כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 11 לחוק עזר ליבנה (העמדת רכב וחנייתו) תשס"ה- 2004 (להלן: "חוק העזר"), בכך שבתאריך 25.4.18 בשעה 9:19 החנה/העמיד את רכבו בנגוד לתמרור 433,432.
בפרוטוקול וועדת התנועה מיום 31.5.18 (ת/3) בסעיף 41 נרשמה הבקשה כך "שינוי תמרור האוסר חניה בצמוד לפחי מחזור בכל הרחובות בשכונה הירוקה- יום הפינוי היחיד הינו ביום ד' בין השעות 9:00-15:00". הועדה קבעה, כי "818 + 432, 439 החניה מותרת בכל השבוע פרט ליום ד' בין השעות 9:00 עד 15:00- לצורך פינוי אשפה" וההחלטה מתייחסת לשכונה הירוקה כולה.
...
דיון והכרעה
לאחר שמיעת הראיות, הסיכומים ובחינת העדויות שהובאו בפניי, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את העבירה המיוחסת לנאשם מעל לכל ספק סביר ולא עלה בידי הנאשם לסתור ראיות אלה או להוכיח קיומה של הגנה בגינה לא יורשע.
על פי נ/2 תשובת ב"כ המאשימה מיום 19.2.19 התמרור נשוא המחלוקת לא הוסר אלא שונתה הוראת הדין הנלווית לו. אין בידי לקבל טענה זו של המאשימה.
אף אם מדובר במרחק של 30 מטרים בלבד, מקובלת עלי עמדת ב"כ המאשימה הנתמכת בפסיקה אליה הפנתה, כי אין בכך לאיין את סמכותה של הרשות בקביעת התמרור.
נוכח כל המפורט לעיל, המאשימה הוכיחה את המיוחס לנאשם מעבר לכל ספק סביר ולא עלה בידי הנאשם לסתור את חזקת התקינות העומדת לרשות או להקים ספק באשמתו ועל כן אני מרשיעה אותו במיוחס לו.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד תוך 45 יום מהיום.