הטבות מס לתושבי אזור גבול הצפון

עמד על כך בית המשפט העליון בבגץ 8300/02 גדבאן נסר נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 22.05.2012) (להלן – פסק דין גדבאן): "32. במוקד ההליכים שלפנינו עומדת הסדרתו של מנגנון מסוי הקושר בין מקום מגורי הנישומים לבין זכאותם להנות מהנחות בשיעורים משתנים במס הכנסה. מטבע הדברים, הזכאות להנחה משפיעה בעיקר על נישומים המשתכרים מעל סף ההכנסה, קרי על נישומים הנמנים עם מעמד הביניים והגבוה. השפעה זו, כפי שעולה מנייר עמדה שצורף מטעם רשות המסים להודעת הממשלה מיום 27.1.2008, היא שעומדת ביסוד המודל המעוגן בסעיף 11(ב) לפקודה והיא שמבהירה את תכליתו – משיכת אוכלוסייה מבוססת ועידודה להשתקע ביישובים המזכים, תוך הקטנת נטישת התושבים הותיקים. באופן האמור, מבקשות הטבות המס לשמור על מאזן הגירה חיובי לאורך זמן, אשר יוביל להתרחבות היישובים המזכים ולהתפתחותם מבחינה כלכלית וחברתית. לשון אחר: הצורך להעניק סיוע ליישובים המזכים מלמד על שונותן של הרשויות המוניציפליות בכל הקשור ליכולתן למשוך אליהן אוכלוסיות מבוססות (ראו סעיף 5 לנייר העמדה שצורף מטעם רשות המסים). המדינה, כמי שמשקיפה על האופן בו מפוזרת האוכלוסייה מנקודת מבט לאומית, מודעת לשונות זו ומבקשת לאזנה, בין היתר, באמצעות מתן תמריצים כלכליים. כפי שעולה מעמדת רשות המיסים, עיקר הפערים בין הרשויות מתבטא בפערים הגאוגרפיים שבין יישובי הפריפריה ויישובי מרכז הארץ; פערים המשפיעים על התייקרות המצרכים והשירותים בפריפריה. בנוסף, רשות המסים ציינה כי לאורך השנים ביקשה המדינה לעשות שימוש בהטבות המס על מנת לעודד התיישבות באזורים הסמוכים לגבולות היבשתיים של ישראל, וזאת כחלק מתפיסה לאומית רחבה" [הדגשה הוספה – א.ו.ק].

אין בידי לקבל טענה זו, שאינה משנה את האמור – המחוקק היה מודע לאיחור בפירסום ולהשפעתו על יישובים כדוגמת יישובו של התובע, הייתה למחוקק היזדמנות לתת להם את ההטבה רטרואקטיבית, ובכל זאת לא עשה כן. יתרה מכך, בתיקון האמור, עקב האיחור בפירסום, המחוקק כן העניק הטבה מוקדמת יותר לתושבי יישובים הצמודים לגבול עימות בצפון (ר' גם את סעיף 2 להצעת תיקון הוראת המעבר, המעלה את רף ההכנסה ביישובי גבול עימות בצפון מ-6,000 ₪ ל-24,000 ₪; את דברי ההסבר בהצעה האמורה בפיסקה שלפני הסוף; ואת דברי יו"ר ועדת הכספים חה"כ משה גפני בישיבתה ביום 17.07.2017: "אז אנחנו קובעים בהוראת שעה – עד שיבוא המדד הפריפריאלי – שזה יעלה מ-6,000 שקלים חדשים ל-24,000 שקלים חדשים").

...

