הטבות מס לעובדי מערכת הביטחון ולעובדי המדינה

ההפרשות היו נמוכות מהנדרש לפי תקנון תכנית הפנסיה המקיפה במבטחים, ובנוסף בהסכם 66 נקבע כי הפרמיה שתקבל מבטחים מהשכר המבוטח תשמש גם למימון פרישות מוקדמות של "עובדים תשושים" ולמימון הטבות נוספות שאינן כלולות בתכנית הפנסיה המקיפה של מבטחים.

חשבונה של הקרן המיוחדת שהוקמה נוהל בקרן הפנסיה עצמה, ולפיכך זכו הכספים שהופקדו אליה בהטבות מס ולסבסוד באגרות חוב, כאילו היו דמי גמולים שהופרשו למבטחים לכל דבר ועניין הגם שלא היו כאלה.

באותו עניין פנה ארגון עובדי צה"ל – האגוד המקצועי בהסתדרות המטפל בעובדי צה"ל ועובדי מערכת הבטחון, לבית הדין בבקשה "שעניינה יחס הגומלין בין תשלומי המדינה ל"מבטחים" לבין זכות לפיצויים מכוח חוק פצויי פיטורים".

...

משכך, דין הערעור להידחות גם לגביו.

סוף דבר הערעור שלפנינו נדחה.

אשר להוצאות המשפט – בשים לב לכך שהמערערים הם גמלאים החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

טענת הנתבעת, כי התובע לא נימנה ערב פרישתו על הזכאים לתשלום המענק שכן לא נימנה על עובדי המדינה הפעילים מבוססת על מושג שאינו קבוע בתקשי"ר. הנתבעת נסמכת על הוראה המתייחסת למי שמצוי בתקופת חופשה ללא משכורת, אך התובע אינו דורש תשלום משכורת ושילם מידי חודש 18.5% ממשכורתו על מנת שהתקופה תיכלל בותק הנצבר לצורך תשלום המענק.

מתשלום זה גם מנוכה מס בהתאם בהיותו הטבת שכר הסכמית.

תקופת חל"ת נזקפה לתובע לצורך ותק על פי הוראות התקשי"ר אלא שאין משמעות הדבר כי הוא זכאי לתשלום המענק בפועל בתקופת חל"ת היות שמערכת יחסי העבודה כאמור מושעית בתקופה זו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי היטב בכל כתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי דין התביעה להדחות, ולהלן אפרט טעמיי.

מדובר בתשלום והכנסה ולא בתוספת המיועדת לקדם את הבטחון הסוצאלי של העובד או בתוספת הנוגעת לסידורי ביצוע עבודתו".

...

צבירת הוותק המתאים אינה נתונה במחלוקת, אך אין הדבר מזכה את התובע בתשלום משכורת בתקופת חל"ת. המסקנה הנובעת מהאמור היא שהתובע אף לא היה זכאי למחצית המענק ששולם בפועל, אך משלא הוגשה תביעה שכנגד ממילא אין מקום לדיון בשאלת החיוב בהשבתו.

סוף דבר התביעה נדחית והתובע אינו זכאי לתשלום נוסף בגין מחצית מענק יובל עבור חודש ספטמבר 2013.

לאור המסקנה אליה הגעתי, נותר לדון בשאלת ההוצאות.

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ס"ק 53012-09-16 לפני: כב' השופטת קרן כהן נציגת ציבור (עובדים) גב' חוה טרטקובסקי-שמשי נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף מרקו המבקש ארגון סגל המחקר במשרד הבטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה ע"י ב"כ עו"ד אריאל שמר ועו"ד ליזה הנדרוקר המשיבה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד תמי בראל פסק דין

הצדדים להליך המבקש – ארגון סגל המחקר במשרד הבטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה הוא ארגון העובדים יציג של עובדי המחקר במערכת הבטחון.

מן המקובץ עולה כי ההטבה של "קרן רווחה" לא עוגנה במסגרת הסכם 2010 שעיגן את התשלומים וההטבות להם זכאים גימלאי שירות המדינה החברים במבקש בגין התיקון לחוק; כי הסכם 2010 כולל התחייבות של המבקש שההסכמות המפורטות בו ממצות את כל התשלומים וההטבות להם זכאים הגמלאים החברים בו בעקבות התיקון לחוק; כי לא קיימת הפליה של גימלאי המבקש לעומת גימלאי שירות המדינה החברים בהסתדרות או בארגוני עובדים אחרים.

...

שוכנענו, שיש הבדלים בין קבוצות הגמלאים השונות המתבטאים במערך ההסכמים השונים החלים עליהם בהתאם לצרכים של כל מגזר ומגזר.

