעשה המיוחס לו?'״ (בש"פ 6085/22 אלזברגה נ' מדינת ישראל (18.9.22)).
כל אלה מביאים למסקנה, לפיה קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיבים.
הכרעה אני מורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו