המערער טען כי משנתקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל טענת "פרעתי", ומשבקשת המוסד לביטוח לאומי להחיות את תיק ההוצאה לפועל נדחתה, החלטתו של רשם ההוצאה לפועל בדבר סגירת התיק יצרה מעשה בית דין, שיש בה כדי לאיין את החוב; משבחר המוסד לפעול באמצעות לישכת ההוצאה לפועל, ומשלא השיג על החלטת רשם ההוצאה לפועל בדבר סגירת התיק ודחיית הבקשה לחידושו, המוסד מנוע מלקזז את חוב המזונות הנטען מגימלת הנכות מעבודה, והמערער זכאי להשבת הכספים שקוזזו שלא כדין.
בעקרו של דבר, קצבת נכות כללית מלאה ליחיד, שיעורה במעט יותר מגימלת הבטחת הכנסה מובטחת ליחיד, וגם זאת רק אם נתעלם מהטבות הלוואי למשל בתשלומי ארנונה הניתנות עקב קבלת גמלת הבטחת הכנסה, ואם נתעלם מתשלומה לעיתים של אותה גמלה בשיעור מוגדל הזהה לקיצבת יחיד מלאה בנכות כללית.
...
בהחלטה מיום 31.3.2011 קבע רשם ההוצאה לפועל כך:
"הבקשה, שהוגשה בשיהוי ניכר, לא נתמכה בכל ראשית ראיה לנטען ולא הוגשה בהתאם להוראות תקנה 12(ז) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם – 1979, ובנסיבות אלה היא נדחית".
אין מחלוקת כי המוסד לא הגיש ערעור על שתי החלטות אלה של רשם ההוצאה לפועל.
מעבר לכך, בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לדון בטענת "פרעתי" ולבטל כל יתרת חוב בתיק ההוצאה לפועל, על יסוד הראיות שמובאות לפניו, ולכן דין הטענה בדבר חוסר סמכות להידחות.
לפיכך, המוסד אינו רשאי לפעול בניגוד לה, לרבות בדרך של קיזוז חוב המזונות הנטען לגביו נתקבלה טענת "פרעתי", אשר אין מחלוקת כי הוא נוצר לפני מתן ההחלטה בטענת "פרעתי".
אשר לשיעור הסכום שקוזז מגמלתו של המערער: בעניין זה אנו מקבלים את טענת המוסד, כי סכום החוב שקוזז מגמלת הנכות מעבודה שהגיעה למערער עמד על סך של 47,876 ₪.
סוף דבר – הערעור מתקבל, ואנו מחייבים את המוסד להשיב למערער סך של
47,876 ₪, סכום חוב המזונות שקוזז מגמלת נכות בעבודה שהגיעה לו.
המוסד ישלם למערער שכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסך של 10,000 ₪.
