היכולת של בית המשפט לעניינים מנהליים להורות על החזר כספי

בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב -יפו ת"צ 51584-02-15; ת"צ 50308-03-18; ת"צ 15930-03-20; אביעד טאוב נ' עריית רמת גן לפני: כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן התובע: אביעד טאוב ע"י ב"כ עוה"ד מרים זקבך, משה ואנונו וניסים סוויסה מואנונו-זקבך, משרד עורכי דין הנתבעת: עריית רמת גן ע"י ב"כ עוה"ד גיא בן גל ואלעד כלב ממשרד רוזן בסיס בן-גל, עורכי דין החלטה לעניין גמול ושכר טירחה

ביום 14.06.18 הוריתי על איחוד הדיון בתובענה זו עם התובענה בת"צ 50308-03-18, וביום 09.09.20 הוריתי על איחוד הדיון גם עם התובענה השלישית שהגיש התובע בת"צ 15930-03-20.

התובע טוען כי היתה לו תרומה מכרעת לתועלת שהושגה לחברי הקבוצה, וכי לולא פעילותו, גביית היתר מחברי הקבוצה היתה ממשיכה באין מפריע, ללא הגבלת זמן וללא יכולת פקוח, זאת בשל ניסיונות הערייה לטענתו לטשטש כל איזכור לגביית היתר תוך עריכת שינויים לא חוקיים בצוי הארנונה, שהתחילה לבצע מיד לאחר פנייתו הראשונה אליה בנושא, וטרם הגשת התובענה הראשונה בעיניין.

לטענתו יש ליתן בנסיבות אלה משקל משמעותי למשך זמן היתנהלות ההליך ולהכרח להגיש שתי תביעות נוספות על הראשונה בשל היתנהלותה הלא חוקית של הערייה שביצעה תיקונים לא חוקיים בצוי הארנונה כדי לדחות ולצמצם את ההחזר הכספי לקבוצה.

שיקולים אלו אינם רשימה סגורה ובבואו לפסוק גמול ושכר טירחה בתובענה ייצוגית, רשאי בית המשפט להביא בחשבון שיקולים נוספים אשר אינם מנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק, כאשר הקביעה המדויקת של שיעור הגמול ושכר הטירחה למייצגי הקבוצה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתאם לנסיבות התיק שלפניו (ראו: עניין לויט, פסקות 12-13; עניין רייכרט, פסקה 2; עע"מ 6687/11 מדינת ישראל נ' ז'וז'ו אבוטבול, פסקות 25-28 (נבו ‏25.12.12, להלן: עניין אבוטבול); עע"מ 2978/13 מי הגליל -תאגיד והביוב האיזורי בע"מ נ' יוסף אחמד יונס פסקה נ"ג (נבו ‏23.07.15, להלן: עניין מי הגליל); ע"א 471/15 אברהמי נחמיה נ' סלקום בישראל בע"מ, פסקה 3 (נבו 09.02.15); עע"מ 7741/15 רו"ח עופר מנירב נ' מדינת ישראל - רשות המיסים פסקה 58 (נבו 22.10.17).

בית המשפט הדגיש כי "חוק תובענות ייצוגיות שזור לכל אורכו הוראות המבחינות בין המדינה ורשויות ציבוריות אחרות לבין נתבעים אחרים" (שם, פסקה 20) והוסיף כי: "חוק תובענות ייצוגיות יוצר מסגרת מורכבת של הסדרים, אשר נועדו לאזן בין עניינם של התובע המייצג והקבוצה המיוצגת, לבין האנטרס הצבורי הכללי, והחשש מהטלת עלות משמעותית על הרשות, אשר תיפגע בציבור הנזקקים לשירותיה" (שם, פסקה 22).

...

אני סבורה כי באיזון מכלול השיקולים במקרה זה, מרכיב ההרתעה גובר על צמצום הנזק לקופה הציבורית.

לסיכום, עניין רייכרט קובע אכן את מדרגת התשלום הסטנדרטית בשיעור של 25% מהפשרה, אך הן הסכום, הן השיקולים בקביעתו אינם מהווים רשימה סגורה, אלא יש לבית המשפט הדן בו שיקול דעת ועליו להביא בחשבון את נסיבות התיק הספציפי.

במסגרת זו, לאחר שנתתי דעתי לשיקולים השונים המשתקפים מסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות כמפורט לעיל; לכך שהתובע הקדים פניה לעירייה בטרם הגיש התובענה ונדחה; להשבה המהווה את הסעד הניתן לכימות במקרה זה שהוסכמה לבסוף לאחר מינוי מומחית והתערבות היועמ"ש; לתרומת התובענה לקבוצה ולציבור לעתיד, הן זו הניתנת לכימות לשנתיים הבאות הרלוונטית להתחשבות לאור התנהלות העירייה שהתעקשה להמשיך כדרכה, הן להסדרה העתידית שאינה ניתנת לכימות מדויק; וכן הבאתי בחשבון כי הגמול ושכר הטרחה ישולמו מתוך הקופה הציבורית, אני מורה על תשלום גמול לתובע המייצג בסך 350,000 ₪, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בסך 1,124,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום הקבוע לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

דיון והכרעה : סוגיית הסמכות העניינית : אין לקבל את עמדת הנתבעת ולפיה בית משפט זה אינו מוסמך להדרש לתובענה זו משני טעמים עקריים – האחת, על פי פסיקת ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת טאובר) מיום 29.10.2017 תיק זה הועבר להכרעתו של בית משפט זה בהתאם להוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 לאחר שקבע מפורשות כי העתירה שאותה הגיש התובע לפתחו אינה ראויה להתברר כעתירה מינהלית כי אם כתובענה כספית-אזרחית להשבת כספים אשר מקומה להתברר במסגרת בית משפט השלום.

התובע אינו מציג בכתב התביעה, בתצהירו או בסיכומיו תחשיב אשר סותר את טענת הנתבעת ולפיה החוב הופחת באופן משמעותי מאוד מהחוב שאותו היה עליו לשלם, דא עקא, שלשיטתו יש מקום להורות על החזר מלא של הכספים שאותם שילם לנתבעת מטעמים של היתיישנות או שהוי משום שלטענתו פקידי הנתבעת היתנו את מסירת ההיתר הנידרש לצורך מכירת המקרקעין בתשלום החוב חרף היתיישנות החוב זמן רב לפני המועד שבו נשלחו אליו דרישות התשלום.

יתירה מכך, בעיניין רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עריית נצרת-עילית מיום 20.6.2010 קבע בית המשפט העליון כי ככל שחייב כלפי רשות מקומית סבור שחוב מנהלי אותו נידרש לשלם התיישן, הרי שיש ביכולתו ליזום להגיש מבעוד מועד בבית המשפט לעניינים מנהליים תביעה למתן סעד הצהרתי כלפי הרשות המקומית (הנושה) ולפיו החוב התיישן (ראה : סעיפים 16, 26 – 28 לפסה"ד).

...

למען הסדר הטוב, יצוין ברישת פסה"ד כי תיק זה הוגש בתאריך 20.7.2017 כעתירה מינהלית אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים אולם במהלך הדיון מיום 29.10.2017 מצא בית המשפט (כב' השופטת בטינה טאובר) לנכון ליתן פס"ד המורה על העברת התיק לבית משפט השלום בדרך של תביעה כספית/אזרחית תוך התחשבות בהוצאות הנתבעת בגין ההליך אשר התנהל כנגדה בבית המשפט המחוזי.

סוף דבר : לאור כל המקובץ, לא מצאתי הצדקה לקבל את התביעה, ובהתאם התובענה נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 28790-04-23 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל (ע"ר) ואח' נ' קופת חולים לעובדים לאומיים ואח' עת"מ 22173-04-23 מדטכניקה - אורתופון בע"מ נ' לאומית שירותי בריאות ואח' לפני כבוד השופטת הדס עובדיה בעיניין: עת"מ 28790-04-23 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל (ע"ר) נ' לאומית שירותי בריאות עותרות 1.איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל (ע"ר) 2.סונובה ישראל בע"מ 3.מכון אודיולוגי אריה בע"מ 4.מדנט בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עופר שפירא 5.מדטכניקה - אורתופון בע"מ 6.מדטון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רוני ליבסטר, איריס אכמון, דנה ברנס-אשד משיבות 1.לאומית שירותי בריאות ע"י ב"כ עוה"ד יואב רזין וטל גנדלמן 2.מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד מיכל פליגלר-שטיין מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ובעניין: עת"מ 22173-04-23 מדטכניקה - אורתופון בע"מ נ' לאומית שירותי בריאות עותרת 1.מדטכניקה - אורתופון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יגאל קווה משיבות 1.לאומית שירותי בריאות ע"י ב"כ עוה"ד יואב רזין וטל גנדלמן 2. סונובה ישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מעוז רוט 3. מכון אודיולוגי אריה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ערן בצלאל, אור פי-אל, ליאור שמואלי, רותם גלמן כסלו 4.מדנט בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עופר שפירא 5.מדטון בע"מ 6. אופטיקנה האופטיסטור הראשון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אלי עמר 5.אודיאו-מדיק בע"מ פסק דין

בעת"מ 22173-04-23 התבקש להורות על ביטול סעיפים במיכרז כדלקמן: סעיף 1.4 לכתב ההזמנה, סעיף 7 להצעה הכספית וסעיף 4.3 לנוסח הסכם ההיתקשרות, הקובעים מנגנון לתמורה מאקסימאלית, שעל פי הנטען אינה מתחשבת בסוגי המכשירים שיותאמו בפועל למבוטחי לאומית.

