מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

החלת מיסים באופן רטרואקטיבי

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ניהול ההליך לפנינו: ביום 12.2.15 הגיש המערער את הודעת העירעור מטעמו, בה עתר לכך שבית הדין יקבע כי דרגת נכותו בין התקופה שמיום 9.10.94 ליום 25.7.11 הנה מעל 90% וכן יורה על החלת הפטור ממס הכנסה באופן רטרואקטיבי.
...
ביום 3.10.17 התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו טען ב"כ המערער כי יש לקבל את הערעור ממועד הגשת הבקשה המקורית ב01/2012 ולכל הפחות ממרץ 2013, היות ובתיק הסרוק שהתקבל מהמשיב, ישנה חותמת נתקבל על הבקשה ממרץ 2013.
נציין כי לטעמנו אכן חל שיהוי בהגשת הערעור לבית הדין, אולם לא כזה הדורש את דחיית הערעור.
לטעמנו יש להשיב את עניינו של המערער לוועדת עררים, על מנת שזו תנמק, מדוע אין לראות ביום 6.8.12, את יום הגשת הבקשה.
משהתקבל הערעור רק בחלקו לא שוכנענו כי יש לחייב בהוצאות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יפים לעניין זה דבריו של השופט י' כהן בע"א 295/76 חיים מושלין נ. מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד לא(2) 50, 55 (1977): "המערערים טוענים שחיובם בשעורי מס גבוהים יותר, שלא היו קיימים בזמן עשיית ההסכם, מהוה הגדלת המס באופן רטרואקטיבי וכי לא יתכן מצב בו יגדל המס המוטל על עסקה שנעשתה לפני שהמחוקק התיר את ההגדלה, מבלי הוראה מפורשת של המחוקק. אין לקבל טענה זו. אין כאן כל החלת מס באופן רטרואקטיבי, אלא המחוקק קבע בחוק מועד מסויים שבו מתחייבת העסקה במס ובמקרה שבפנינו זהו מועד העברת הבעלות, ועל המערערים לשלם את המס לפי השעור שהיה קיים בעת ההעברה. למה הדבר דומה? למקרה שאדם מתקשר בעיסקה שצריכה להביא לו הכנסה במשך תקופה של מספר שנים. אם לאחר עשיית העסקה יוגדלו שעורי מס הכנסה ברור שאותו אדם יצטרך לשלם מס על הכנסתו לפי השיעורים הקיימים בעת שיקבל את ההכנסה ולא לפי השעור שהיה קיים בעת שהוא עשה את העסקה. טענתו של אדם זה, שהוא לא היה עושה את העסקה לו היה יודע שהמס יוגדל, לא תוכל לעמוד לו, כי אין לשום אדם זכות קנויה לכך, שהחיקוקים הקיימים בעת עשיית עסקה לא ישתנו בעתיד לרעתו" לאור האמור, אף אם העדר גביית הארנונה מטעם הערייה בשכונת כפר שלם, הייתה מדיניות מפורשת ושל הערייה במהלך תקופה ממושכת, הרי שאף שאם זו הייתה המדיניות הרווחת בעבר, הנישום, במקרה זה העותר, אינו רשאי להסתמך עליה מששונתה (אשר למועד ממנו חל השינוי – להלן) בחינת פסיקה מקבילה בשכונת כפר שלם בפתח בחינתה של סוגיה זו יוער כי העותרים אינם הנישומים היחידים שהלינו על היתנהלות הרשות בעיניין גביית ארנונה בגין נכסים בשכונת כפר שלם.
...
שכן, אף לשיטתו של העותר, אימוץ הקביעות המשפטיות מפרשת דוד מזרחי יובילו למסקנה המתבקשת כי עליו לשלם ארנונה, לפחות עבור התקופה ממנה הודיעה לו העירייה על כוונתה לגבות ארנונה בגין הנכסים.
בנסיבות שפורטו, מצאתי כי איזון נכון של הדין הקיים לגבי חיוב רטרואקטיבי, התנהלותה של העירייה מחד גיסא, האינטרס הציבורי בדבר שיוויון בנטל הארנונה (והעובדה שהסכום שגבתה או לא גבתה הרשות מתגלגל לבסוף אל פתחו של הציבור הרחב) ואשמת העותרים היחסית מאידך גיסא, יש לקבל את העתירה באופן חלקי, כך שחיוב הארנונה יחול רק מהודעת הרשות הרשמית על כוונתה לגבות ארנונה בגין הנכסים.
