היכולת לשמוע ערעור על פסק דינו של רשם בית המשפט המחוזי

עוד מודגש כי קביעותיו של המותב בנוגע לסכויי התביעה ולתום-לבו של המערער נדונו והוכרעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, וככל שהמותב ידון בעירעור על החלטת הרשמת תנתן לו אפשרות "'לעקוף' באין מפריע" את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

המערער מוסיף כי העובדה שהמותב הדגיש שהחלטת הרשמת אינה מתמצה בהפניה להחלטת הצוו הזמני אלא כוללת רכיבים נוספים – "היא הנותנת לכך ש[המותב], בכל הכבוד, [מודע] לקושי שעומד בפני[ו] מלשבת כמותב לשמיעת העירעור עד כדי כך שנכו[ן] [הוא] להרחיק לכת ולדון בעירעור רק 'בחלק' ממסקנות כב' הרשמת משולם תוך היתעלמות מה'חלק' הנוגע לסכויי התביעה להיתקבל". המערער מוסיף וטוען כי ההחלטה הדוחה את בקשת הפסלות אינה מנומקת כדבעי ואינה מתייחסת לטענותיו לגופן, וכי האופן שבו המותב היתייחס להחלטת הרשמת בדחותו את בקשת הפסלות מעיד על "נעילת" דעתו בנוגע לערעור על החלטת הרשמת.

הטענה בנוגע ליכולתו של המותב "לעקוף" את הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אף היא איננה מקימה עילת פסלות.

...

על כן, אין בידי לקבל את טענת המערער כי ענייננו משול למצב שבו מותב נדרש לשבת כערכאת ערעור על החלטתו-שלו.

נוכח כל זאת לא שוכנעתי כי עלה בידי המערער להצביע על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב.

הערעור נדחה, אפוא.

עיון בתוספת השלישית מעלה כי ישנן שלוש הוראות העשויות להיות רלוואנטיות לשאלה המונחת לפנַי: פרט 3 לתוספת, המורה כי בעירעור על החלטת פסלות לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (החל על רשמים מכוח סעיף 104 לחוק האמור), על המערער להפקיד ערובה בסך של 15,000 ש"ח; פרט 30 לתוספת, המורה כי בעירעור על פסק דין של רשם בית המשפט העליון, על המערער להפקיד ערובה בסך של 10,000 ש"ח; פרט 31 לתוספת, המורה כי בעירעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט העליון המערער פטור מהפקדת ערובה.

כאמור לעיל, הרשם קבע כי אין מקום ליתן למערערים פטור מהפקדת ערובה ומתשלום אגרה, שכן לא הוכחו התנאים הנדרשים לצורך קבלת הבקשה – חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית מלאה ועדכנית, וסכויים מספקים להצלחת ההליך.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה זו. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשם בית המשפט בעינייני אגרה וערובה הוא רחב, וערכאת העירעור לא תתערב בו בנקל (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 6495/21 ורדי נ' ועדת ערר לתיכנון ובניה – מחוז מרכז, פסקה 4 (6.10.2021); ער"א 6265/21 שמע נ' גבעת כח, פסקה 6 (6.10.2021)).

...

בבחירה בין הוראות אלה, מקובלת עליי קביעתו של הרשם לפיה בערעור על החלטה בבקשת פסלות שניתנה על ידי רשם בית המשפט העליון, חלה הוראת פרט 3 לתוספת השלישית.

יוצא אפוא, כי בשים לב להליך אותו נקטו המערערים, היה עליהם להפקיד במועד הגשת ערעורם ערובה בסך של 15,000 ש"ח. ומכאן לבקשת הפטור גופה.

הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 39045-01-22 חביב נ' בנימין לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקש עויד חביב ת"ז 020448205 ע"י ב"כ עו"ד מנסור תומא המשיבה לאה בנימין ת"ז 013045760 ע"י ב"כ עו"ד נועם אפשטיין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בקריות (כב' הרשם הבכיר שמעון שי לפיד) מיום 21.12.2021 בת"ק 30386-12-20 פסק דין

המשיבה טענה שהתאונה ארעה עת ניסה המבקש להישתלב בנהיגת רכבו בכיכר, כשהוא מגיע אליה מרחוב אסף שמחוני ובשל נהיגה מהירה איבד המבקש היכולת לנסוע בנתיבו והיתנגש ברכבה, שכבר היה בתוך הכיכר עצמה.

משהעניין לא צלח ומשעמדו שני הצדדים על נכונות גרסאותיהם העובדתיות, לא היה מנוס ממתן פסק דין זה. יובהר – בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על הכרעת הערכאה המבררת שניתנה לאחר שזו שמעה עדויות ונתנה פסק דין מנומק המעריך העדויות ומכריע בהן.

כך נפסק כי רשות ערעור על פסק דין של תביעות קטנות תנתן רק במקרים חריגים, כאשר מתגלה טעות בולטת וברורה בפסק הדין, או כאשר מדובר בעיניין העולה תדיר בפני בית המשפט וטעון הכרעה או הבהרה.

...

אני סבורה כי במקרה דנן לא נתגלו נסיבות המחייבות סטייה מן הכללים שצוטטו לעיל.

מכל האמור לעיל אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

משכך אני מורה למבקש לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 750 ₪.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 54145-02-23 שאול נ' שאול ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אביגדור דורות המבקש: איתמר שאול בעצמו המשיבים: 1. יוחאי שאול 2. שולמית מזרחי 3. מאיר שאול 4. שפרה אשקי כולם ע"י עו"ד משה ברקוביץ החלטה

כמו כן, הפנה המבקש לעילת הביטול מכוח סעיף 24(10) לפיה: "קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.", לפסיקה בעיניין פסלות בורר ובעניין משוא פנים, לפיה היתנהלות בוררים המעידה על גיבוש עמדה וחריצת הדין ללא שהיה בידי המבקש סיכוי לשטוח טענותיו ולשכנע בצדקת טיעוניו, מצדיקה את ביטול פסק הבוררות שניתן על ידם.

הבקשה ביום 22 בפברואר 2023, הגיש המבקש את בקשת רשות העירעור על החלטת בית משפט קמא, במסגרתה עתר לביטול החלטת בית משפט קמא; להעביר את הדיון בבקשות האישור והביטול לבית המשפט לעינייני מישפחה, שלו קנויה הסמכות לידון; עיכוב ביצוע פסקי הבוררות ועיכוב כל הליכי ההוצל"פ. כמו כן, במסגרת הבקשה, נטען כי: "למבקש לא ניתן יומו בבית המשפט בערכאה ערעורית ראשונה המוקנית לו בזכות (...) שעה שמבעוד מועד פנה בעיניין חוסר סמכות עניינית"; כי הסמכות לידון מסורה לבית המשפט לעינייני מישפחה מכיוון שעסקינן במחלוקת בין בני מישפחה ובירושה; העידר תצהיר תומך מצד המשיבים בבקשת האישור; כי בקשת הביטול הוגשה בתוך המועדים הקבועים בחוק בהתאם לעילות הביטול שבבקשתו; עוד טען המבקש טענות כנגד פסק הבוררות לגופו, כדלעיל.

אולם, אישתו לא הגישה בקשה לביטול או טענה כלשהיא כנגד פסק הבוררות הראשון, למרות שידעה וקיבלה את פסק הבוררות הראשון, ביום 2 בינואר 2023 וכנ"ל. מעת שכך, איני נזקק לידון בטענות המבקש לגופן ביחס לתוקפו של פסק הבוררות הראשון, שכן מעת שאין ממש בטענה לעילת ביטול מכוח סעיף 24(1) לחוק, הרי שהמבקש איחר את המועד להגשת בקשת הביטול ביחס לפסק הבוררות הראשון ואין מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט קמא ביחס אליו.

מנגד, המשיבים העלו טענה לפיה, גם אם נצא מנקודת הנחה כי הסמכות העניינית מסורה לבית המשפט לעינייני מישפחה, הרי שמעת שמדובר רק בעיניין טכני של אישור פסקי הבוררות, בפרט לאור איחור המבקש את המועדים הקבועים בחוק הבוררות ובתקנות, הרי שאין חובה להעביר את הדיון לבית המשפט שלו הסמכות לידון וממילא בית משפט זה יכול לידון בעצמו ולא להעביר לבית משפט לעינייני מישפחה.

המשיב רשאי להיתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובילבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא היתנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין.

...

פסק הבוררות השני: קבע כי, חלוקת הירושה תתבצע בין כלל האחים ואחיות בשיעורים שנקבעו; כי מחלקו של המבקש יש להפחית את הסכומים הנקובים, תמורת דמי שכירות בדירה; כי הצדדים יוכלו לפעול להוצאת צו ירושה; וכי טענות המבקש בערעור על פסק בוררות ראשון, וכן יתר טענות הצדדים, נדחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כי שני פסקי הבוררות – פסק הבוררות הראשון ופסק הבוררות השני – אושרו לנכון ועל פי כל דין על ידי בית המשפט קמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ותסגור את התיק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רת"ק 58139-11-23 אייש נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת איריס אייש, עו"ד המשיבה בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופטת ויג'דאן חליחל) מיום 2.7.2023 בת"ק 60393-01-23 ולפיו נדחתה תביעת המבקשת נגד המשיבה.

כב' רשם בית משפט קיבל בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות העירעור ובקשת רשות העירעור הועברה לטיפולי.

לצורך ההמחשה מצורף תצלום התוית מתוך סעיף 5 לכתב ההגנה: עיון בתווית ושמיעת עדויות בהחלט יכולה להוביל למימצאי העובדה שנקבעו בפסק הדין.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, ערכאת ערעור מתערבת בפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים ביותר עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

העובדה שהמחיר הטשטש (ודאי שלא בכוונה) אין בה כדי להוביל למסקנה ולפיה הוצג מחיר של 19 ₪.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.