עד שנת 2011 בהתאם לקבוע בסל הבריאות עמדה הישתתפות קופות החולים בעלות רכישת מכשיר שמיעה למבוטח על כ-850 ₪, ושיטת הסבסוד נעשתה על דרך תשלום החזר כספי.

לכך התכוונה לאומית כאשר טענה כי ביכולתם של המציעים "לסבסד באופן צולב". לאומית לא המליצה להגיש הצעות מחיר שאינן פרופורציונליות או על דריסת דיני המכרזים בהקשר זה. לעניין טענת המבקשות שהמכרז עומד בנגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעיניין כללית, נטען כי נוסחת תיקרת התשלומים במיכרז לאומית אינו דומה לתניית ההתפלגות שנדונה בעיניין מיכרז הכללית.

בעיניין כללית בית המשפט העליון הורה לכללית להוסיף לתנאי המיכרז הוראה ברורה, לפיה חריגה מההתפלגות שנקבעה שנעשית לפי צרכי ורצון המטופלים לא תיחשב להפרה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעון ב"כ הצדדים בעל-פה מצאתי כי דין העתירה להידחות, משלא עלה בידי העותרות להראות כי מתקיימים בנסיבות העניין התנאים החריגים להתערבות בית משפט זה בקביעת תנאי המכרז על-ידי ועדת המכרזים.

לעניין הטענות כי לאומית מבקשת לגרום לסבסוד צולב של מחיר המכשירים, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון ועיינתי בפרוטוקול וועדת המכרזים, מצאתי כי אין ממש בטענת העותרות על ניסיון לאומית לשידול המשתתפים במכרז לביצוע סבסוד צולב בניגוד לדיני המכרזים.

לאור כל האמור לעיל העתירות נדחות.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"צ 10615-08-11 פרג' ואח' נ' עריית פתח תקווה לפני כבוד השופטת מיכל נד"ב התובעים 1. אמנון רמזי פרג' 2. אפרים לובטון 4. מוסך פתח תקווה ע"י ב"כ עו"ד אייל ראובן ולנר הנתבעת עריית פתח תקווה ע"י ב"כ עו"ד אשר אילוביץ' החלטה

ביום 23.11.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, בעירעור שהגישה הנתבעת על פסק הדין (עע"מ 7467/21).הנתבעת, בהמלצת בית המשפט העליון, חזרה בה מערעורה, והערעור נדחה.

כמו כן, יש להורות על החזר 72,540 ₪ בגין עלות חוות הדעת של מר ירון צור.

התובעים יכלו להמנע מהכנת שלוש חוות דעת לו היו ממלאים מלכתחילה אחר הוראות בית המשפט וכך להגיש חוות דעת אחת סדורה.

דיון סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע: "(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהיתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

לעניין שכר הטירחה בתביעות ייצוגיות, קבע בית המשפט העליון בין היתר בע"א 2046/10 עיזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012) (להלן: "הילכת רייכרט") כך: "אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטירחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטירחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטירחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטירחה קטן". בעע"מ 9237/12 עריית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש ברקאי בע"מ (18.5.14) קבע בית המשפט העליון בהתייחס לתביעת השבה נגד רשות, כי: "הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טירחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עיזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט [פורסם בנבו] (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטירחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך היתחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו. לצורך המקרה שלפנינו, ונזכיר כי מדובר בתביעת השבה נגד רשות, הרי ניתן ליישם את שיטת האחוזים מתוך הנחה כי הסכום שהיה נפסק לקבוצה בתום ההליך היה עומד על סכום הגבייה שבמחלוקת. ... מקובל עלינו, כי מן הראוי ליישם את שיטת האחוזים באופן שאינו מחמיר, שעה שמוגשת לבית המשפט בקשת אישור ראויה, בסכום נמוך יחסית, וזו מסתיימת בהודעת חדילה, בפשרה או בדרך אחרת (ובילבד, כמובן, שלא קיימים שיקולים נגדיים המצדיקים את הפחתת שכר הטירחה). עוד נציין, כי מקום בו הוגשה הודעת חדילה והוכח קשר סיבתי בין הגשתה של בקשת האישור לבין הפסקת הגבייה, הרי מן הראוי לזקוף זאת לטובת התובע המייצג ובא כוחו, לצורך פסיקת שכר הטירחה והגמול". (ההדגשות שלי – מ' נ').

