החמרה בעונש עבור נשיאת נשק ללא רישיון

אשר לעבירות הנשק קבע בית המשפט כי יש לראות בחומרה החזקת נשק ללא רישיון – דבר שלבדו מצדיק הטלת עונש מאסר בפועל; ובמיוחד מקום שבו נעשה בנשק שימוש לפיתרון סכסוכים.

בבואו של בית המשפט להציב מיתחם ענישה הולם עבור הנאשם שבפניו, עליו לאתר מקרים שיהיו דומים דיים להשוואה; וכאלה הם פסקי הדין שסקר בית המשפט המחוזי.

כן הוזכר ע"פ 768/13 נאסר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) שבו נדחה עירעורו של אדם שנגזרו עליו 7 שנות מאסר לאחר שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לבצוע פשע ונשיאת נשק, לאחר שניסה לירות באדם בעודו רעול פנים, אך ניתקל במעצור בנשקו.

...

כמו כן, ב-ע"פ 2064/14 קואסמי נ' מדינת ישראל (24.2.2015), שנזכר גם הוא בגזר הדין, נדחה ערעורו של אדם שהושת עליו עונש של 4 וחצי שנות מאסר בגין עבירות זהות לאלו שהורשע בהן המערער, לאחר שירה בתום ויכוח ופצע שני בני אדם.

בעניין זה צוין: "בתיקים מעין אלה, בית המשפט נדרש לאזן בין אינטרס הציבור לבין הפגיעה בשיקול הסתמכות לגיטימי של האסיר ערב שחרורו [...] אין ספק כי החמרת עונשו של הלה תפגע קשות בציפיותיו להשתחרר [...]. אין מנוס מהחמרת עונשם של המשיבים. יחד עם זאת, וכאמור לעיל, נסיבות ייחודיות אלה, יחד עם השיקולים הנוספים שהוזכרו, הובילנו לאי מיצוי הדין עם המשיבים כפי שנדרש היה אילו נבחנה חומרת מעשיהם לבדה" (שם).

סוף דבר, משלא נפלה שגגה בגזר הדין באופן שמקים עילה להתערבותנו, אמליץ לחבריי לדחות את הערעור ולהותיר את העונש שהושת על המערער על כנו.

המערערים נעצרו על ידי המישטרה ברגע האחרון והורשעו בעבירות של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לבצוע פשע, נשיאת נשק שלא ברשות וסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה.

באישום השני הורשע יניב בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע ונשיאת נשק ללא רישיון, במסגרת ארגון פשיעה.

בנוסף, אני סבור כי בית המשפט נקט גישה מחמירה מדי בעונש שנקבע בנפרד עבור כל אחד מאישומי הסחיטה (אישומים 12-9).

...

חלף הפעלת המאסר המותנה, ובהתאם להוראת סעיף 56(א) לחוק העונשין, אנו מורים על הארכת תקופת התנאי למשך שנתיים מהיום.

סוף דבר החלטנו לדחות את הערעורים על הכרעת הדין ולהותיר על כנה את הרשעתם של המערערים.

את הערעורים על גזר הדין החלטנו לקבל בחלקם, כלהלן: (-) תקופת המאסר הכוללת של אילן בן שטרית תעמוד על 22 שנים (במקום 26 דשנים) בניכוי ימי המעצר.

דובר באקדח מחסנית וכדורים שהחזיק עבור אחר במשך מספר ימים.

(3) ת"פ (מחוזי ירושלים) 16161-04-21 מדינת ישראל נ' ג'ולאני (22.4.2022) – הנאשם, צעיר כבן 23, ללא הרשעות קודמות, הורשע בשלוש עבירות סחר בנשק, שתי עבירות נשיאת נשק והובלתו, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ברכב אסור בנהיגה.

אך לאחרונה עמד בית משפט זה על הצורך לשרש רעה חולה זו מקרבנו, באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה (ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון, פסקה 10 (14.2.2021); ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח, פסקות 17-16 (5.11.2019)); ובפרט נגד מי אשר נוטלים חלק בהפצת כלי נשק שלא כדין:   '.

...

שירות המבחן הוסיף, כי הנאשם התקשה לציין חלופות אפשריות למעשיו, אך בסופו של דבר אמר כי היה עליו לפנות אל המשטרה, אך גם הוסיף כי אילו עשה זאת, המעורבים היו פוגעים בו. הנאשם שלל את הצורך בטיפול והוסיף כי מעצרו משמש עבורו עונש מציב גבול וכן כי משפחתו מתכננת לעבור לגור בשכונת נווה יעקב כדי להתרחק מגורמי קונפליקט ומסביבה עבריינית.

