החמרת מצב נכות משרד הביטחון לאחר ניתוח

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 21881-04-13 נ. ג. נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] יו"ר הועדה - כב' השופט אורי גולדקורן חברת הועדה - ד"ר נעמי אפטר חבר הועדה - ד"ר מיכאל דויטש המערער נ. ג. ע"י ב"כ עו"ד חלא בסל תומא המשיב קצין התגמולים ע"י ב"כ עו"ד נפתלי קפשוק פסק דין

לתמיכה בטענות המערער הוגשה חוות דעת מיום 26.10.2013 של אורתופד-מנתח ד"ר הלל אדמוני, בה הוא קבע כי הארוע האמור גרם להחמרה ברורה במצב הגב התחתון ולסיבוכים שהתרחשו במצבו של המערער והובילו לניתוח, וכי יש לזקוף מחצית מנכותו על-חשבון השרות.

לאחר ששקלנו שיקולים אלה על בסיס הנתונים שהונחו בפנינו, וביניהם - עמדתו של ד"ר אדמוני, לפיה מחצית מנכותו של המערער יש לזקוף על חשבון השרות, הגענו למסקנה כי מצב עמוד השידרה המותני של המערער הוחמר עקב ארוע החבלה ביום 21.1.2012 בשיעור 50%.

...

בכתב התשובה טען המשיב כי יש להעדיף את המסקנה בחוות דעתו של ד"ר אלפרסון.

המסקנה העולה מעובדות אלו, כמו גם מהתיעוד הרפואי, והולמת את טענת המערער בחקירתו הנגדית, הינה כי מצבו התפקודי לא נפגע כתוצאה מהפגימות שאובחנו בבדיקת CT ביום 13.6.2011, עובר לגיוסו.

התוצאה לאור האמור בפסקה 21 לעיל, אנו סבורים כי שגה המשיב כאשר בהחלטתו מיום 6.3.2013 דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו עקב כאבים בגב תחתון.

אנו קובעים כי מצב עמוד שדרה מותני של המערער הוחמר בשיעור 50% בתקופת ועקב שירותו הצבאי.

לאור קבלת הערעור, הננו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, וכן לשלם למערער את עלות שכרו של המומחה מטעמו, לרבות השכר שפסקנו בגין התייצבותו לחקירה בפנינו, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הוצאתם ועד לתשלום המלא בפועל.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ו 42660-01-16 ק.ש נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום 15 מאי 2016 בפני כב' הרכב השופטים : ריבי למלשטריך –לטר [אב"ד] אמיר טובי תמר נאות פרי מערערת ע"י ב"כ עו"ד רוזן משיב קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עו"ד גב' רים קלדאוי סרוג'י פסק דין

הועדה קבעה (לאחר ניתוח עדותה של המערערת, כמו גם עיון במכתבו של סרן סוסליקוב, אשר שירת יחד עם המערערת), כי המדובר בטענות כלליות, ערטילאיות, בעלמא, ללא פירוט וללא אסמכתות לגבי הקרינה הנטענת, משכה, היקפה, החשיפה לשמש, מקומות החשיפה, דרגת החשיפה, קיומם של זיהומים, מהות המזהמים, קיומן של ההתקררויות, מגע עם חומרים כימיים, שמות החומרים וכו'.

מעבר לידרוש, אקדיש מספר מילים לניתוח עמדותיהם המקצועיות של שני המומחים, במחלוקת בדבר קיומה או היעדרה של אסכולה רפואית מקובלת אשר מכירה בקיומו של קשר סיבתי בין התפרצות מחלת הטרשת הנפוצה או החמרתה ובין מצבי לחץ נפשי.

הוא מציין עוד כי הטיפול המונע היה זמין כבר בשנת 2000, וכי ישנה סבירות רבה כי הדחייה במתן הטיפול המונע גרמה להחמרה במצב עם יצירת נכות קשה יותר של המערערת, ואף קיצרה את תוחלת חייה באופן משמעותי.

...