...

אשר לשכר הטרחה לב"כ המייצג אני מורה כי זה יעמוד על 84,240 ₪ כולל מע"מ. הגמול ישולם בתוך 14 ימים מיום החלטתי זו. שכר הטרחה ישולם בשלבים, כדלקמן: 50% מסכום שכר הטרחה ישולם לבא-כוח התובעים בתוך 14 ימים מיום החלטתי זו. יתרת הסכום (50%) תשולם בתוך 14 ימים ממועד השלמת החיובים של הנתבעת, על פי פסק הדין ולאחר שהמומחה או בעל סמכות בנתבעת יצהירו כי מלוא סכום גביית היתר הוחזר לחברי הקבוצה, ולאחר קבלת אישור בית המשפט.

אני מורה גם כי הנתבעת תישא בשכר טרחת המומחה בגין שתי חוות הדעת בסכום של 72,540 ₪ (כולל מע"מ) לפי החשבונית שצורפה לסיכומי התובעים.

אף שמדובר אכן בסכום גבוה, אני סבורה כי הנתבעת יכולה הייתה לחסוך את ההוצאה או להקטין אותה אילו המציאה היא את הנתונים לתובעים.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"צ 47760-11-22 איצקוביץ נ' עריית אור עקיבא בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא המבקשת שני איצקוביץ ע"י ב"כ עוה"ד א' בן-ארי המשיבה עריית אור עקיבא ע"י ב"כ עוה"ד א' ארונוביץ' פסק דין

בהמשך עידכנו הצדדים במשותף כי התושבים להם קיימת יתרת זכות כבר זוהו על ידי המשיבה; כי תושבים אלה עודכנו באמצעות מיסרון בדבר זכאותם והאפשרויות למימוש הזכאות, כי הדבר פורסם ברבים באמצעים נוספים; וכי נחתם "נוהל החזר כסף לתושב" (הנוהל לא צורף להודעה).

הצדדים אף הגיעו להסכמות בדבר המלצה משותפת ביחס לסכומי הגמול ושכר הטירחה שישולמו; הוסכם כי למבקשת ישולם גמול בסך של 23,000 ₪, וכי לבאת כוחה ישולם שכר טירחה בסך של 57,000 ₪ כולל מע"מ. כן עתרו הצדדים להורות על החזר אגרת המשפט ששולמה.

הוראה זו, ביחד עם הוראת סעיף 3(א) לחוק ולפיה לא ניתן להגיש תובענה אלא בעיניין המנוי בתוספת, משמעה כי תובענה להשבה כנגד רשות מוגבלת לעניינים שבפרט 11 זה; (3) גם כאשר לתובע עילת תביעה שמנויה בפרט 11, עומדת לרשות הציבורית האפשרות להודיע על חדילה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק והדבר יביא לסיום ההליך; (4) אם אושרה תביעת השבה כנגד רשות, לא תחויב הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 חודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה (סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות); (5) בכל מקרה יש לבית המשפט שיקול דעת רחב להיתחשב בנזק הצפוי לציבור הנזקק לשירותי הרשות אם תאושר התביעה (סעיף 8(ב)(1) לחוק) והוא יכול להמנע מחיוב הרשות במלוא הנזק שניגרם לקבוצה אם יימצא כי הנזק לציבור גדול (ראו גם א' פלינט וח' ויניצקי תובענות ייצוגיות 561 (2017) וכן אסף חמדני ואלון קלמנט "הגנה ייצוגית וגביה לא חוקית" משפטים לח 445 (התשס"ט); רע"א 6340/07 עריית תל אביב נ' טיומקין, פסקות 22-21 לפסק הדין (13/2/2011); בג"צ 2367/06 כהן נ' יו"ר הכנסת (29/8/2011)).

...

בהתאם, אני מורה כי העירייה תשלם למבקשת גמול בסך של10,000 ₪ ושכר טרחה לבאת כוחה בסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ. ומכאן לבקשה להחזר אגרת התביעה ששולמה.

לנוכח האמור, אני מקבל את הבקשה ומורה על החזר האגרה כאמור בתקנה.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה על קבלת הודעת החדילה.