בנוסף, המערער כפר במיוחס לו ונמנע מלקיחת אחריות על מעשיו.
העונש שנקבע למערער מצוי אמנם ברף הענישה המחמיר, אך לאור כל האמור לא מצאנו כי הוא חורג מהמדיניות הנוהגת, או כי יש הצדקה אחרת להתערב בו (השוו, בשינויים המתחייבים: ע"פ 3450/17 דמתי נ' מדינת ישראל (10.1.2018), במסגרתו הושתו 48 חודשי מאסר בגין הצתה של רכב והצתה של דלת בבניין, ללא נפגעים; ע"פ 60/12 עמר נ' מדינת ישראל (7.11.2012), בו הושתו 48 חודשי מאסר בגין הצתת בית עסק, ללא נפגעים).
...
מכאן, קבע שאין מנוס ממיקום המערער במחצית העליונה של מתחם הענישה.
דיון והכרעה
לאחר עיון בטענות הצדדים, ולאחר שאלו נשמעו בעל פה במסגרת הדיון שנערך לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות גם את הערעור על גזר הדין.
העונש שנקבע למערער מצוי אמנם ברף הענישה המחמיר, אך לאור כל האמור לא מצאנו כי הוא חורג מהמדיניות הנוהגת, או כי יש הצדקה אחרת להתערב בו (השוו, בשינויים המתחייבים: ע"פ 3450/17 דמתי נ' מדינת ישראל (10.1.2018), במסגרתו הושתו 48 חודשי מאסר בגין הצתה של רכב והצתה של דלת בבניין, ללא נפגעים; ע"פ 60/12 עמר נ' מדינת ישראל (7.11.2012), בו הושתו 48 חודשי מאסר בגין הצתת בית עסק, ללא נפגעים).