אין בידי לקבל טענה זו, שאינה משנה את האמור – המחוקק היה מודע לאיחור בפרסום ולהשפעתו על יישובים כדוגמת יישובו של התובע, הייתה למחוקק הזדמנות לתת להם את ההטבה רטרואקטיבית, ובכל זאת לא עשה כן. יתרה מכך, בתיקון האמור, עקב האיחור בפרסום, המחוקק כן העניק הטבה מוקדמת יותר לתושבי יישובים הצמודים לגבול עימות בצפון (ר' גם את סעיף 2 להצעת תיקון הוראת המעבר, המעלה את רף ההכנסה ביישובי גבול עימות בצפון מ-6,000 ₪ ל-24,000 ₪; את דברי ההסבר בהצעה האמורה בפסקה שלפני הסוף; ואת דברי יו"ר ועדת הכספים חה"כ משה גפני בישיבתה ביום 17.07.2017: "אז אנחנו קובעים בהוראת שעה – עד שיבוא המדד הפריפריאלי – שזה יעלה מ-6,000 שקלים חדשים ל-24,000 שקלים חדשים").

מעבר לנדרש יוער, שאני סבורה שקיים ספק אם רכיב נוסף של עוולת הפרת החובה החקוקה מתקיים – הרכיב שהחיקוק נועד להגנת התובע.

סוף דבר – התביעה נדחית.

בנוסחו המקורי, סעיף 11(ב) לפקודה קבע כי: "שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר הנחה ממס על הכנסה שהופקה בדרך שנקבעה בתקנות, בשטח התיישבות חדשה או בשטח פיתוח שהוגדרו באותן תקנות, או על הכנסתו של תושב שטח כאמור, וכן רשאי הוא, באישור כאמור, לקבוע ניכוי נוסף בשל נכסים של מיפעל באותו שטח, והכל בתנאים שיקבע". מכוח סעיף זה התקינו שרי האוצר לדורותיהם שש מערכות שונות של תקנות שעניינן הנחות במס הכנסה לתושבים: תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת וישובי הערבה), התשל"ו-1975; תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובהיאחזויות נח"ל), התשל"ו-1975; תקנות מס הכנסה (הנחות בישובים מסוימים ובהיאחזויות נח"ל), התשל"ח-1978; תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות לפועלי מערכת הבטחון ולעובדי מדינה באיזור), התשמ"ג-1983; תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובי גבול הצפון), התשמ"ו-1985; תקנות מס הכנסה (זכוי ממס לתושב מצפה רמון), התשמ"ז-1987; תקנות אלה ייקראו להלן: תקנות מס הכנסה.

הפלייתם של תושבי היישובים האלה מקורה עוד בתקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובי גבול הצפון), התשמ"ו-1985, אשר הותקנו על סמך החלטות ממשלה שהגדירו כי "כל היישובים בגזרת גבול הלבנון אשר מיקומם הנו עד מרחק 9 קילומטרים מהגבול הבנלאומי" – יהיו זכאים להטבות מס (ראו למשל, סעיף 2(א) להחלטת ממשלה מס' 4829 מיום 31.1.1999).

...

די בתיאור תמציתי זה של טענות העותרים כדי ללמד על כובד משקלן של הסוגיות שהונחו לפתחנו בהליך זה. נציין תחילה כי המתנו זמן ניכר בטרם הגענו למסקנה שאין מנוס מהכרעה שיפוטית בעניין שלפנינו, מאחר שסברנו כי מן הראוי שהפגמים שדבקו באופן מתן הטבות המס, כפי שנחשפו בעתירות שלפנינו, יירפאו תחת ידיהן של הרשויות האחרות – המחוקקת והמבצעת.

נוכח פרק הזמן בו התנהלו העתירות, בהתחשב בכך שחלק מן העתירות לא היו שנויות במחלוקת ובשים לב לניסיונות החוזרים ונשנים לאפשר לרשויות לתקן את הפקודה, ישלמו המשיבים לעותרים בבג"ץ 8300/02, בבג"ץ 463/06 ובבג"ץ 4659/06 הוצאות בסך של 15,000 ש"ח כל אחד.

במובן זה דין העתירה בבג"ץ 6880/05 להתקבל.

דין יתר העתירות להידחות כמוצע על-ידי חברתי.

עוד צוינו, תיקון 132 לפקודה שבקש לצמצם את ההטבה "רק לתושבים בקוו העימות ולתושבי יישובים המרוחקים מיישוב ערוני גדול הזקוקים להטבות מס יותר מתושבי יישובים אחרים"; תיקון 146 לפקודה, שבקש לסייע ליישובי סובב עזה נוכח המצב הבטחוני הקשה ששרר שם; הוראת שעה (חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), תשס"ז-2007), בה נקבעה הגדרת "קו עימות דרומי" כ"היישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה"; ובסיכום הדברים צוין: "כפי שעולה מנייר עמדה שצורף מטעם רשות המסים להודעת הממשלה מיום 27.1.2008... ביסוד המודל המעוגן בסעיף 11(ב) לפקודה והיא שמבהירה את תכליתו – משיכת אוכלוסייה מבוססת ועידודה להשתקע ביישובים המזכים, תוך הקטנת נטישת התושבים הותיקים. באופן האמור, מבקשות הטבות המס לשמור על מאזן הגירה חיובי לאורך זמן, אשר יוביל להתרחבות היישובים המזכים ולהתפתחותם מבחינה כלכלית וחברתית. לשון אחר: הצורך להעניק סיוע ליישובים המזכים מלמד על שונותן של הרשויות המוניציפליות בכל הקשור ליכולתן למשוך אליהן אוכלוסיות מבוססות [...]. בנוסף, רשות המסים ציינה כי לאורך השנים ביקשה המדינה לעשות שימוש בהטבות המס על מנת לעודד התיישבות באזורים הסמוכים לגבולות היבשתיים של ישראל, וזאת כחלק מתפיסה לאומית רחבה" (שם, בפס' 32).

כותרתה היא "גילוי מרצון ותשלום מס הכנסה ע"י יחידים שניצלו שלא כדין הטבות מס המגיעות רק לתושבי גבול הצפון...". בהוראה מצוין, כי "אגף מס הכנסה ערך בימים האחרונים מבצע לגילוי יחידים אשר קיבלו הקלה במס לפי סעיף 11 לפקודה ו/או סעיף 12... שלא כדין וזאת לאחר שהצהירו הצהרות כזב, שהם גרים באופן קבוע ביישוב המקנה הנחה במס". בסעיף 1.6.

...

משזו עמדת המשיב, אין בידי אלא לקבלה לעניין זה. לפיכך, סבורני כי בנסיבות המקרה, ראוי שהוראות החוזר יחולו, כך שהמשיב יוכל לדרוש דוחות עד שש שנים אחורה, כלומר עד שנת 2001, ולא עד שנת 2000 כפי שנעשה.

לפיכך, סבורני כי בנסיבות אלה דינו של הקנס בטלות.

סוף דבר, אמליץ לחבריי לדחות את הערעור לגבי שנים 2007-2001.

עד שנת 2003 הוענקו הטבות והקלות ממס לתושבי הצפון בתקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובי גבול הצפון), התשמ"ו-1985 (להלן "תקנות ההנחות").

תכלית ההטבות הנה לעודד מגורים ועוסקים באיזור גבול הצפון, ולפצות את תושבי גבול הצפון על הקשיים הכלכליים הנגרמים להם בשל מקום מגוריהם.

...

סוף דבר 30.

אשר על כן הנני מקבל בהסכמה את הערעור לגבי שנת 2000 ודוחה את הערעורים לגבי כל שנות המס הנוספות (מ-2008-2001).

המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ מהיום.

עד שנת 2003 הוענקו הטבות והקלות ממס לתושבי הצפון בתקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובי גבול הצפון), התשמ"ו-1985 (להלן "תקנות ההנחות").

תכלית ההטבות הנה לעודד מגורים ועוסקים באיזור גבול הצפון, ולפצות את תושבי גבול הצפון על הקשיים הכלכליים הנגרמים להם בשל מקום מגוריהם.

...

סוף דבר מכל האמור ניתן לקבוע כי המערערת לא השכילה להוכיח כי מקום מגוריה הקבוע בכל השנים היה בנהרייה, או כי התקיימו זיקות אחרות לעיר נהרייה.

אשר על כן הנני מקבל בהסכמה את הערעור לגבי שנת 2000 ודוחה את הערעורים לגבי כל שנות המס הנוספות (מ-2008-2001).

המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ מהיום.