מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הימנעות מהפעלת סמכות בשיקול דעת מנהלי

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

ואילו התיקון, בנוסח הקיצוני שהיתקבל, אינו מותיר כל גמישות ושיקול דעת בידי בית המשפט בהקשר זה: הוא מונע מכל בית משפט את עצם האפשרות לידון ולשמוע טיעונים בנושא; והוא מבטל את עילת הסבירות כליל, ככל שהדבר נוגע לדרג הנבחר, לגבי כל החלטה, לרבות החלטה להמנע מהפעלת סמכות.
זמיר מבהיר כי נוסחת הסבירות האיזונית, "המחייבת מדידה (או הערכה) של משקל כל שיקול, ועריכת איזון בין השיקולים על יסוד המשקלות שניתנו להם, היא בעיקר תאוריה שאינה משקפת באופן מדויק את הפרקטיקה", כי אם "נועדה להבהיר כי שיקול הדעת המנהלי אינו הפקר, פתוח לכל נטייה או גחמה של הרשות המינהלית, אלא הרשות חייבת להתנהל בו על פי היגיון ותכלית הנובעים מן החוק המסמיך של הרשות" (זמיר, הסמכות המינהלית, בעמ' 3592).
החלטה להמנע מלהחליט: אי הפעלת סמכות נחשבה מאז ומתמיד כמופע שנכלל בעילת הסבירות: "חובתה של רשות לשרת את האנטרס הצבורי משמיעה לנו גם את החובה לטפל בבקשותיהם של אזרחים בתוך זמן סביר [...]. עם זאת, שיקול הדעת הרחב המסור למדינה בקבלת ההחלטה אינו יכול לשמש תרוץ לאי-הפעלת שיקול דעת, ולהימנעות מקבלתה בפרק זמן סביר" (בג"ץ 5435/14 עמותת כפר דהמש נ' ממשלת ישראל, פסקה 15 לפסק דינה של הנשיאה חיות (28.4.2021)).
...
כשלעצמי סבורני, כי אין זה סוף הדרך.
ניטיב אפוא לעשות, אנו השופטים, אם נוסיף ונאמר בשולי פסק הדין: "אכן, בצעד חריג וחסר-תקדים, נאלצנו ברוב דעות להורות על פסילתו של חוק-יסוד. באופן פורמלי, לא היה מנוס מלהורות על ביטולו המוחלט של דבר החקיקה, אף בנוסחו ה'רזה', שכן אין זה בסמכותנו לכתוב את דבר החקיקה מחדש. יחד עם זאת, מקבלים אנו את מרותו של המכונן, את מרותו של העם שאֵלו הם נציגיו. נעשה כמידת יכולתנו, על מנת להגשים את רצונו של המכונן. לפיכך, משקבענו כי נוסח 'רזה' של החוק, לא היה נפסל על-ידנו, אזי אין אנו רואים צורך להמתין לחקיקתו של חוק-יסוד חדש שיקבע הסדר דומה. בהעדר מגבלה חוקית, ומשהדבר מצוי בגדרי סמכותנו, נודיע עתה, כי מעתה והלאה, נסיג את הגלגל לאחור. לא נשתמש עוד בעילת הסבירות בעניינן של החלטות הממשלה ושׂריה, אלא אם כן נקבע כי ישנם נתונים חד-משמעיים, המלמדים כי אותה החלטה כה בלתי-סבירה, באורח קיצוני, עד ששום ממשלה סבירה לא היתה יכולה לקבל החלטה שכזו. אותו מבחן ותיק וטוב, שהיה באמנה איתנו מראשית הדרך ועד לפסק הדין בעניין דפי-זהב; סבירות נוסח 'וונדסברי'". 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום, כי לא חלום הוא, ובכל הככרות הריעו רק שלום'.
אשר על כן, העתירות מתקבלות במובן זה שיוכרז על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

באותו עניין אמר חברי השופט ע' גרוסקופף את הדברים הבאים: "לדידי, רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן עשוי כשלונה הרשלני של רשות ציבורית למנוע עבירות ולעצור עבריינים להצדיק הטלת אחריות נזיקית בגין רשלנות בפקוח – אחריות שמשמעותה גילגול מלא או חלקי של ההפסד הכספי שניגרם לפרט בעקבות אותה פעילות עבריינית על כתפי הכלל." זאת ועוד, גם כאשר בית המשפט מצא לנכון להטיל אחריות על הרשות בגין חובתה להפעיל סמכויות פקוח, הדבר נעשה, ככלל, במקרים בהם דובר בסמכויות פקוח המקנות שיקול דעת מצומצם יחסית או במקרים בהם הרשות היתנערה כימעט לחלוטין מהפעלת פקוח כלשהוא (ראו: עניין מעיין צבי; ע"א 8526/96 מדינת ישראל נ' פלוני (23.6.2005) (להלן: עניין פלוני); עניין עירית חיפה; עניין מימוני; להרחבה ראו: ברק-ארז, עמ' 412-410).
מנגד, ברע"א 5277/08 עיזבון המנוח אמיר אליקשוולי נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל‏ (28.7.2009) נימנע בית המשפט מלהטיל אחריות על המישטרה בקשר עם סמכויות האכיפה הנתונות לה, תוך שנקבעו הדברים הבאים: "החלטות המישטרה בדבר שימוש בסמכויותיה לשם הגנה על הציבור הרחב דורשות איזון עדין ומחייבות על כן מידה רבה של שיקול דעת. [...] איזון זה יימצא ברובו במרחב שיקול הדעת המנהלי המסור למישטרה, כרשות מרשויות המדינה. אמנם אין בכך כדי להעניק לה חסינות מפני הטלת אחריות נזיקית, אולם יש בכך כדי להביא למסקנה שאחריות זו תוטל בעיקר במקרים בהם נימנעה המישטרה לחלוטין מלעשות שימוש בסמכויותיה, או עשתה שימוש לוקה בחסר בצורה משמעותית, בשל אדישות, רתיעה או שיקולים אחרים שאינם רלוואנטיים לחובתה לשמור על שלום הציבור. במקרים בהם לא הוכח קיומם של שיקולים שלא מן הענין, מוטל יהיה על התובע להראות כי המישטרה חרגה משיקול הדעת המוקנה לה בעת שמירה על שלום הציבור, בהראותו כי היה בידיה מידע קונקריטי וברור בדבר סכנה ממשית וקרובה לשלום הציבור, מצד גורם ידוע, והיא נימנעה מלעשות שימוש סביר בסמכויותיה בכדי למנוע סכנה זו" (פסקה 27; ההדגשה הוספה).
...
מכל מקום, משהגעתי למסקנה כי אין להטיל על הרשות במקרה זה אחריות לנזק שנגרם למשיבים, ממילא אין צורך להעמיק בסוגיות הנוגעות להיקף הפיצוי שיש לפסוק בגין רשלנות בפיקוח.
סיכומו של דבר, כאמור בפתח הדברים, אני מצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי השופט מינץ, לפיה יש לקבל את הערעור במלואו, כך שחיוב הרשות לפצות את המשיבים יבוטל, וממילא לדחות את הערעור שכנגד.
כן מקובלת עלי עמדתו בעניין ההוצאות שראוי לפסוק.

