מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

החלקה על בננה בסופר

בהליך ביטול/עיכוב/הארכת צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים חולון נפסק כדקלמן:

בית משפט לעניינים מקומיים בחולון בצה"מ 67675-12-22 ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ נ' ועדה מקומית לתיכנון ובניה חולון תיק חצוני: ב"ש 87/22 בפני כבוד השופטת חן מאירוביץ מבקשת ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ משיבה ועדה מקומית לתיכנון ובניה חולון מעמד.כינוי צד ג' החלטה
האחת, אם הוכח לבית המשפט "שהעבודה או השמוש בוצעו כדין". השנייה, האם הוכח "שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה". השלישית, "אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". באשר לעילה האחרונה, פגם, משמעו, העדר יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לצוו תוקף מחייב (ראו למשל, רע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתיכנון ובנייה תל אביב יפו נ' רפאל עורקבי פ"ד מח(2) 397, 404 (1994)).
...
מעבר לכך ובחינת יתר התנאים הקבועים שוכנעתי, כי בנסיבות התקיימו הדרישות למתן הצו ולא מצאתי כי עצם החסר בהיוועצות עם תובע שבוצעה לה השלמה כאמור בעדויות ובראיות , מהווה פגם היורד לשורשו של עניין בעטיו יש להורות על ביטול הצו שניתן.
בשולי הדברים ולמען לא יוותר הכתב חסר, אבהיר כי דין טענת החלפת פריט בפריט להידחות, שכן בסעיף 20 לתקנות הפטור המטרה לא הייתה להכשיר שרץ, ולאפשר החלפת פריט שאינו בהיתר בפריט אחר שגם הוא טעון היתר, אלא החלפת רכיבים מינוריים המנויים בתקנה ולא הקמתם מחדש.
נוכח כל המקובץ לעיל לא מצאתי, כי התקיימו התנאים לביטול של הצו ולכן צו ההריסה המנהלי נותר על כנו.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נוכח היתחכמות המשיב לאחר ההחלטות החלוטות בהליכים הקודמים, והעתקת הפעילות לסככה ליד המבנה מושא ההליכים הקודמים, פנתה המשיבה לבית משפט קמא בבקשה מיום 1/6/20 ליתן צו שפוטי להפעלת עסק ובכלל זאת מכירת פירות וירקות בכל הקף בכל סוג של מבנה, סככה, חממה וכו' אשר יחול על כלל החלקה שייעודה חקלאות.
בפרוטוקול הסיור נרשם כי בית המשפט מצא שבקדמת המבנה (מושא ההליך הקודם) הוקמה סככה מאולתרת שקירותיה עשויים מארגזי פלסטיק גדולים וכיסוי סככת רשת, בפנים הותקנו שני מזגנים גדולים תוך שבאותו מיתחם מיתנהלת חנות ירקות ופירות מסודרת עם שתי קופות רושמות, שלוש עגלות סופרמרקט, תאורה ומקרר פתוח.
במהלך הביקור במקום הגיעו קונים שרכשו פירות וירקות מסוגים שונים- תפוחים, בננות, אפרסקים, משמשים, שזיפים, מלונים, אבטיחים, ענבים, שום, עשבי תיבול, כרוב תפוחי אדמה, בצל,פלפלים, לימונים, קישואים, מלפפונים, סלק, לפת, קולרבי ועוד.
...
מכירת תוצרת חקלאית לקהל הרחב בהיקף כפי שמצא בית המשפט, אינה פעילות שדרושה לייצור חקלאות, אינה נלווית לה (כפי שהפסיקה מתייחסת להגדרה זו) ואין לה זיקה הדוקה לפעילות החקלאית.
לסיכום, הפעילות של המכירה במקרקעין היא פעילות מסחרית טהורה, היא מנותקת מהייצור והגידול החקלאי.
אשר על כן אני דוחה את הערעור ומורה על הפסקת פעילות מכירת תוצרת חקלאית בכל היקף בכל סוג של מבנה, סככה, חממה וכו' אשר יחול על כלל המקרקעין לאלתר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