בהתאם, ממשיך וקובע כב' השופט הנדל, כי אין מקום להתערב בהעדפת הערכאות קמא את עמדתו של פרופ' שדה על פני עמדתו של ד"ר פלכטר, לאור העובדה שלא הוכר במחקר כל קשר סיבתי קונקרטי בין תנאי דחק ולחץ, לבין התפרצות מחלת הטרשת הנפוצה, שכן המדובר במחלה אשר גורמיה אינם ידועים וכי "העובדה שאין בידי המבקש הסבר אחר למחלתו, אינה מביאה למסקנה, ברמת ההסתברות הדרושה, כי תנאי השירות הם הגורמים לכך". עוד אפנה לרע"א 2071/11 קופרמן נ' קצין התגמולים (3.9.2013) שם נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי עובדתי או רפואי בין דחק נפשי נטען לבין התפרצות מחלת הטרשת הנפוצה, לאחר ניתוח מעמיק של היסודות הדורשים הוכחה בהתאם להלכת אביאן (דנ"א 5343/00), וראו אף את ע"א 5182/04 (מחוזי ירושלים) ששון נ' קצין התגמולים (30.6.2004); ע"ו (מחוזי ירושלים) 24242-12-11 פלוני נ' קצין התגמולים (16.2.2012), ובמיוחד אפנה לסעיף 6ג' לפסק הדין המתייחס לדחיית הטענה באשר לתנאי דחק נפשי כגורמים לפרוץ המחלה.

פסקי דין נוספים בהם המסקנה הרפואית-משפטית היתה זהה הינם ע"נ (שלום חי') 275/03 גולומבק נ' קצין התגמולים (18.09.2006); ע"נ (שלום ראשל"צ) 271/07 מ.מ. נ' קצין התגמולים (29.11.2009); ע"נ (שלום ראשל"צ) 439/04 א.ק. נ' קצין התגמולים (13.06.2010); ע"נ (שלום ירושלים) 49739-02-12 דיליאן נ' קצין התגמולים (23.1.2014); וע"א (שלום חי') 2811/04 נהיר נ' קצין התגמולים (9.6.2005) אשר הינו פסק דין מעניין במיוחד הואיל ושם מונה מומחה מטעם הוועדה (פרופ' רכס), אשר קבע כי אין קשר סיבתי בין תנאי לחץ ודחק לבין פרוץ המחלה.

על כן, לסיכום נושא זה, עמדתי היא כי אין מקום לשנות מקביעת הוועדה לפיה לא הוכח כדבעי קיומו של קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין פרוץ המחלה.

בתעודת עובד הציבור שהומצאה מטעם המל"ל צוין כי "לא נעשתה פניה בתיק זה למשרד הביטחון או לצה"ל להזמנת חומר רפואי". מתוך שכך הוסיף המבקש והגיש היתייחסות נוספת לבקשה להבאת ראיות לסתור, וטען כי גם בהנתן שהתיק הרפואי הצבאי לא עמד לפני הוועדה הרי שאין בתעוד זה כדי להביא ממצאים חדשים שאינם מופיעים בתיק הרפואי הרגיל ואין בהם ללמד על נכות כלשהיא עובר לתאונה וכי נכותו האורתופדית נקבעה על בסיס מיגבלה בטווח תנועה, כאשר לא קיים ממצא כזה בתיק הרפואי הצבאי.

לטענת המבקש הוא ציי את דבר כאביו לפני הוועדה, וזו מצאה כי על אף עברו הרפואי הרי שמצבו החמיר ומכאן הנכות שנקבעה לו. המבקש חזר על טענתו לפיה אף המשיבה עצמה לא ייחסה חשיבות של ממש לתיק הרפואי הצבאי וכל שהיא מבקשת הוא לחלוק על שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית.

המבקש חזר והדגיש כי נכותו האורתופדית נקבעה על סמך מיגבלה בתנועות וכי נכות זו החלה רק לאחר ניתוח הקיבוע ודיסקטומיה שעבר בשנת 2016, ורק לאחריו הוגשה תביעתו למל"ל. תמצית טענות המשיבה אין מחלוקת שמלוא תיקו הרפואי של המבקש, ובכלל זה תיקו הרפואי הצבאי, לא עמדו לפני הוועדה הרפואית ובתיעוד זה יש פוטנציאל להשפיע על קביעותיה, מתוך שכך בדין מינה בית משפט קמא מומחה מטעמו לבחינת נכותו של התובע.

...

לא שוכנעתי כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית.

