<#2#>
גזר דין
הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן – פקודת הסמים); קשירת קשר לפשע (סחר בסמים), לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן - חוק העונשין); זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין.
הסדר הטיעון
במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי המאשימה תטען לקביעת מיתחם העונש ההולם עומד על מאסר שמשכו 24-56 חודשים, ותבקש לגזור על הנאשם עונש מאסר בשליש התחתון של המיתחם, לצד מאסר מותנה והתחייבות, ואילו ההגנה תטען לפי ראות עיניה בנוגע לרכיב המאסר.
בהקשר זה ובנוגע לטענת ההגנה בדבר כניסתו של הסם לפקודת הסמים המסוכנים פחות משנה לפני ביצוע העבירות ראוי להפנות לדברי בית המשפט העליון בע"פ 4915/15 ותד נגד מדינת ישראל (2.11.15) עת דן בערעורו של מי שהורשע בעבירה בנוגע לסם מסוג 5F-AMB:
"המישור הראשון הוא טיבו של הסם ומהות הסכנה הנשקפת ממנו – כפי שהם עולים מחוות דעת המומחה שהציגה המדינה בבית המשפט המחוזי, לנוכח היותו "סם מסוכן חדש" ולא מוכר.
חוות הדעת מלמדת כי הסם אמנם איננו מסוכן בעוצמה המיוחסת לסמים קשים, כגון הרואין, אך בד בבד הוא ניחן במאפיינים שונים שבגינם מסוכנותו עולה על זו של סמים שנחשבים קשים פחות, כגון חשיש או מריחואנה.
לנוכח מיקומו של הסם במדרג הסיכון, מובן כי אין להקיש מן האמור בעיניין מזרחי לענייננו, שכן מאפייניו האינדיבידואליים של הסם מחייבים היתייחסות מחמירה לעבירות הקשורות בו כבר עתה.
גם העובדה שהנאשם היה נתון במשך תקופה ארוכה בתנאים מגבילים והירתמותו בשלב מסוים להליך טפולי בשירות המבחן, בו נוטל חלק מזה כחצי שנה, משליכות על העונש המתאים בתוך המיתחם.
...
מקבץ נתונים זה הביאני לכלל מסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש בהתאם לרף התחתון של מתחם העונש ההולם.
אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 12 חודשים.
בהתאם להסדר הטיעון, הוכרז הנאשם סוחר סמים ואני מורה על חילוט 20,070 ₪ ו- 1,000 דולרים בהתאם לבקשת החילוט שבכתב האישום.