סוף דבר העירייה תוציא שומת ארנונה חדשה, במסגרתה יחויב העותר בארנונה למגורים, לשני חלקי הנכס, החל מיום 01.7.2013, מועד שליחת מכתב רשמי מטעם העירייה לעותרים, על כך שנפתח חשבון ארנונה כללית בגין נכסיהם ברח' ל"ו 12, כפר שלם.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

יתרה מזו, גם לאחר ביטול הוראת ביצוע 14/90 מצאה לנכון רשות המיסים להחיל את הוראת ביצוע 5/2007 על נישומים שבחרו במסלול הפטור המלא ממס על הכנסות דמי השכירות מאותו מועד ואילך ולא באופן רטרואקטיבי, כפי העולה מסעיף 2 לתוספת 1 להוראת ביצוע 5/2007.
...
לסיכום: את תכלית החקיקה יש לבחון במועד החקיקה ולא 17 שנה לאחר מכן.
מסקנתי הינה שיש לקבל את הערר.
הערר נדחה אפוא, בדעת רוב של יו"ר ועדת הערר השופטת אורית וינשטיין ורו"ח גלית יחזקאלי כנגד דעתו החולקת של רו"ח שמעון פסטנברג.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת כי בפסיקה נקבע כי אין בחיוב בנסיבות אלה משום הטלת מס באופן רטרואקטיבי, אלא מדובר בתיקון טעות ברשום, שהוא מותר ולגיטימי.
אני סבורה כי עניין זה בשילוב עם העובדה שמדובר בתיקון של התאמת החיובים למצב בפועל, מהוים טעם טוב לסתירת החזקה נגד החלת חיוב ארנונה באופן רטרואקטיבי, כלומר לתובעת הייתה סמכות לעשות כן. יש לעבור אם כן לשלב הבחינה השני, בחינת שיקול הדעת שבעיקרו בוחן את סבירות ההחלטה והמידתיות שלה.
...
מאחר ואין בפי הנתבעת טענת הגנה בעניין נכס זה מלבד הטענה לפיה בנה הוא שמחזיק בו, על פני הדברים כל האמור לעיל בעניין נכס מס' 41704901 חל גם בעניינו, אלא שבכל הנוגע לנכס זה, סיווגו אצל התובעת היה חקלאי (סעיף 4 ד לתצהירה של הגב' טל) ולא בית מגורים ובמצב זה, ובהתחשב אף בגובה החיוב, אינני מקבלת את הטענה כי הוא חלק מבית המגורים של בנה של הנתבעת.
בעניין זה טוענת הנתבעת כי קוים הליך של שמיעת ראיות בעניינם וכי ככל שהתובעת סברה שאינה נדרשת להוכיח את התביעה בעניינם, היא לא הייתה מתייחסת אליהם במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעמה וחוקרת לגביהם, כך שאין להיעתר לבקשה לתת פסק דין בעניינם בהיעדר הגנה.
סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה בכל הנוגע לנכס מס' 23047300.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

וכך קבע בית המשפט שם בעיניין זה: "שינוי החלטה מנהלית למען אינטרס צבורי, עלול לפגוע בזכויות הפרט ובאינטרסים שלו, ביניהם, עניינו של הפרט בסופיות ההחלטה המנהלית ואנטרס ההסתמכות שלו על ההחלטה, שעל פיה פעל ושינה את מצבו... ...באיזון בין אינטרס הציבור ואנטרס הפרט, נקודת המוצא לעניין שינוי ההחלטה המינהלית היא, שהשינוי יותר במקרים 'כבדי משקל' וכי נקודת מוצא זו 'מקבלת משנה תוקף כשמדובר בשינוי החלטה בשל טעות בשקול הדעת שנפלה בה (ע"א 1928/93 לעיל, עמ' 193). עם זאת, כך נקבע, יש מקרים בהם קיימות נסיבות מיוחדות, כגון טעות חמורה בשקול הדעת, שבהן יותר שינוי ההחלטה ותותר הפעלת שיקול הדעת מחדש. בעריכת האיזון בין האינטרסים המתעמתים יש לקחת בחשבון את כל הפרמטרים הרלבאנטיים, כגון: מידת ההסתמכות של הפרט על ההחלטה, הנזק שניגרם או עלול להגרם לפרט, מהותו של האנטרס הצבורי אותו מבקשים לקדם, סוג הטעות, הגורם האשם בטעות ועוד....". "...יצוין, כי כל האמור מתייחס לשינוי או תיקון החלטה שפועלם פרוספקטיבי. מה הדין לעניין החלת השינוי או התיקון באופן רטרואקטיבי? עיקרון החוקיות מורה לי כי ככלל אין החוק מטיל חיובים באופן רטרואקטיבי אלא אם נאמר כך במפורש. כלל זה נכון במיוחד לגבי חיובי מס..." "...כאשר רצה המחוקק לאפשר תיקון שומת מס באופן רטרואקטיבי, הוא עיגן זאת בחוק תוך קביעת מיגבלות חמורות. כך, סעיף 147 לפקודת מס הכנסה קובע מיגבלת זמן קצרה שבמסגרתה יכול הנציב בלבד לתקן שומות ויש לתת לנישום היזדמנות סבירה להשמיע טענותיו וסעיף 85 לחוק מס שבח, קובע מיגבלת זמן של ארבע שנים לתיקון שומה וזאת רק בהתקיים אחת העילות המצומצמות המנויות בסעיף. סעיפים אלה פורשו בצמצום ושינוי בפרשנות חוק לא הצדיק פתיחת שומות סופיות... ...בפקודת העיריות לא הוקנתה סמכות לתקן שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי. כיוון שכך ולאור האמור לעיל, ידנו תהא קפוצה במתן אפשרות לתקן שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי. עלינו לאזן בין השיקולים הרלבאנטיים לשם הכרעה בשאלת הרטרואקטיביות של החיוב בארנונה. מחד גיסא, עומד האנטרס הצבורי של קיום החוק והאנטרס של תושבי המועצה שזו תיגבה את המגיע לה... ... מאידך גיסא ניצב אל מול האנטרס הצבורי, האנטרס של מקורות, המושתת על עיקרון סופיות החלטותיה של המועצה. מעצם העובדה שהמועצה לא שלחה למקורות הודעת חיוב במשך עשרות שנים, סביר היה להסיק כי המועצה סברה שהחוק מעניק לה פטור מתשלום ארנונה. עמדתה של המועצה כל השנים, כמוה כהחלטה בדבר מתן פטור למקורות מארנונה, זו גם דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. למקורות עומד גם אינטרס ההסתמכות. היא ניהלה את עסקיה בהנחה שאינה חייבת בתשלום ארנונה בגין תעלת המוביל הארצי והשטחים שלצדה. היא לא לקחה הוצאות אלה בחשבון במסגרת הסדר ההיתחשבנות בינה לבין הממשלה. לפיכך, יש לקבל את טענת מקורות, שלא נסתרה, כי היא אכן הסתמכה על המצג על ידי מחדל, שהוצג על ידי המועצה במשך השנים וכלכלה עניניה בהתאם. תהיה זו פגיעה קשה בה אם השינוי בהחלטה יחול רטרואקטיבית. במצב דברים זה, אין זה ראוי לאפשר למועצה להטיל על מקורות ארנונה לשנים שקדמו לדרישה מ-1993" (פס' 24-19 לפסק הדין).
...
משכך אני סבורה, כי בירור והכרעה בטענות אלו נדרשים במסגרת הליך זה וכי אין בתלונה האמורה, שהוגשה לאחר הגשת התביעה, ולא נודע גורלה, משום מחסום בעניין זה. ריבית התובעת ערכה את תחשיב הריבית על פי "ריבית החשב הכללי" ו- "ריבית פיגורים החשב הכללי", כנזכר בסעיף 1 לכללי אמות המידה.
סיכום בהתאם לכלל הקביעות לעיל, מתקבלת התביעה כנגד הנתבעת 1 בלבד, וזאת באופן חלקי, כדלקמן: 135.1.
התביעה נגד הנתבעים 5-2 נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו