החמרה בשיעור 10% פריט ליקוי 43(ב)2

וועדה רפואית לעררים מיום 27.4.2011 קבעה כי הנכות היציבה הנובעת מהתאונה הנה בשיעור 10%, לפי פריט ליקוי 44(1)/43(3)(ב).

ביום 9.9.2014 הופיע המערער בפני וועדת הערר, אשר בדקה אותו והחליטה כי חלה החמרה במצב האצבע, וכי נכותו הנה בשיעור 15% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב-ג) מותאם, וכי נכותו המשוקללת לאחר הפעלת תקנה 15 הנה 19%.

...

מסקנה זו מבוססת על מספר טעמים.

ביחס לטענתו של המערער בנוגע לבחירת פריט ליקוי מותאם, הרי שדין טענה זו להידחות.

סיכום על בסיס כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.

בגין תאונה זו נקבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 19% לפי הפרוט הבא: קשיון לא נוח אצבע 2 – 10% לפי פריט ליקוי 44(1) מותאם ל-43(2)(ב); קשיון לא נוח אצבע 3 – 10% לפי פריט ליקוי 44(1) מותאם ל- 43(3)(ב).

כאשר בדקה הועדה את המערער, נכתבו ממצאיה כדלקמן: "הגבלה בכיפוף אצבעות 2-3 יד שמאל. הכיפוף ב-2 MPJ 90 מעלות, PIP חוסר יישור של 20 מעלות, כיפוף באותו טווח. ב- DIP חוסר יישור 50 מעלות וכיפוף פאסיבי בלבד 10 מעלות. אצבע 3 MPJ 0-98, PIP 0-90, 0-50 DIP בגליל המאוחק. אופוננציה תקינה. בצד הוולרי של האינדקס אין כימעט תחושה. נפיחות באינדקס." בהתאם לממצאים אלו, קבעה הועדה את האבחנה הבאה: "מ/א חבלת מעיכה אצבעות 1,2,3 כף יש שמאל". במסגרת מסקנותיה, כתבה הועדה כדלקמן: "לנוכח מימצאי הבדיקה הקלינית אחוזי הנכות שנקבעו בעבר תואמים את מצבו. אין החמרה". הסקירה שהובאה דלעיל מראה, כי נפל פגם בהנמקתה של הועדה וזאת נוכח ממצאיה בדבר נפיחות והיעדר תחושה בצד הוולרי של האינדקס.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל חלקית, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

סיכום על בסיס כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.

במסגרת עבודתו ארעו לו שתי תאונות עבודה: פגיעה בעבודה מיום 15.8.91 בגינה נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 38% כדלקמן: נכות בשיעור 12% לפי פריט ליקוי 43(3)ב (בשל קטיעת אצבעות בכף היד) נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 43(4)ב (בשל קטיעת אצבעות בכף היד) נכות בשיעור 7% לפי פריט ליקוי 44(3) (בשל קשיון באצבעות בכף היד) נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 44(4) (בשל קשיון באצבעות בכף היד) נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 75(1)ב (בשל צלקת).

(1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צימצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח-יד ב-50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי סימן ג' החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצרוף נכויות: בפיסקה זו: 'הכנסה' – כמשמעותה בסעיף 98(ב) לחוק; (2) צירוף דרגות נכות מעבודה עשוי לזכות את הנכה באחת מאלה: (א) קצבה במקום מענק; (ב) דרגת נכות כאמור בתקנה 16.

...

בהליך ב"ל 47767-05-15 נדחה ערעורו של המערער.

דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור כמפורט להלן.

סוף דבר – הערעור מתקבל כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (צירוף נכויות) באותו הרכב.

הועדה קבעה, כי מצבו של המערער אכן הוחמר בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 43(ב)2 לתוספת לתקנות הנכות מעבודה, וזאת החל מיום 12.2.12 על יסוד איבחנה של PTSD.

...

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

לפיכך – בדין קבעה הוועדה את מועד תחולת הנכות למועד שלא קדם ליום הגשת התביעה לבדיקה מחדש, ודין טענות המערער בעניין זה להידחות.

יחד עם זאת, ועל אף שתנאי לדיון בפני הוועדה הוא הצגת אישור כאמור - אין בתוכנו של אישור זה כדי להוביל בהכרח למסקנה כי מצבו של המערער אכן הוחמר (קביעה המסורה לסמכותה הייחודית של הוועדה הרפואית) או את שיעור ההחמרה.

לאור כל האמור לעיל – על כן הערעור נדחה בזאת.

ועדה רפואית לעררים מיום 1.3.89 קבעה, עובר להליך ההחמרה, כי למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 14.5%, החל מיום 1.3.89, בגין אצבע 5 ביד ימין (10% לפי פריט ליקוי 43(4)(ב)) ובגין אצבע 4 (5% לפי פריט ליקוי 44(4)) (ראו: פרוטוקול הועדה, צורף לכתב התשובה וכן עמ' 2, ש' 1-2 לפרוטוקול הדיון).

...

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

בטרם אחתום אוסיף, כי לא מצאתי ממש בטענת המשיב לפיה, דין הערעור להידחות משנקטה הוועדה בגישה מקלה ביותר עם המערער עת היא דנה בעניין הצלקות הגם שלא חלה בהן החמרה רפואית.

בית הדין מעביר כאמור ביקורת שיפוטית אחר החלטת הוועדה ועת הוועדה עצמה בחרה לקבוע למערער נכות בגין הצלקות והמשיב לא הגיש ערעור על החלטתה ועת קביעתה בעניין הצלקות מצריכה הבהרה – מצאתי, כי דין הערעור להתקבל באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשלים מלאכתה.

סוף דבר אשר על כן – הערעור מתקבל.