לנוכח כל האמור טענה, כי יש על עונשו של הנאשם להיות בתחתית מתחם העונש ובהתאם לכך, 8 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

בין היתר מציינת היא את מדיניות בית המשפט העליון, להחמיר בענישה בעבירות נשק ומפנה לפסקי דין, בהם נגזרו עונשי מאסר ממושכים גם על נאשמים שהיו קטינים או נאשמים ללא עבר פלילי.

בית המשפט העליון כבר פסק בעבר בע"פ 910/85, אברהים קונדוס ואח' נ. מדינת ישראל, (ניתן ביום 25/5/86): "אין אנו יכולים להתעלם מהעובדה, שהחזקת נשק שלא כדין היא עבירה נפוצה, אשר מסכנת את בטחון הציבור במידה רצינית והדברים ידועים. חשוב שתחדור לתודעת כל תושבי המדינה הידיעה, שמי שביודעין מקבל לרשותו כלי נשק שלא כדין, צפוי בגין עבירה זו לעונש מכאיב, אפילו אין הוא מתכוון אישית לבצע פשע מסוים מוגדר בעזרת הנשק האמור." כך למשל נפסק בע"פ 3300/06 אבו סנינה נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (טרם פורסם, 10.8.06) כי: "אין חולק כי הענישה בעבירות אלה צריכה לבטא את הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך שנשק מוחזק שלא כדין על ידי מי שלא עבר את הבדיקות המקדמיות למתן רישיון לנשיאת נשק, לא הוכשר לשימוש בנשק וממילא גם מוחזק כמי שאינו מיומן בו...

עוד הבאתי בחשבון לזכותו של הנאשם, מכתבים שהוצגו לעיוני שהופנו מראש המועצה המקומית כפר קרע, ממעסיקו לשעבר וכן מעמותה המטפלת בקשישים בכפר קרע, אשר הנאשם ביצע עבורה עבודות שונות וסייע לקשישים שם. כל אלו נזקפו לזכותו.

...

אני מורה לחלט את האקדח שנתפס אצל הנאשם.

בכל הנוגע לתנאי השחרור שנקבעו במסגרת תיק מ"ת 46835-02-11 – אני מורה כי מעת שיתייצב הנאשם אצל הממונה על עבודות השירות, יבוטלו התנאים שנקבעו.

עוד אני מורה כי לאחר שיומצא אישור שהנאשם החל בריצוי עבודות השירות, יבוטל גם הצוו לעיכוב יציאתו מהארץ.

בית המשפט העליון קיבל את העירעור והחמיר בעונשו של המשיב בשל נסיבות ביצוע העבירה- תושב ישראל המנסה לרכוש עבור תושבי הרשות הפלסטינאית כלי נשק ובכך סיכן את שלום הציבור בישראל.

כב' השופטת חיות קבעה - "אינני סבורה כי יש מקום להתערב בעונש שנגזר על המערער. בית משפט קמא לא היתעלם מנסיבותיו האישיות של המערער אך ייחס בגזר הדין משקל מרכזי לאנטרס הצבורי המחייב ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות נשק. גישה זו מעוגנת היטב בהלכה הפסוקה המדגישה פעם אחר פעם את החומרה היתרה הנלווית לעבירות אלה בשל הסיכון הממשי לשלום הציבור הטמון בהן. כך למשל נפסק בע"פ 3300/06 אבו סנינה נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (טרם פורסם, 10.8.06) כי: אין חולק כי הענישה בעבירות אלה צריכה לבטא את הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך שנשק מוחזק שלא כדין על ידי מי שלא עבר את הבדיקות המקדמיות למתן רישיון לנשיאת נשק, לא הוכשר לשימוש בנשק וממילא גם מוחזק כמי שאינו מיומן בו... יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד. (ראו גם: ע"פ 8012/04 מתאני נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (לא פורסם, 16.11.05); רע"פ 2718/04 אבו דאחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.3.04) וכן ראו והשוו ע"פ 4043/05 --- סוף עמוד 20 --- מדינת ישראל נ' בניית (טרם פורסם, 10.8.06)). בהקשר זה על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסוג הנשק שבו מדובר, לכמותו, לתכלית שלשמה הוחזק וכן לשאלה עד כמה מוחשית היא הסכנה שייעשה בו שימוש (ראו ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס, פ"ד נח(5) 541, 544 (2004)). במקרה שלפנינו, מדובר בשלושה כלי נשק מסוג קלצ'ניקוב ומחסניות ואף שהתכלית שלשמם הובילו המערער ואידריס את כלי הנשק לא נתבררה לאשורה ניתן להניח כי קיימת הייתה במקרה דנן סכנה ממשית לכך שיכלי הנשק ייפלו בידי גורמים פליליים או חבלניים עוינים וישמשו לצרכים שיש בהם משום פגיעה בשלום הציבור. בהיתחשב בכל האמור לעיל וכן בהיתחשב בכך שבית משפט קמא נתן משקל, אם כי לא מרכזי, לנסיבותיו האישיות של המערער והבחין הבחנה ברורה בין עניינו של המערער לעניינו של אידריס, נראה לי כי העונש שנגזר על המערער מאזן היטב בין כל השיקולים הצריכים לעניין ואין מקום להתערב בו." הוזכרו לעיל מספר פסקי דין שעניינם ענישה בעבירות נשק מהם עולה רמת הענישה בעבירות שכאלה, כשהיא נעה, בהתאם לנסיבות, מענישה של מאסר המרוצה בעבודות שירות – הפסיקה שהוגשה על ידי הסנגוריה, למספר שנות מאסר – פסיקה שהוגשה ע"י המערערת, וכן ע"פ 8899/08.

...

ב"כ המשיב טען כי דין הערעור להידחות.

למערער היה רישום פלילי ואך סיים ריצוי עונש מאסר ממושך בגין ביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות המלווה בשימוש בנשק חם, לפיכך ערעורו נדחה.

כב' השופטת חיות קבעה - "אינני סבורה כי יש מקום להתערב בעונש שנגזר על המערער. בית משפט קמא לא התעלם מנסיבותיו האישיות של המערער אך ייחס בגזר הדין משקל מרכזי לאינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות נשק. גישה זו מעוגנת היטב בהלכה הפסוקה המדגישה פעם אחר פעם את החומרה היתרה הנלווית לעבירות אלה בשל הסיכון הממשי לשלום הציבור הטמון בהן. כך למשל נפסק בע"פ 3300/06 אבו סנינה נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (טרם פורסם, 10.8.06) כי: אין חולק כי הענישה בעבירות אלה צריכה לבטא את הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך שנשק מוחזק שלא כדין על ידי מי שלא עבר את הבדיקות המקדמיות למתן רישיון לנשיאת נשק, לא הוכשר לשימוש בנשק וממילא גם מוחזק כמי שאינו מיומן בו... יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד. (ראו גם: ע"פ 8012/04 מתאני נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (לא פורסם, 16.11.05); רע"פ 2718/04 אבו דאחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.3.04) וכן ראו והשוו ע"פ 4043/05 --- סוף עמוד 20 --- מדינת ישראל נ' בניית (טרם פורסם, 10.8.06)). בהקשר זה על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסוג הנשק שבו מדובר, לכמותו, לתכלית שלשמה הוחזק וכן לשאלה עד כמה מוחשית היא הסכנה שייעשה בו שימוש (ראו ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס, פ"ד נח(5) 541, 544 (2004)). במקרה שלפנינו, מדובר בשלושה כלי נשק מסוג קלצ'ניקוב ומחסניות ואף שהתכלית שלשמם הובילו המערער ואידריס את כלי הנשק לא נתבררה לאשורה ניתן להניח כי קיימת הייתה במקרה דנן סכנה ממשית לכך שכלי הנשק ייפלו בידי גורמים פליליים או חבלניים עוינים וישמשו לצרכים שיש בהם משום פגיעה בשלום הציבור. בהתחשב בכל האמור לעיל וכן בהתחשב בכך שבית משפט קמא נתן משקל, אם כי לא מרכזי, לנסיבותיו האישיות של המערער והבחין הבחנה ברורה בין עניינו של המערער לעניינו של אידריס, נראה לי כי העונש שנגזר על המערער מאזן היטב בין כל השיקולים הצריכים לעניין ואין מקום להתערב בו." הוזכרו לעיל מספר פסקי דין שעניינם ענישה בעבירות נשק מהם עולה רמת הענישה בעבירות שכאלה, כשהיא נעה, בהתאם לנסיבות, מענישה של מאסר המרוצה בעבודות שירות – הפסיקה שהוגשה על ידי הסנגוריה, למספר שנות מאסר – פסיקה שהוגשה ע"י המערערת, וכן ע"פ 8899/08.