כגון, הוצאת תצהירו של התובע מתיק בית המשפט, הטלת הוצאות משפט ולעיתים אף הטלת הוצאות לדוגמא על תובע שבזבז מזמנו של בית המשפט ומזמנו של היריב (רע"א 5357/99 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על בע"מ, 7.11.1999.
)
במקרים של ניצול בוטה לרעה של ההליך השפוטי, זילזול חמור בהליכי המשפט או ניסיון זדוני להכשלתם וכאשר התנהלותם של תובע או בא כוחו, מגעת לכדי חוסר תום לב קצוני, ייתכן מצב בו יורה בית המשפט על דחיית התובענה מחמת אי התייצבותו של תובע להחקר על תצהירו (ראו: עניין גינות לאה).
במקרה דנן, איני מוצאת כי ניתן להסתפק בסנקציה של הטלת הוצאות על התובעת ל"ריפוי" אי ההתייצבות של ד"ר נווה להחקר על תצהירו, כחלופה שפגיעתה פחותה למול לדחיית התביעה, ועל כן אני מוצאת להוסיף להטלת ההוצאות גם את מחיקת כתב התביעה, הואיל ובסנקציה אחרונה זו יש משום העדפת קידום ענייניהם של מתדיינים אחרים על פני עניינה של התובעת אשר לא השכילה לנצל יומה בפני בית המשפט, ביזבזה זמן שפוטי של יום דיונים שלם וחפצה בקביעת מועד דיון נוסף על חשבון זמן שפוטי שהיה אמור להיות מיועד למתדיינים אחרים.
...
מסקנה זו הינה פועל יוצא ממדיניות שיפוטית ראויה המחייבת הענקת מעמד בכורה לזכות הגישה לערכאות ותחולתה אף במקרים בהם תובע לא התייצב לדיון בתובענה, או במקרים בהם לא התייצב לחקירה נגדית על תצהירו.
כפי שנפסק ברע"א 83/01 טובה וייס נ' יוסף ברוך, פ"ד נה(3) 730 (30.04.01) כי:
"שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו, וזכות הגישה לבית-המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שכנגד."
ובע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן נון, פ"ד מו(3) 738, 742 (05.07.92) נקבע כי:
"דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד. ויכולת הפניה לבתי המשפט היא מזכויות היסוד של האדם. ואולם, משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתו לשמור על סדרים שקבע בעל הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל."
וברוח זו אף נקט בית המשפט ברע"א 2989/15 כנרת בן מרדכי נ' עו"ד ישראל בודה, (09.07.15) שם נקבע בנוגע לאי צירוף תצהיר בניגוד להוראות בית המשפט, כי:
"סבורני כי התנהלות מאין זו, יש בה כדי לפגוע בהתנהלות בית המשפט, וכן באינטרס הציבורי כי משפטים יתקיימו ביעילות, ואין לומר כי לא ניתן למבקשת יומה בבית המשפט, אלא בחרה היא שלא לממשו במחדלה."
במסגרת ההגנה על זכות הגישה לערכאות, אי התייצבותו של עד התובעת לחקירה נגדית על תצהירו לא תהווה כשלעצמה, עילה לדחייה של התובענה ובית המשפט ימעט מלנקוט בצעד של דחיית התובענה (ע"א 2722/06 גינות לאה בע"מ נ' בנק המזרחי בע"מ, (29.5.06) (להלן: "עניין גינות לאה"); רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43 (להלן: "עניין נדב")), שכן 'הסנקציה' של דחיית התובענה בהיעדר מצהיר היא קשה והיא נחשבת בין הסנקציות החמורות הננקטות עקב אי התייצבות לדיון.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, ולאחר איזון בין זכות הגישה לערכאות, זכות החקירה הנגדית, הזכות להליך שיפוטי ראוי והוגן, מידתי ויעיל וכן בין אינטרס בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי אני מוצאת להורות על מחיקת התביעה (ולא על דחיית התובענה) תוך חיוב התובעת בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ אשר ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יתווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד למועד התשלום.