מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

היטל סלילת כביש בדיקת תוקפו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

למרות בדיקות שערכה, לא מצאה העיריה ראיות לכך כי הכריזה על הרחוב כרחוב צבורי או כי בעלי הנכסים הגובלים נדרשו לשלם דמי הישתתפות בגין סלילת הרחוב הגובל.
ואמנם, בחינת עניינם הפרטני של המבקשים מעלה, כי אין להלכה שנפסקה בעיניין לרר כל רלבאנטיות לענייננו; מעבר לעובדה שלשונו של חוק העזר שנידון בעיניין לרר שונה מלשונו של חוק העזר שמכוחו הוטלו ההיטלים בעניינינו, הרי שאין חולק כי המדובר בעניינינו בכבישים ובמדרכות אשר נסללו ונבנו מקדמת דנא, הרבה לפני שחוק העזר סלילה ניכנס לתוקף, כאשר גם לשיטת המבקשים לא נעשתה ברחוב כל בנייה או סלילה נוספת.
...
לעניין זה יפים דברי בית המשפט בפסק הדין המפורט שניתן בת"צ (ת"א) 53246-06-14‏ ‏ רועי אמריליו נ' המועצה המקומית כפר שמריהו (12.6.2017) (ערעור שהוגש לבית המשפט העליון ונדון בעע"מ 7475/17 נדחה לאחר שהמערערים חזרו בהם מערעורם בהמלצת בית המשפט): "נקודת המוצא לדיון בעניין לרר הייתה, כי המדובר בכביש שנסלל מחדש, כאשר הכביש המקורי נסלל לאחר שנת 1976, היינו בעת שחוק העזר הקיים, שמכוחו הושת החיוב בהיטלים, היה בתוקף. היינו, נעשתה בעבר 'סלילה' של 'כביש' ו'מדרכה', כמשמעותם בחוק העזר. כפי שעולה בבירור מפסק הדין, המסקנה שאליה הגיע בית המשפט העליון נגזרה, בין היתר, מהוראות סעיף 5(א) לחוק עזר להרצליה (סלילת רחובות), התשל"ו-1976, הקובע כי החיוב בהיטל יוטל על מי שהיה בעת התחלת הסלילה הבעלים של הנכס, ומהוראות סעיף 6 לחוק, הקובע את עקרון חד פעמיות ההיטל ... בנסיבות אלה קבע בית המשפט העליון, כי הימנעותה של העירייה, מטעם שאינו מוצדק בדין, מלגבות היטל מהחייב כאשר מתגבש החיוב לראשונה, מהווה מחדל שתוצאתו היא שלא ניתן יהיה לגבות את ההיטל מאדם אחר, לאחר העברת הבעלות בנכס. ובמילותיו של כב' המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין (עניין לרר, פסקאות 4-5) ....
סבורני, כי נוכח ההסתייגות המפורשת האמורה, אין גם בסיס לטענת ההסתמכות של העותרת על האישור.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה להשבת חלק מהיטל הסלילה בו חוייבה התובעת בגין הקרקע והמבנה הישן.
" דומה כי חיוב התובעת בהיטל תיעול תואם את הוראות חוק העזר (הופחת היטל תיעול ששולם בעבר בגין קרקע ובגין הבניין הישן והתובעת חוייבה בגין 267.15 מ"ר בלבד), ומכל מקום התובעת לא טענה כנגד חיוב זה. ו - סוף דבר אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

שומה עלינו לבדוק אם היא משתרעת גם על מצבים, דוגמאת זה של דמרי.
כזכור, לשון תת-הסעיף השלישי מורה כדלהלן: "בוצעו במיתחם, על ידי בעלי נכסים או גורם מפתח, עבודות פיתוח מלאות על פי הסדרי פיתוח שנעשו לפני תחילתו של חוק עזר זה [...] יחויב בעל נכס במיתחם עם הגשת בקשה להיתר בניה בנכס, בהיטל סלילת כביש עורקי בנכוי אחוז הזיכוי לפי פרט 2 לתוספת". טוענת דמרי – "בוצעו במיתחם" – לאחר כניסתו לתוקף של חוק העזר ההיטלי.
...
אין בידי לקבל את טענתה של דמרי בעניין זה. במוקד פסק הדין בעניין לוינשטיין עמדה הכרעה פרשנית ביחס לחוק עזר שנוסחו שונה מהחוק שלפנינו – חוק עזר לראשון לציון (סלילת רחובות), התשמ"ה-1985 (תקנות חש"מ 279, 371).
מסקנה זו יפה בין אם בוצעה סלילה גובלת בתקופת החוק ההיטלי, בין אם לאו – שהרי מקור החיוב בהיטל בלאו הכי אינו בסלילה זו. המסקנה מוצדקת אף מתוקף שיקולי המדיניות שעומדים מאחורי המעבר לשיטת ההיטל, ובפרט חלוקת נטל מימון התשתיות באופן שוויוני יותר בין כלל תושבי הרשות המקומית.
כפל חיובים, אין לראות בכך, וטענתה של דמרי – נדחית.
משנדחו כלל טענותיה של דמרי, נדחה הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