מעבר לנדרש אוסיף ואומר כי דין הבקשה להידחות אף לגופה, ואבהיר - על אף שעל דרך הכלל הבאת ראיות לסתור תותר אך ורק במקרים מיוחדים כאשר הדבר נדרש למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (2013); ע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה (1990); בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ (1985)), ועל אף שככלל ראוי כי הערכאות הדיוניות תקמצנה במתן היתר להבאת ראיות לסתור על מנת שלא ייהפך החריג לעיקר, הרי שהובהר כי כאשר עולים אצל הערכאה הדיונית סימני שאלה וספקות באשר לקביעות ומסקנות הוועדה הרפואית תיטה הכף לבירורם נוכח תכליתו הראשונית של כל הליך שיפוטי - בירורה של האמת (ת"א (מחוזי – יר') 14825-07-10 סמי קרוט ואח' נ' סחורי ג'יהאד (2013); רע"א 2993/14 מרדכי רוטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (2014) (להלן- עניין רוטמן); רע"א 6812/06 תייר נ' עטיה (2007)).

נוכח האמור - הבקשה נדחית.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי במסמכים דעתי היא כי אין לאשר לעותר החזר עבור שהייתו ב"פאלאס אמריקה", מעבר לסכום שאושר לו עבור 7 ימי הבראה בתעריפי שמרד הביטחון, ולהלן נימוקי: חוק הנכים קובע את זכאותם של נכי צה"ל לטפול (ס' 43 (א)), ומגדיר את המונח "טפול" (ס' 43(ג)): "43(א) כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות, טפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת שרותו עקב שרותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור.

בהתאם להוראת ההבראה, ההפניה להבראה תהיה לתקופה קצובה, מטעמים רפואיים, ותאושר על ידי רופא מוסמך מחוזי, לנכה שמצבו הרפואי מצריך זאת, אחרי אישפוז של לפחות 5 ימים, או ניתוח הדורש 3 ימי אישפוז לפחות (סעיף 7); ההפניה תיעשה רק למלונות הנכללים בהסדר עם משרד הבטחון להפניית נכי צה"ל לאירוח (סעיף 9); נכה אחרי ניתוח מנכות המוכרת על ידי משרד הביטחון, המלווה ב-3 ימי אישפוז לפחות זכאי להבראה כאשר המצב הרפואי מצריך זאת (ס' 20).

...

לאור האמור, אני מורה למשרד הביטחון לספק לעותר מרשם לתרופה מסוג FANTA אחת לחודש, לכתובת שימציא העותר בישראל או לידי שליח מטעמו בכפוף לכך שהעותר יפנה מדי חודש בבקשה לספק לו את התרופה, וככל שלא תתעורר מניעה רפואית לספק לו את התרופה.

לאור האמור, מאחר והמשיבים הסכימו לאשר לעותר רכב מסוג וולוו XC60 והסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה, יפעלו המשיבים לאלתר על פי החלטתי מיום 26.05.16 ויעבירו את הכספים הנדרשים לרכישת הרכב, על פי מחירו אצל היבואן הרשמי באוקראינה, בין אם מחירו אצל היבואן הרשמי נקבע על פי שער מטבע האירו ובין אם מחירו נקבע על פי שער מטבע דולרי.

טענות הסף של המשיבים בכתב התגובה טענו המשיבים כי דין העתירה לסילוק על הסף לנוכח השיהוי שדבק במועד הגשתה.

ועדה מדרג ראשון היתכנסה בעיניינה ביום 11.4.22 וקבעה כי לאחר שעיינה במסמכים רפואיים ובדוח ניתוח שעברה המשיבה ביום 4.8.21 היא מוצאת כי אין החמרה במצבה.

בהקשר זה יובהר כי אכן פסק הדין ברע"א 3986/13 נעם הנדרוגר נ' משרד הביטחון - קצין התגמולים (נבו 30.10.2013) עסק בפרשנות תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל -1969, אולם קביעותיו אומצו על ידי בית הדין הארצי בבר"ע (ארצי) 12391-07-13 יעקב חזק - המוסד לביטוח לאומי (נבו 05.03.2014) בהקשר של הספציפי של קביעת נכות לנפגעי עבודה לפי פריט הלקוי 48(2)(ז) לתקנות.

...

לסיכום- הועדה מקבלת את הערר.

מכל מקום המדובר בקביעה רפואית מובהקת של הוועדה שאין להתערב בה. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין מצאתי כי דין הערעור להתקבל ברובו.

סוף דבר הערעור מתקבל ברובו כך שעניינה של המשיבה יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 15.8.22 על מנת שתדון מחדש בשאלת הנכות הרפואית בברך שמאל והקשר הסיבתי בין ההחמרה ככל וקיימת לפגיעה בעבודה, באופן מנומק ומפורט, בשים לב לממצאי בדיקות ההדמיה שבתיק המערערת ותוצאות הארתרוסקופיה וכן בשים לב לפסיקת בית המשפט העליון בעניין הנדרוגר.