ניצן פירט זאת ועמד על השיח שנערך בינו לבין הנתבע: "לא ברור מאליו שאני צריך לשאת בעלות של האגרות בנייה והאגרות פיתוח ל-2 היחידות. כי יחידת תמורה, אם זו עסקת קומבינאציה של 50%, אז אני צריך לשאת בחצי מהאגרות, ובפועל אני נשאתי באגרות גם של היחידה שלו וגם של היחידה שלי. זה ויכוח אחד שהוא העלה, ולקחתי על עצמי. [...] זה אני דרשתי והוא לא הסכים, זה מו"מ. [...] אני לקחתי על עצמי לשלם את האגרות ואת הפיתוח של 2 היחידות, גם יחידת התמורה וגם את שלי. אחרי זה עלה הנושא של ההיטלי ההשבחה, [...] אני יצאתי מנקודת הנחה של מה שקבור בקרקע, קשור לקרקע, הוא צריך לשאת בזה כמו עסקת קומבינאציה רגילה, אז את היטלי ההשבחה הוא לקח עליו [...]" [עמ' 119 ש' 18-5].
...
כך אני מורה.
הנתבעים ישלמו לתובעת סכומים מצטברים אלו: סך 1,380,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה המתוקנת (8.6.2020) עד יום פסק-הדין, הוצאות משפט (אגרת משפט, הקלטת הדיון ושכרו של מומחה התובעת) בסך 71,000 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 76,050 ₪, שניהם בערכי יום פסק-הדין.
הנתבעים ישלמו לצד השלישי את הוצאות ההליך בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 64,350 ₪, שניהם בערכי יום פסק-הדין.