רק שבעה מתוכם היו נתבעים מקוריים אשר נכחו או יוצגו בדיון ביום 30.3.11 בפני כבוד השופטת דחלה - שרקאוי והביעו הסכמה להסכם החלוקה בין שותפים, אשר קיבלה באותו יום תוקף של החלטה.
בסעיפים 4 – 6 להודעת בא כוח התובעים נאמר: "4. ביום 26 ביוני 2012 הוגשו התסריטים לועדה המקומית לתיכנון ובניה, וזאת בשל עיכוב שנוצר על ידי המועצה המקומית בראש פינה, בגין בדיקת היטל סלילת הכביש. רק ביום 28 במאי הוציאה המועצה המקומית בראש פינה דרישות תשלום לצדדים בהליך.
...
החלטתי מיום 9.9.11 בדבר קבלת הודעה בכתב מהוועדה המקומית בדבר מועד משוער לסיום ההליכים הקשורים באישור התשריט לא קויימה עד היום.
מעבר לדרוש אציין כי לא שוכנעתי כי קיומו של "מעטה משפטי", בדמות תביעת פירוק אשר "מתבררת" בבית המשפט, תורם בדרך כלשהי לזירוז קצב ההליך התכנוני, ומקרב את בואו המיוחל של תשריט מאושר.
אשר על כן, הנני מורה על מחיקת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בעקבות טפול וייעוץ של התובעת, שלחה הערייה למכון ויצמן דרישות לתשלום היטל סלילת כבישים ומדרכות ואגרת הנחת צנרת מים שלא שולמו לה, בסכום מינימאלי של כ – 93.6 מש"ח. מכון ויצמן הגיש עתירה מינהלית, בגדרה תקף את אותן דרישות תשלום (עת"מ 5278-12-15, להלן: "עתירת מכון ויצמן")) וכן דרש השבה של חיובים בהיטלי פיתוח ששולמו על ידו לעירייה תחת מחאה, בסך כולל של כ- 26.2 מש"ח (להלן: "תביעת ההשבה").
שאלה כ"ז – הנתבעים נישאלו, ביחס לסעיף 82 לכתב ההגנה, האם הסכום של כ-9.4 מש"ח ששולם על ידי מכון ויצמן כהיטלי סלילה ושצ"פ, בגין רכיב הקרקע אגב היתרי בניה משנים 2018 ו-2020, בוצע תחת מחאה?; האם הסכום ששולם בשנת 2018 בגין בקשת היתר למבנה ממט"ק, נכלל בתביעת ההשבה שהגיש המכון במאי 2018 נגד הערייה (ת.א. 50952-05-18)? ראש העיר השיב "לא זוכר". מאחר והשאלה הופנתה באופן כללי לנתבעים, הם ישיבו עליה לאחר בדיקת העובדות מול הגורמים הרלבאנטיים, או עיון במסמכים המתאימים.
...
לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלבנטיים להכרעה במחלוקת במקרה דנן ובנסיבות העניין, די בפסק הדין שניתן באותו הליך (וצורף נספח 18 לכתב התביעה) על מנת לענות על דרישת התובעת.
לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלבנטיים להכרעה במחלוקת במקרה דנן.
סוף דבר הצדדים ישלימו בתוך 30 יום מהיום, את האמור בגוף ההחלטה.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

כמו כן, נוסף לפגמים שנפלו כאמור, הנתבעת התרשלה בהוצאת דרישת התשלום משלא ערכה כל בדיקה האם מתקיימים התנאים שבדין, המצדיקים הוצאתה.
טענות הנתבעת על פי הנטען בכתב ההגנה, דרישת תשלום שהוצאה לתובע ביום 17.01.22, ובעקבותיה ניתן אישור למתן היתר בניה, כללה פירוט אודות שיטת חישוב ההיטלים; שטח הבניה המוצע; שטח הבניה עליו יוקם הבניין; סכומי שיעור היטלי סלילת כבישים ורחובות; תעריף היטל התעול, וזאת כאשר שיעור ההיטלים קבוע בתוספת הראשונה לחוקי העזר של הנתבעת.
בעיניין זה אני מפנה להוראות הרלוואנטיות העדכניות במסגרת חוק עזר לכפר כנא (סלילת רחובות), התשס"ט-2009: סעיף 3(ב) לחוק עזר הנ"ל קובע כי: היטל שעילתו קבועה בסעיפים 2(ב)(1) או 5(ב) ישולם לפי תעריפי ההיטל המעודכנים; היטל שעילתו קבועה בסעיפים 2(ב)(2) או 5(ג) ישולם לפי תעריפי ההיטל שבתוקף.
...
אבהיר, כי למסקנה זו הגעתי בהסתמך על לשון חוקי העזר העירוניים שמצאתי אותם כברורים וחד משמעים עד כדי כך שאינם משתמעים לשתי פנים.
נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
לפיכך, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו