החלת ארנונה מתחילת השנה רטרואקטיבית

"סבורני כי ראוי היה לו כלל הרשויות המקומיות היו נוהגות להשית את הארנונה לפני תחילת שנת הכספים, או לכל המאוחר במועד הקרוב לראשיתה. הארנונה היא במהותה מס המוטל מראש, לפני ולקראת שנת הכספים, ולכן ראוי כי גם שומת הארנונה תופק ותישלח לנישום במועד הקרוב למועד ההטלה". באשר לשומת ארנונה חדשה, כבעניינינו, נקבע כי שומה שהוצאה עבור שנת הכספים שחלפה הנה בבחינת שומה רטרואקטיבית ואין מקום, למעט מקרים חריגים, להשית את החיוב על הנישום.

יש לתת את המשקל המתאים לקביעות שנעשו בהחלטה זו לגופם של דברים באשר למשוכות הניכרות שעמדו בפני הנתבעת לגבי שומת הארנונה שהוצאה, ובכלל זה לגבי תחולתה הרטרואקטיבית, הפגמים שנפלו בהודעת השומה מיום 31.5.2009, אי מתן תשובה להשגה, ועוד.

...

לאור האמור לעיל, ובשים לב לקביעתי כי הפנייה הקודמת לתובעת הייתה בשנת 2012, ועל ההשגה שהגישה במהלך 2009 לא ניתן מענה, סבורני כי הטלת העיקולים על ידי הנתבעת לא התיישבה עם החובה לנהוג בתום לב ובזהירות ראויה טרם הטלת העיקולים.

סבורני, לאחר בחינת הדברים, ובשים לב לנסיבות העניין, שניתן להעמיד את הפיצוי לתובעת על דרך האומדנה בסך של 45,000 ₪.

התוצאה התוצאה הינה שהתביעה מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך של 45,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

יתר-על-כן, כדי "להוכיח הסתמכות, [על הנישום] להראות לא רק שנכזבה ציפייתו שלא לשלם ארנונה, אלא כי היה מכלכל צעדיו באופן שונה. באיזה מובן הוא "סמך" על אי-תשלום הארנונה? האם היה מנהל את עסקו במקום אחר שבו לא חלה חובה כזו?" (עע"מ 89/13, בעיניין אריה הראל, לעיל) – והמערערת לא טענה דבר בהקשר זה, בפרט כאשר מדובר בעיניין הקף השטחים שאינו שנוי במחלוקת. בנסיבות אלו, הרי שהחלטת המשיב בדבר החלה רטרואקטיבית של החיוב בארנונה בהתאם לעידכון השטחים בעקבות המדידות העדכניות בשנת 2011, למשך מספר חודשים בלבד מתחילת אותה שנת הכספים – היא סבירה ומידתית, ולא קמה כל עילה להתערב בה (ראו והשוו: עמ"מ ((י-ם) 22338-05-14 בעיניין ישיבת אמרי דעת, לעיל).

...

לפיכך, דין הערעור להידחות גם בסוגיית מועד מתן החלטתו של המשיב בהשגה.

התוצאה על-יסוד מכלול הטעמים האמורים, הערעור נדחה.

המערערת תשלם לעיריית ירושלים הוצאות בסך כולל של 15,000 ₪.

לכן ובהיעדר נתונים שמוכיחים אחרת, אין בידי לקבל טענת העותרת בעיניין זה. יחד עם זאת, לא מצאתי לקבל טענת המשיב לפיה חל שהוי בהעלאת טענות כנגד חוקיות צו הארנונה, שכן, בעניינינו הקניון נחנך בשנת 2011, לאחר מכן החלו הצדדים לנהל הליכי משא ומתן אשר הבשילו לחתימת הצדדים על הסכם הפשרה ורק באמצע שנת 2016 החלה העותרת לסגת מהסכם הפשרה.

עוד נקבע, כי כאשר השומה המתוקנת מבקשת לחול על שנים עברו, הרטרואקטיביות שלה מתקיימת בדרך של קל וחומר, זאת בנגוד למקרה שבו מושת חיוב ארנונה לראשונה במהלך שנת מס, שאז יש מקום לבחון, האם דרישת תשלום מתחילת שנת המס היא דרישה רטרואקטיבית, אם לאו.

...

בנסיבות שתוארו ולנוכח התהיות שעולות מהתנהלות העירייה, סבורני, כי במקרה הנדון לא מתקיימות הנסיבות, אשר מצדיקות חיוב העותרת ויתר המחזיקים בשטחים המשותפים בתשלום ארנונה רטרואקטיבי, אלא מהמועד בו הבהיר המשיב את רצונה וטעמה של העירייה להשתחרר מהסכם הפשרה, קרי מיום 07/07/16.

משבאתי לכלל מסקנה כי החלטת הרשות להשתחרר מהסכם הפשרה נופלת ולו בדוחק במתחם הסבירות, בכפוף למועד ההשתחררות כאמור, הרי שהאכסניה המתאימה לבירור טענות נוספות שעניינן סיווג הנכסים, גודלם ו/או זהות המחזיקים בשטחים המשותפים בקניון היא בוועדת הערר.

סוף דבר סיכומם של דברים: בנסיבות העניין, דין העתירה להתקבל חלקית, במובן, זה שאני מתירה את השתחררות עיריית עכו מהסכם הפשרה החל מיום 07/07/16, כך שחיובי השומה הרטרואקטיביות שנשלחו על ידי המשיב דינם להתבטל.

(דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית) בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד עריית חיפה , שעניינה השבת כספים שנגבו לכאורה ביתר בשל חיוב בארנונה רטרואקטיבית מתחילת שנת המס, כתוצאה מסקר מדידות שבוצע במהלך שנת המס.

תמצית טענות הצדדים 2.1 המבקש טוען כי ההחלטה על ביצוע סקר נכסים למדידת כלל הנכסים העיסקיים בעיר, שתוצאותיו יחולו באופן גורף בתחולה רטרואקטיבית מתחילת שנת המס- מנוגדת להוראות הדין ולהלכה הפסוקה.

...

על פניו , הטענה כי הבקשה לאישור איננה עומדת בתנאי ס' 3 לחוק – נדחית.

לסיכום 7.1 לא מצאתי כי מתקיימים התנאים המקדמיים הדרושים לאישורה של תובענה ייצוגית.

7.2 לפיכך ,הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית.

אם התשובה לכך שלילית, או אז, נשאלת השאלה השנייה - האם יש מקום להשתת ארנונה בגין הקומה השנייה כפי שנקבע על ידי ועדת הערר? תשובה חיובית תובילנו אל השאלה השלישית והאחרונה - האם ניתן להחיל את חיובי הארנונה רטרואקטיבית למן תחילת שנת 2018 בצרוף ריבית והצמדה? ודוק! גם סוגייה זו לא נדונה בועדת הערר בהיעדר סמכות לועדת הערר לידון בה. בטרם נתחיל הילוכינו ונדון בשאלות אלה כסדרן אבקש לציין שתי עובדות מהותיות שאינן במחלוקת בין הצדדים: 1.

...

לאור האמור, אני קובע שהקומה השנייה אינה ראויה לשימוש וכי לא היה כל מקום לחיוב הארנונה בגינה גם אלמלא הסכם הפשרה ועל אחת כמה וכמה נוכח קיומו.

סוף דבר סוף דבר, הערעור מתקבל במובן זה שהחלטתה של ועדת הערר מיום 14.11.22 בנוגע לקומה השנייה בלבד מבוטלת.

כן מתקבלת העתירה המנהלית באופן, שארבעת הודעות השומה, כפי שפורטו בסעיף 6 לעתירה סעיפים קטנים א'-ד' (נספחים 1.1 -1.4 לעתירה הראשונה) –מבוטלות! המשיבה תישא בהוצאות העותר הן בעתירה המנהלית והן בערעור המנהלי בסך של 40,000 ₪ הכוללים תוספת מע"מ כחוק.