בהליך בקשה לביטול איסור שימוש ברכב (בא"ש) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

אין בקירבה לגבול המאפשר הפעלת הסמכות כדי להצדיק לכשעצמו המנעות מהפעלת הסמכות.
עניין דומה נדון בע"ח (באר שבע) 36865-03-21 מדינת ישראל נ' פרחן (17.3.21) ובית המשפט המחוזי (כב' הש' עדן) ציין במפורש כי: "ההחלטה על איסור שימוש הנה החלטת רשות מינהלית, והביקורת של בית המשפט במסגרת סעיף 57ב לפקודת התעבורה הנה בהתאם לעילות הבקורת במשפט המנהלי. בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעת הרשות המינהלית אשר הטילה את האיסור, והבחינה הנה של סבירות ההחלטה ועמידתה בהוראות החוק והכללים המנהליים." הגם שבעניינו של פרחן היה מדובר בנאשם ובבעל הרכב שלא נרשמו לחובתם עבירות משקל קודמות, ובגרור ונגרר שלא היו מעורבים בעבירות משקל קודמות, בית המשפט המחוזי לא מצא כי יש בכך כדי להצדיק היתערבות בהחלטת הרשות המנהלית.
...
סיכומו של דבר: אני נעתרת לבקשה באופן חלקי.
אני מורה על ביטול ההשבתה שניתן לרכב הגרור שמספרו 9185069.
אני מורה על קיצור ההשבתה של רכב משא מגבה-נוע שמספרו 23998001 ומעמידה אותה על 24 יום שימנו מיום 28.4.22.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אולם, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון יש להבחין בין טענות הנוגעות להפעלת שיקול הדעת של הרשות בעינייני אכיפה ומצויות בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, לבין עניינים הנוגעים לצוים ספציפיים שהוציאה הרשות על מנת לאכוף את חוקי התיכנון והבניה המצויים בסמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים, או של בית משפט השלום.
אמנם הוכרה האפשרות לתבוע רשות בתביעה אזרחית בגין אי-הפעלת סמכויות פקוח או אכיפה (עיינו, למשל, בדברי כב' הנשיא (בדימוס) א' ברק בע"א 862/80 עריית חדרה נ' זוהר, פ''ד לז(3) 757, 767-766 (1983); דברי כב' השופט (בדימוס) ח' מלצר בע"א 8500/06 חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת ישראל, פִסקה 59 (27.8.2012); וכן בדברי כב' השופט ד' מינץ (בדעת הרוב) בע"א 6313/19 רשות ניירות ערך נ' שמואל, פִסקה 2 (11.4.2022)), אולם, הדבר ייעשה רק במקרים: "בהם הרשות היתנערה באופן בוטה מסמכויות הפיקוח שלה או נימנעה מלהפעיל את סמכויות האכיפה המוקנות לה בצורה הולמת, באופן המצדיק קביעה כי היא התרשלה בתפקידה" (שם, פִסקה 30).
...
בנסיבות אלה, בהן למעשה לא נתבע סעד כספי מן המועצה המקומית בגין אי-האכיפה הנטענת, והואיל וסמכות השיפוט העניינית נקבעת ככלל בהתאם לסעד המבוקש, הרי שמקובלת עליי טענת המועצה המקומית כי הסמכות לדוּן בטענת ברבי בדבר אי-אכיפה מצד המועצה – נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
לפיכך, אני סבורה שיש מקום לאפשר לברבי לתקן את כתב התביעה שכנגד, רק באשר לטענותיהם לגבי הריסת מבנה ניקוז המים.
ד – סוף דבר מורם מהאמור עד כה כי אני נעתרת חלקית לבקשה לסילוק התביעה שכנגד שהוגשה נגד המועצה המקומית על הסף ומורה על מחיקת הטענות בעניין היעדר אכיפה בשל היעדר סמכות עניינית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו