יש לציין כי העובדה שהנתבע לא זימן עדים מטעמו שיחזקו את גירסתו, לא צירף תצהיר מטעם אמו בדבר העברת הכספים ואף לא צירף אסמכתות כלשהן מהדואר או מחברת "ווסטרן יוניון" בדבר העברות הכספים, לרבות ראיות המעידות על ניסיונותיו לאיתור קבלות ההעברות, פועל לחובתו וזאת מכוח הכלל הרווח בפסיקה לפיו (פש"ר (מחוזי חי') 39384-07-13 עזבון המנוח עתאמני סלים אחמד ז"ל נ' הכונס הרישמי מחוז חיפה (פורסם בנבו, 22.01.2019)):
"32. ... מחדל זה פועל לחובת גירסתה של המשיבה, מכח הכלל שבפסיקה הקובע לאמור כי צד שנימנע מלהביא עד או ראיה רלבאנטיים בהיעדר הסבר אמין וסביר, מעורר מדרך הטבע את החשד שיש דברים בגו וכי נימנע מהבאת העד לעדות או הצגת הראיה כי הוא חושש מעדות העד ומחשיפתו לחקירה שכנגד, או מחשיפת הראיה. לשון אחרת, מחדל זה פועל לחובתו, ויש בו בכדי לתמוך בגירסת הצד היריב. על כן, בית המשפט רשאי להסיק מאי הזמנת עד או הצגת ראיה רלבאנטיים כאמור, מסקנות מחמירות וקיצוניות נגד מי שנימנע מהבאת העד או הצגת הראיה (לעניין זה ראה: יעקב קדמי, על הראיות חלק שלישי, עמ' 1649)."
משכך, שעה שהתובעת צרפה כרטיס הטיפול בשמו של הנתבע, פירוט התשלומים ששילם ואף חשבוניות מס / קבלה כנגד התשלומים שביצע הנתבע בפועל, הרי יש לראות בראיות אלה כראיות אשר לא נסתרו ובכך מקובלת עליי טענתה של התובעת לפיה הנתבע שילם לה סך של 11,410 ₪ בלבד.
...
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, הוכח בפני כי הנתבע קיבל טיפולי שיניים במרפאת התובעת ע"ס של 58,300 ₪, שילם סך של 11,410 ₪ ומכאן יתרת חובו כלפי התובעת עומדת ע"ס 46,890 ₪.
לכן, אני קובעת כי הנתבע מחויב בסכום התביעה הן מכוח דיני החוזים והן מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.
לפיכך, אני מורה על קבלת התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, קרי סך 46,890 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 31.12.2020 ועד למועד התשלום בפועל וזאת בקיזוז סך של 3,500 ₪ המצויים בקופת בית המשפט ואשר יועברו לזכותה של התובעת.
