בנוסף, נטען כי כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי הנתבעת, נגרמו לתובעות וממשיכים להגרם להן נזקים נוספים וכבדים, שבאים לידי ביטוי באלה: (א) שכירת שירותי אבטחה בשל העידר אפשרות לגדר את המקרקעין, לאור תואי הדרך שחוצה את המקרקעין, ואשר לגביו התחייבה הנתבעת בפני ממדע כי זה עתיד להשתנות במסגרת הפרצלציה על דרך העתקתו באופן שיקיף את המקרקעין ולא יחצה אותם; (ב) הפסד כספי שניגרם עקב חוסר אפשרות להתקנת מערכת סולרית לייצור חשמל על גגות המבנים שרכשה ממדע מן הנתבעת; (ג) הוצאות שנגרמו בשל העידר אפשרות להעברת מיפעל התובעות מעפולה למיתחם המקרקעין בעכו עד לרישום הזכויות.
בהסכם מכר מקרקעין חיובו של הרוכש מתמצה לרוב בתשלום התמורה בגין המקרקעין הנרכשים ואילו חיובו של המוכר כולל הן את מסירת החזקה במקרקעין לידי הרוכש, והן את החובה לדאוג להעברת רישום הזכויות במקרקעין על שם הרוכש.
על מנת להשיב על שאלה זו, יש להדרש למספר שאלות משנה, לרבות: מהו סוג החיוב שנטלה על עצמה הנתבעת בהסכם? מהו פרק הזמן הסביר לבצוע החיוב בנסיבות העניין? והאם מדובר בחיוב מסויג או מותנה, כך שבנסיבות מסוימות עיכוב בבצוע החיוב לא ייחשב כהפרה?
התחייבות הנתבעת לרישום הזכויות במקרקעין על שם ממדע מעוגנת בסעיפים 7.2 ו-7.3 להסכם, אשר קובעים כדלקמן:
"7.2 המוכר ידאג לכך שהקונה ירשם במינהל מקרקעי ישראל כבעל זכויות חכירה מהוונות בנכס על פי חוזה חכירה שיחתם בין הקונה ובין המינהל, בנוסח המקובל במינהל ביחס לחוזים מעין אלה, ובכפוף לביצוע תשלום מלוא התמורה על פי ההסכם מהקונה למוכר וזאת בתוך 12 חודשים מיום פירעונם בפועל של מלוא יתרת התמורה למעט סכום הפיקדון, ובילבד שעיכוב בהעברת הזכויות, אין מקורו במעשה או מחדל מצד הקונה ו/או בכח עליון.
...
לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות את הפיצוי המוסכם בסך של 50,000$ בערכם השקלי נכון למועד התשלום ובלבד שהסכום שישולם לא יפחת מסכום הפיצוי נכון למועד פסק הדין.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעות, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 50,000 ₪.
עם זאת, לא מצאתי כאמור לעיל להיעתר בשלב זה לבקשת התובעות לקצוב לנתבעת זמן להשלמת הליכי הפרצלציה, רישום הזכויות על שם ממדע בלשכת רישום מקרקעין ורישום הבית כבית משותף, משביצוע האמור כפוף לשיתוף פעולה עם גופים חיצוניים להסכם.
