מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הטעיה לרכישת כרטיס טיסה במחלקת תיירים במקום עסקים

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל הקשור לתשלום הנוסף שהועבר לחברת התעופה, הרי שהתובע רכש כרטיס טיסה במחלקה מסוימת (N),בעוד שבמחלקה זו לא היה מקום פנוי והכרטיס החלופי הוזמן על ידו במחלקה אחרת (M).
עולה שהתובע זכה לפצוי מחברת התעופה בשל השלכות התקלה והתביעה אינה מתייחסת לסוגיה זו. בכל הקשור לעלות שינוי מועד החזרה טענה חברת התעופה: "אם וככל שמסרה הנתבעת לתובע מידע מטעה, לגבי תנאי כרטיס טיסה שלו, לפיו הוא יכול לבצע שינויים בו לאחר הפקתו, ללא כל חיוב, הרי שבכך הטעיתה הנתבעת את התובע" (סעיף 26 לכתב ההגנה מטעם הצד השלישי).
נוסע אמור להבין שאם נרכש על ידו מקום במחלקת תיירות הוא לא יוכל לשנות את מועד הטיסה ללא תשלום אם בטיסה החלופית נותרו מקומות פנויים במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה (במטוס הנוכחי לא קיימת מחלקה ראשונה).
...
על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום סך ב-₪ שווה ערך ל – 354$ בצירוף אגרת משפט ע"ס 50 ₪ והוצאות משפט ע"ס 400 ₪.
ההודעה לצד השלישי – נדחית.
הנתבעת תשלם לצד השלישי הוצאות משפט ע"ס 400 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לאחר דין ודברים כאמור ומשהתברר כי אכן לא הוזמן מקום בטיסה עבור התובע כמובטח, נמצא פיתרון אשר חייב את התובע לשלם סך של 214 יורו נוספים לשם הזמנת כרטיס עבורו במחלקת עסקים.
בעיניין זה מופנים הצדדים לפסה"ד ח"א (ירושלים) 804/07 דינהויז יוניתורס נסיעות ותיירות(1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (עמוד 23){פורסם בנבו}, שם נקבע כי אם נעשה שינוי לפני האישור מוטלת על סוכנות הנסיעות חובה לברר ולוודא עם הספק את כל התנאים לרבות שעות הטיסה ולקבל את אישורו של הנוסע לשינויים- כך גם ניתן ללמוד מסע' 12ג לחוק שירותי התיירות תשל"ו-1976 (להלן: "החוק"), מהו המידע ששירותי סוכני הנסיעות אמורים לספק לצרכן, לרבות המידע הכלול בתקנות שתוקנו לפי חוק זה. עוד ניתן ללמוד מפסק דין דינהויז יוניתורס הנ"ל (ר' שם בעמ' 18-19) מהן החובות המוטלות על סוכנות הנסיעות בקשר ליישום ההסכם: "המהלך השני בבצוע הזמנה הוא מתן השרות ללקוח על ידי ספק השרות. בשלב זה תפקידה של המבקשת הוא אומנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית. מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. ודוק היתחייבותה המשפטית של המבקשת היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבלת השרות מספק השירותים, ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן". הנתבעת לא הציגה לפני ביהמ"ש אסמכתא לעניין המועד בו נודע לה אודות השינוי בשעת ההמראה.
נוסף על כך, אין ספק שהנתבעת הייתה הגורם מולה היתנהל התובע בכל הנוגע לטיסה החלופית, ואני מאמינה לדבריו לפיהם לאור המצגים של הנתבעת הוא ביטל כרטיס חלופי שרכש, והגיע פעם נוספת לשדה התעופה כדי לגלות פעם נוספת שלא מחכה לו כרטיס טיסה, ושבגין כך הוא נידרש להוצאות חריגות בקשר לשיחה הטלפונית ולהזמנת מקומות בטיסה החלופית.
ראוי היה שהנתבעת, גם אם לא לקחה על עצמה מראש את ההיתחייבות לשאת בהוצאות אלו, תיקח אותם על עצמה, על אחת כמה וכמה אחרי שהיא חזרה בה מההודעה לצד ג' ולא ביקשה להראות שצד ג' הטעיתה אותה גם בעת הזמנת הטיסה החלופית (טענה, יש לציין, שלא הועלתה כלל).
...
מכל האמור עד כה נחה דעתי כי בין אם נעשה השינוי בשעת הטיסה לפני אשרור תנאי העסקה בין הצדדים על ידי התובע ובין אם נעשה לאחר מכן ובטרם יציאתו של התובע לחופשה, הרי שחובת הזהירות ותום הלב מחייבים את הנתבעת לברר את שעת ההמראה בטיסת החזור (בין מכח בירור אקטיבי עובר לאישור התנאים ובין באימות התנאים הנקובים בכרטיס שהועבר אליה לצורך מסירה לתובע אם נעשה לאחר מכן מכח הבנתה, יכולותיה המקצועיות והסתמכות התובע על יכולות אלו) וליידע את התובע בכל מידע שלמעשה הגיע לידיה בעניין, באופן ברור ואקטיבי.
שקלתי האם ראוי בנסיבות העניין לייחס לתובע אשם תורם, ומצאתי כי משלא הובאו לפניי ראיות לכך שהשינוי בשעת הטיסה הובא לידיעתו של התובע באמצעות העברת כרטיסי טיסה מתאימים, ראיות המצויות לכאורה בידי הנתבעת, הרי שלא שוכנעתי כי מידע זה היה מצוי בידיו באופן שבו יכול היה למנוע את החמצת הטיסה בפועל.
כמו כן בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע אני פוסקת לתובע סך של 500 ₪ בלבד, משלא שוכנעתי כי זה מגיע כדי הסכום הנקוב בכתב התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

אציין שחברי בעקרי הטיעון שלי צטט מספר פסקי דין התומכים בטענותיו, אולם אני חושב שחברי קצת מטעה את בית המשפט ואותם פסקי דין לא רק שלא תומכים בטענותיו אלא ההיפך הוא הנכון.
פסק הדין בסעיף 31 לעיקרי הטיעון, הרי שמיד לאחר אותו קטע מצוטט ממשיכה השופטת אלשייך ומפרטת כפצוי עוגמת נפש במקרים כגון אלה הוא פיצוי ראוי בהחלט ואומרת שיש הצדקה להחזר של כרטיס הטיסה במקום בו רכשו כרטיס יקר יותר ממחלקת תיירים, שכן אצטט, והשירות שנרכש לא היה כרטיס רגיל אלא כרטיס יקר יותר, כאשר תוספת המחיר הנכרת הנילווה קשורה כל כולה ליתר הנוחות והפינוק בטיסה שכזו.
הם רכשו כרטיסים למחלקת עסקים.
...
במצב דברים זה, אני מחליט כדלקמן: אני מקבל את הערעור ומבטל את פסק דינו של הרשם הבכיר המלומד מיום 25.12.16.
אני קובע את הוצאות המשפט בערעור לפי התוצאות בהליך המחודש בבית משפט השלום, בסך 12,000 ₪, להיום.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מסירת המידע בפועל כיצד מוסרת אל-על מידע בענין זה לרוכשי כרטיסי טיסה במרשתת? על פי האמור בתשובת אל-על, לאחר בחירת תאריך הטיסה, עובר הרוכש למסך בו מוצגים מחירים שונים ומחלקות שונות הזמינות לכל מקטע טיסה.
המבקש דנן בחר ב"מחלקת תיירים מוזל".
בנוסף, בטרם "סגירת" ההזמנה לתשלום, נידרש הרוכש לסמן V לצד המילים: "קראתי את תנאי הזמנת הטיסה בעיסקה זו תנאי רכישה לכל כרטיס". גם במקום זה המילים "תנאי רכישה לכל כרטיס" מודגשות והקשה עליהן מובילה לדברים שצוטטו לעיל.
ticket is non refundable after departure ticket is non refundable" אשר לטיבם של "changes" ולסירובה של אל-על לשנות את שם הנוסע בגדרי זכותו של הצרכן לבצע שינויים בכרטיס הטיסה כמפורט ב"תנאי רכישה לכל כרטיס" – בהקשר זה מפנה אל-על למסמך "תנאי תובלה", אשר נשלח אל המבקש לאחר שרכש את כרטיס הטיסה, ובסעיף 3.1.5 בו נאמר: "כרטיס איננו ניתן להסבה אלא אם הונפק כחלק מחבילה עליה חלה הנחיה 09/314 של האיחוד האירופי...". האם מסירת המידע נעשית באופן מספק? מעיון במכלול האמור, נראה כי אכן הצגת המידע בדבר ביטולים ושינויים נעשתה באופן שאיננו הולם ושעלול להטעות צרכן בעיניין מהותי בעיסקה לרכישת כרטיס טיסה באמצעות אתר אל-על במרשתת, אם על שום שלא יידע אודות קיומה של זכות לביטול ולשינוי תנאי כרטיס הטיסה, ואם על שום שהמידע המוצג לו בענין זה ייקלט אצלו בצורה לא ברורה ואף מוטעית, באופן שלא יוכל לכלכל את צעדיו בצורה מושכלת, בין אם בעת הקניה, ובין אם בעת שנוצר אילוץ המצריך שינוי או ביטול כרטיס הטיסה, כפי שאירע לכאורה במקרה של המבקש דנן.
...
כלומר, ההטעיה הייתה אחד הגורמים המניעים לפעולה הצרכנית, שבסופו של דבר לא הביאה את המבקש לתוצאה שסבר שאליה יגיע, אם יצטרך לבטל את העסקה.
התוצאה היא שבלא תובענה ייצוגית, התנהלות שיש בה, לכאורה, פגיעה בצרכנים, תיוותר בעינה.
זהות התובע ובא כוחו – התובע הינו מר יונתן ברנד ובא כוחו הינו עו"ד אסף פינק, שנראה כי קיים יסוד להנחה כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בידיהם בתום לב. אשר לטענה כי למר יונתן ברנד אין, ולו לכאורה, עילת תביעה אישית משום שלא מסר הודעת ביטול – אינני מקבלת טענה זו. כעולה משיחת הטלפון בין המבקש לבין נציגת המרכז הטלפוני של אל-על, המבקש פנה אל אל-על וחפץ לבטל את כרטיס הטיסה ("ואני צריך או לבטל אותו או להחליף שם", עמ' 1 לנספח 8 לתשובת אל-על לבקשה).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עוד עולה כי הפרש המחיר בין כרטיס טיסה בטיסות הארוכות בין מחלקת תיירים לבין מחלקת פרימיום עומד בממוצע על 267 דולר ארה"ב. להערכת המצהיר המקטע ת"א – פריז מהוה כשליש ממחיר הכרטיס.
אלו נימוקיי: מהודעת אייר פראנס, שגובתה לאחר מכן בתצהיר, התברר כי ערכה שינוי ("קונפיגורציה") במטוסיה ביום 1.4.2015, באופן שביטל את מחלקת הפרימיום, והותיר מחלקת עסקים ומחלקת אקונומי בלבד.
אציין את קביעתי במקום אחר, כי לאור מילותיו המפורשות של סעיף ייחוד העילה, אין לתבוע מוביל אוירי בעילות שאינן מכח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב - 2012, בנסיבות שבהן חלה אמנת מונטראול (ת"צ (מחוזי מרכז) 55278-03-18 הילה באר ואח' נ' אירופלוט ואח' (18.8.2020) (הוגש ע"א 7347/20)).
באי כוחו הם: עו"ד רון דרור ועו"ד אופיר מנצ'ל. הגדרת הקבוצה : "כל מי שרכש כרטיסי טיסה של המשיבה, הן מאתר האנטרנט של המשיבה, הן מול משרדי המשיבה באופן טלפוני או אחר והן באמצעות סוכן/משרד נסיעות (לרבות באמצעות אתרי אינטרנט במסגרתם ניתן לרכוש כרטיסי טיסה לטיסות המשיבה), מישראל ליעד כלשהוא או מיעד כלשהוא לישראל או הלוך וחזור כאמור, במחלקת הפרימיום, בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור". עילות התביעה הן: הטעה צרכנית; הפרת חובה חקוקה; הטעה חוזית; הפרה צפויה; חוסר תום לב; עשיית עושר ולא במשפט.
...
אישור הסדר הפשרה לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה ובתצהיר המאוחר לו, מצאתי כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה; התובענה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית שנקבעו בסעיפים 3, 4, ו-8(א) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006; וסיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
אשר לגמול ולשכר הטרחה: אלו אמנם עומדים על הצד הגבוה יחסית לפיצוי, אולם החלטתי לאשרם: בשעת הגשת בקשת האישור לא ניתן היה לדעת כי אייר פרנס תתקן את דרכיה מיד לאחר מכן.
סיכום על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו