מצד הנאשמים הוגשה שורה של בקשות לקבלת נתונים ומסמכים מהמאשימה, לרובן נעתר בית הדין, ולאחר השלמת העברת המסמכים והנתונים הונחה לפני הבקשה מושא החלטה זו, לביטול כתב האישום משני נימוקים עקריים – ראשית, טוענים הנאשמים שנפלו פגמים במישור הטלת הקנס המינהלי שהיווה תשתית לכתב האישום, ושנית, הועלתה טענה בדבר אכיפה בררנית ושרירותית ומכוחה נטענה הגנה מן הצדק.
עסקינן בראיות שטרם "לובנו" לפני ערכאה שיפוטית ולא עמדו במבחן החקירה הנגדית ועל כן משקלן הראייתי אפסי.
בכל הנוגע למטרותיו של חוק העבירות המנהליות ולזכויותיו של הנקנס קבע בג"צ בעיניין כל גדר, אשר עסק אמנם בזכות לעיין בחומר חקירה אולם הניתוח שבו יפה גם לענייננו, כדלקמן -
"ההכרעה בתיק זה מעמידה מן העבר האחד את הנקנס, זכות הקניין שלו, זכותו לשם טוב וזכותו להליך הוגן בפני הרשות. על מעמדן וחשיבותן של זכויות אלה אין חולק. הזכות לקניין מעוגנת מפורשות בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו....."
"...מן העבר השני מתייצבים שיקולים מגוונים כאנטרס הצבורי באכיפת עבירות מנהליות באמצעות מנגנון אכיפה יעיל, מהיר וצודק. סיום ההליך בקנס משרת בראש ובראשונה את עניינו של הנקנס הבודד אשר אינו נאלץ לשאת בתוצאות הקשות העלולות להיות כרוכות בניהול הליך פלילי. ואולם, האפשרות לסיים את הטיפול בעבירות מנהליות בתשלום קנס משרתת גם את האנטרס הצבורי הרחב באכיפה יעילה, בסמוך ככל הניתן למועד ביצוע העבירה, של עבירות שביצוען שכיח. על רקע האיזון הפנימי שבחוק העבירות המנהליות יש להביא בחשבון כי בחומר שבידי הנקנס די כדי לאפשר לו לקבל תמונה ברורה מול אילו אישומים וטענות מתמודד הוא, והאם באפשרותו להפריכן. בה בעת, מסירת חומר החקירה לידי הנקנס בטרם ביקש להשפט, וממילא בטרם הוגש נגדו כתב אישום יוצרת כלל מקל בהרבה מזה הנוהג בהליך הפלילי, שתוצאותיו עלולות להיות חריפות בהרבה. מסירת חומר החקירה בשלב זה טומנת בחובה בסבירות גבוהה ביותר פגיעה ביעילות האכיפה. מסירת חומר החקירה בשלב כה מוקדם יש בה כדי לעקר את ההליך המינהלי מן היתרונות שבקש המחוקק להשיג באמצעותו – של אכיפה מהירה ואפקטיבית. חיוב הרשות במסירת חומר החקירה בשלב זה יתרום להתמשכות ההליכים ועלול אף לפגוע באפשרות לנהל הליך פלילי תקין, אם הנקנס יבקש להשפט. מאחר שככלל עם קבלת הודעת הקנס מצוי בידי הנקנס המידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטה כיצד לפעול, ומאחר שבידו לבחור שלא לשלם הקנס אלא לבקש להשפט, ונוכח האנטרס הצבורי באכיפתן של העבירות המנהליות, עמדת המשיב שלא להעתר לבקשת העיון הנה סבירה, מאוזנת ועולה בקנה אחד עם תכליות החוק.".
[עיינו והשוו, בשינויים המחיוייבים, היתייחסות בית המשפט העליון לשאלת חיובו של היועמ"ש לפרט נימוקיו לעניין אישור העמדה לדין לפי חוק הנוער, בבש"פ 7955/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.12.2013), להלן: "עניין פלוני"].
בעיניין פלוני הבהיר בית המשפט העליון את ההבחנה בין חובת ההנמקה של החלטה מנהלית במישור האזרחי, לבין החלטה על העמדה לדין ודבריו יפים ביתר תוקף גם לעניין הטלת קנס מינהלי, וכך נאמר -
"אולם, תקיפת החלטה על העמדה לדין שונה מתקיפת החלטות מנהליות אחרות. לרוב, החלטות מנהליות הדורשות הנמקה הן החלטות סופיות שלאחריהן אין הליכים נוספים ואם ברצונו של הנפגע מההחלטה לתקוף אותה, עליו לנקוט בהליך משפטי עצמאי. בשונה מהחלטות אלה, העמדה לדין, אף שהיא החלטה משמעותית ביותר מבחינת הנאשם, היא החלטה הפותחת את ההליך הפלילי ולאחריה ממשיך ההליך להתנהל. הבחנה זו חשובה, שכן העלאת הטענה כנגד שיקול הדעת שהפעיל הגורם המאשר, פשוטה, קלה וזולה לעומת תקיפת החלטה מנהלית אחרת, הואיל והנאשם כבר מיוצג על-ידי עורך דין ונימצא בעיצומו של ההליך ואינו נידרש לפתוח בהליך משפטי חדש, מה גם, שכאמור לעיל, בידיו מצוי רובו ככולו של המידע הרלוונטי לתקיפת ההחלטה, ובראשו חומר הראיות המלא ונתוניו של הנאשם. אכן, כטענת העורר, הנאשם לא יידע בדיוק מה המשקל שייחס היועץ לכל שיקול ושיקול, אך פשיטא שאם הוחלט לאשר הגשתו של כתב האישום, משקל סך כל השיקולים שהצדיקו את הגשתו עלה על משקל השיקולים הנגדיים, ולצורך תקיפתה של המסקנה אין משמעות רבה למשקלו המדויק של כל שיקול ושיקול, מה גם שעניין זה אינו ניתן לכימות מדויק".
העולה מהאמור לעיל, במקובץ, הנו כי נוכח לשונו של חוק העבירות המנהליות, אשר קובע בהקשרים מסויימים חובת הנמקה שזכרה לא בא בקשר להחלטה בדבר הטלת קנס, ולאור מטרתו של החוק שהינה אכיפה פשוטה ויעילה (שחיוב בהנמקה של כל מקרה בו מוטל קנס יהיה בעוכריה), ובהנתן העובדה שלרשות הנקנס עומדת שורה של צעדים וכלים לתקוף את ההחלטה גופה, המסקנה היא כי הגם שטוב היה ונוח היה (לנקנס) באם החלטה בדבר הטלת קנס תנומק – אין בהעדר פירוט נימוקיה הכתב כחלק מההחלטה – כדי להביא לביטולה או לקביעה בדבר בטלותה.
אומר כי בכל ההבנה למצוקתו של הנאשם מס' 2 נוכח ההשלכות האפשריות של קיומו של ההליך הפלילי כנגדו, אינני מוצאת שיש במדיניות של מיצוי הדין גם עם נושאי משרה בתאגיד כדי להיות פגומה על פניה, ואין בהתנהלותו הראויה הנטענת של הנאשם ושתוף הפעולה שלו במהלך החקירה - כדי לחייב מסקנה לפיה יש לבטל כתב האישום כנגדו כבר בשלב זה.
יוער כי משבחרה הנאשמת לבקש להשפט – היה עליה לקחת בחשבון כי בעוד שהקנס הוטל כנגדה בלבד – הרי שמשייכנס ההליך לגדרי המשפט הפלילי – תהיינה לדבר השלכות רלבאנטיות בגדרן הוספת הנאשם לכתב האישום מכוח אחריותו כנושא משרה.
...
מצד הנאשמים הוגשה שורה של בקשות לקבלת נתונים ומסמכים מהמאשימה, לרובן נעתר בית הדין, ולאחר השלמת העברת המסמכים והנתונים הונחה לפני הבקשה מושא החלטה זו, לביטול כתב האישום משני נימוקים עיקריים – ראשית, טוענים הנאשמים שנפלו פגמים במישור הטלת הקנס המנהלי שהיווה תשתית לכתב האישום, ושנית, הועלתה טענה בדבר אכיפה בררנית ושרירותית ומכוחה נטענה הגנה מן הצדק.
משכך – נדחית טענת הנאשמת שדי בנתונים שהוצגו לפני בית הדין כדי להוות בסיס לביטול כתב האישום כבר בשלב המקדמי הנוכחי.
אומר כי בכל ההבנה למצוקתו של הנאשם מס' 2 נוכח ההשלכות האפשריות של קיומו של ההליך הפלילי כנגדו, אינני מוצאת שיש במדיניות של מיצוי הדין גם עם נושאי משרה בתאגיד כדי להיות פגומה על פניה, ואין בהתנהלותו הראויה הנטענת של הנאשם ושיתוף הפעולה שלו במהלך החקירה - כדי לחייב מסקנה לפיה יש לבטל כתב האישום כנגדו כבר בשלב זה.
יוער כי משבחרה הנאשמת לבקש להישפט – היה עליה לקחת בחשבון כי בעוד שהקנס הוטל כנגדה בלבד – הרי שמשייכנס ההליך לגדרי המשפט הפלילי – תהיינה לדבר השלכות רלבנטיות בגדרן הוספת הנאשם לכתב האישום מכוח אחריותו כנושא משרה.
נוכח האמור לעיל – דין הבקשה לביטול כתב האישום כנגד הנאשם מס' 2 להידחות גם כן.
משנדחו הטענות המקדמיות של הנאשמים – הגיעה העת לקיים הקראה של כתב האישום.
