תמצית השתלשלות האירועים
ביום 19/4/20, הגיש התובע את כתב התביעה מושא בקשה זו, נוכח פגיעה בעבודה.
לדידו של התובע, אי העתרות של בית המשפט לבקשה, נוכח החמרת מצבו הרפואי, תיפגע באיזון שבין מצבו של התובע אשר הוחמר תוך כדי התביעה, ובין זכותו לפצוי הולם וכי התיקון של כתב התביעה נועד לשקף את התמורות אשר חלו במצבו הרפואי, בעקבות הפציעה בתאונה מושא התובענה.
...
בגדרה של הבקשה, טענו הנתבעות, כי אין להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, מחמת שהיעתרות כמבוקש תוביל לסרבול ההליכים ועיכוב הדיון בתובענה, וככל שברצון התובע לתקן את כתב התביעה, הרי עליו להגיש בקשה מסודרת בצירוף אסמכתאות רפואיות, חלף הבקשה הלקונית אשר הוגשה.
בנסיבות הללו, אינני מקבל את טענות התובע, שכל כולן אינן אלא ניסיון לסתור את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
לא למותר לציין, כי בחוות דעתו של המומחה האורתופד מטעם בית המשפט, מצא המומחה להתייחס גם למצבו הנוירולוגי של התובע, ואולם נמנע מקביעת נכות לצמיתות בגין כך. לפיכך, בקשה לתיקון כתב התביעה באמצעות הוספת חוו"ד מומחה מטעם התובע בתחום הנוירולוגי, חותרת אף היא תחת קביעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר התייחס לפגיעה נוירולוגית, אך לא קבע בגינה כל נכות צמיתה.
סוף דבר
בקציר האומר ולאחר עיון בטענות הצדדים, בחוות הדעת ובמסמכים הרפואיים, מצאתי להיעתר לבקשה – באופן חלקי ומצומצם בלבד - באמצעות היתר להגשת חוו"ד בתחום הנפשי, ע"י המבקש וזאת בתוך 45 יום, כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים.
