התובע תיאר את הארוע בכתב תביעתו כך:
"בתאריך 2 ביוני, בעת שביקר התובע בעיסקו של הנתבע 1, מעד ונפל ונחתך חתך עמוק בזרועו הימנית מזכוכית חלון אשר נשברה כתוצאה מניסיונו למנוע את הנפילה, שנכשל יש לאמר".
ביום 30.11.04 נשאל התובע על ידי כבוד השופט אל-יגון לנסיבות המקרה והלה השיב כי:
"באתי לבקר את בעל העסק, שהוא הנתבע 1, ופתאום כשהחלקתי איבדתי שיווי משקל. אולי החלקתי על מים או על חומר גלם. זה מפעל של פלסטיק. יש חומר בתוך השקים ויכול להיות שיצא חומר גלם, אני לא יודע על מה החלקתי. באותה תקופה לא עבדתי...
בתצהיר עדותו הראשית שנחתם ביום 20.6.01 הצהיר כי:
"במהלך הביקור בעסק בעת כשנכנסתי למשרד החלקתי ככל הנראה בשל גרגירי פלסטיק גולמיים שהיו פזורים על הרצפה ונפלתי. תוך כדי הנפילה, אותה ניסתי למנוע בניסיון לאחוז בכל מה שהיה לידי, נכנסתי עם יד ימין בזכוכית חלון לידו עמדתי, שנשברה כתוצאה מכך".
התובע הסביר את השוני בין גרסותיו בסיכומיו.
הנסיבות הקונקרטיות מעידות כי הסיכון בגינו נחבל התובע אינו סיכון בלתי סביר כלפי התובע, היה על התובע לדעת כי במקום מפוזרים חלקיקי פלסטיק שכן הכיר את כללי ההתנהגות במפעל ובמשרדים.
...
אני מקבל את טענת הנתבעת 2 לפיה התובע לא עמד בנטלי ההוכחה והשכנוע להוכחת יסודות עוולת הרשלנות.
מכל האמור עולה כי התביעה נדחית.
סוף דבר:
אני מחייב את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים את הוצאות המשפט, שכר טירחת מומחה בית המשפט בגובה 1/3 (התובע שילם 1/3) ובשכר טרחת עו"ד בשיעור של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים ישאו הפרישי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל.