לפיכך, בהתאם לסעיף מיצוי התביעות שבהסכם 2010, אין לגמלאי שירות המדינה זכאות להטבה זו. בנסיבות אלה, אנו סבורים שיש להורות על דחיית התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

על תכליתה של הפקודה ניתן ללמוד מסעיף 14 המפרט את התנאים לקבלת הבקשה – "א. העבודה הפרטית אינה קשורה, במישרין או בעקיפין, בתפקידו של העובד; ב. העבודה הפרטית לא תיפגע ברמת הבצוע של העבודה, שמבצע העובד; ג. העבודה הפרטית לא תיפגע (אף לא בעקיפין) במילוי תפקידו של העובד בצה"ל או בכל עניין של מערכת הבטחון; ד. העבודה הפרטית לא תקשור את העובד עם יחיד, עם תאגיד או עם מוסד, העומדים בקשר כספי, מסחרי או עינייני עם היחידה, שבה מועסק העובד, או עם כל יחידה אחרת, שאיתה הוא קשור עקב עבודתו בצה"ל; ה. בעבודה הפרטית לא יהיה משום ניגוד או סתירה עם כל חוק או הסכם כלשהוא; ו. שקולי בטחון ובטיחות ינחו את מתן ההיתר, תוך היתחשבות בסייגים, שנקבעו ע"י נציבות שירות המדינה". מדברים אלו ניתן ללמוד כי עיקר תכליתה של הפקודה הוא למנוע פגיעה במידת יכולתו של העובד לבצע את עבודתו עקב עומס העבודה ובמקצועיות שלו עקב ניגוד העניינים.

הלכה היא כי אין עובד זכאי להטבות כספיות חלופיות מכוח הסכם אישי והסכם קבוצי גם יחד (ר' נד/3-85 גולדפרב יעקב - התעשיה האוירית לישראל בע"מ, כז (1) 287).

...

לפיכך, התביעה לפגיעה בשם הטוב נדחית.

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מחייבות את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 221,118.50 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.5.13 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו-כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 35,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

לאחר שקילת טיעוניהם המפורטים של הצדדים, מצאנו כי בהתאם למבחנים המקובלים לקביעת יחסי עבודה, ולהצטברות מאפייני מערכת היחסים, לא ניתן לראות את הרשת כמעסיקה של עובדי החנויות, לרבות הרוקחים.

· הרשת מציעה אפשרות לביטוח שיניים לעובדים, ובפועל הזכיין מחליט אם להעניק הטבה זו לעובדיו, אם לאו (עדות גב' בריל, עמוד 137 שורות 22- 25; עדות מר מוראד עמוד 184 שורה 31).

בעיניין בעל דמיון מסוים לענייננו, בת"צ (תל אביב) 26111-10-17 ציון חזוט- מדינת ישראל (12.1.21) הכיר בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב במשרד הבטחון כמעסיק של עובדים המטפלים בנכי צה"ל, תוך שנימוק המרכזי היה הסכמת הצדדים, בשונה מנסיבות ענייננו, ולפיה: "... הגוף הקובע את תנאי העסקתם של המבקשים הנו משרד הבטחון, וזאת במסגרת תנאי ההעסקה שנקבעים, ומשתנים מעת לעת, בהסכמי ההיתקשרות בין משרד הבטחון לחברות המעסיקות. מכאן ברור, כי משרד הבטחון הוא הגוף שמולו יכולים וצריכים המלווים להתנהל לצורך ביצוע שינויים קולקטיביים כאלה ואחרים בתנאי העסקתם. זאת, להבדיל מטענה פרטנית של מלווה זה או אחר בדבר אופן חישוב שכרו ותנאי העסקתו". קביעה זו בוטלה בהסכמת הצדדים בהליך העירעור, בבר"ע (ארצי) 17151-03-21 מדינת ישראל- או אר אס (5.10.21).

...

לאור כל האמור, לא שוכנענו כי מערכת היחסים שבין הרשת לזכייניה היא כזו המצדיקה לחייב את הרשת לנהל משא ומתן קיבוצי על זכויות עובדי החברות הזכייניות.

למעלה מן הצורך, לא שוכנענו מעמדת המבקשת אף בעניין זה. ככלל, בהתאם להלכה הפסוקה יש להעדיף התאגדות ביחידת מיקוח מפעלית, על פני התאגדות על בסיס מקצועי.

בהקשר זה עולה החשש שהובע בעס"ק (ארצי) 26445-09-13 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מדינת ישראל (26.03.14), בכל הנוגע לפיצול יחידת מיקוח, כדלקמן: "בפסק דין אלקטרה נקבע, לאחר שנסקרה הפסיקה הרלבנטית לגבי קביעת גבולות יחידת המיקוח, כזאת: 'על פי הגישה המשתקפת מפסקי הדין האמורים, פיצול של יחידת מיקוח קיימת עלול להחליש את כוחם של כלל העובדים מול המעסיק, ליצור מעמדות במקום העבודה כך שקבוצות עובדים חזקות יותר ישיגו תנאים טובים בהשוואה לקבוצות עובדים אחרות, ולגרום לחוסר יציבות במקום העבודה ולסכסוכי עבודה המבוססים על תחרות בין שני ארגונים יציגים באותו מפעל. עם זאת, איזון האינטרסים מאפשר קיומה של יחידת מיקוח נפרדת, כאשר מדובר בקבוצת עובדים שיש לה אינטרס מיוחד, כאשר הייחוד משתנה בהתאם לנסיבות ולהקשר התעשייתי'". סיכום לאור כל האמור נדחית הבקשה.