על החלטה זו הגישו המבקשים רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קבע כי נפלה טעות בהחלטתי שכן המבקשים הגישו ערעור על ההחלטה מיום 24.5.18, ונוכח הסכמת הצדדים, ביום 12.10.22, קבע בית המשפט המחוזי, כי רשות העירעור מתקבלת באופן זה שהדיון מוחזר לבית משפט זה למתן החלטה לגופה של בקשה לעיכוב ההליכים.
כך למשל קבע כב' השופט המשנה לנשיאה, א' רובינשטיין, בע"א 1687/17 קו אופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ: "הליך העיון החוזר הוא יציר הפסיקה (זאת, להבדיל מהליך העיון מחדש בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים, אשר מוסדר בתקנה 368 לתקנות סדר הדין), וככלל ייטה בית המשפט להפעילו במשורה ... כך מורנו גם השכל הישר, כדי שלא יהיו הכרעות שיפוטיות משולות לשבשבת; עיון חוזר מהותי הוא אפוא נדיר. בפסיקת בית משפט זה הוכרו שתי עילות אשר בהתקיימן יתאפשר עיון חוזר. האחת, שאין עוררין כי אינה מתקיימת בנדון דידן, עניינה שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה המקורית. השניה מתיחסת למצבים שבהם נתקבלה החלטה מחמת טעות, והעמדתו של בית המשפט על טעותו תיגרום לשינוי ההחלטה (וראו למשל עניין אוקו, אליו כאמור הפניתה המבקשת, בפיסקה 5). ודוקו, אין המדובר בטעות שבשיקול דעת, המצריכה על דרך הכלל בירור בערכאת העירעור, כי אם בטעות טכנית באופיה (בן-נון וחבקין, בעמ' 427; וראו למשל, ע"א 9396/00ב קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' זנגי, פ"ד נה(3) 537 (2001))" (בע"א 1687/17 קו אופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ, מיום 7.3.17, פסקה י' לפסק הדין).
...
לאחר שבחנתי את טענות המבקשים בבקשתם החוזרת, לאורן של ההחלטות הקודמות אשר ניתנו בעניין הבקשה הקודמת לעיכוב הליכים, מצאתי כי אין בענייננו שינוי נסיבות המצדיק את קבלתה, ולפיכך דין הבקשה- להידחות, כפי שיובהר.
החלטתו הקודמת של בית משפט זה, מפי המותב הקודם, כב' השופטת ד' פיינשטיין, מיום 24.5.18, קובעת: "הבקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות נדחית. ראשית ספק בעיני אם מדובר בתניית בוררות כמשמעותה בדין. שנית, בתניה זו נפל פגם חמור שכן כבר נפסק כי בית הדין הרבני פועל על פי דין, ואין לפנות אליו בבוררויות. שלוש, איני מוצאת לנכון כפי שטוענים הנתבעים להעביר את ההליך לבית דין אחר שידון על פי ההלכה, וזאת בהעדר תנייה ברורה כאמור. על כן אני קובעת כי הנתבעים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום". המבקשים לא השלימו עם החלטה זו והגישו לבית המשפט "פנייה להבהרת החלטה", אשר נדחתה לאחר שכב' השופטת פיינשטיין קבעה כך: "אין הליך של הבהרת החלטה, והחלטתי במקרה זה היא כי התיק לא יעבור לבוררות וזאת בשל מכלול של סיבות". גם החלטה זו לא הניחה את דעתם של המבקשים, והם הגישו "בקשה לעיון חוזר בשל טעות ו/או לחילופין בקשה לעיון חוזר בשל העדר הנמקה ובשל עובדות חדשות". בבקשה זו ציינו המבקשים כי לאחר ששכניהם, רוכשים נוספים באותו מיזם בניה, שמעו על החלטת בית המשפט הראשונית, התפלאו מאוד, שכן ענייניהם נידונו בבית הדין הרבני ומאחר שמדובר בהסכמים זהים להסכם עליהם המבקשים חתומים, הרי שמדובר בנסיבות חדשות, אשר בגינן יש לשנות את ההחלטה, נוסף לכך שההחלטה לא הייתה מנומקת ולא התייחסה לטיעוניהם המשפטיים.
נראה, כי כעת כמו אז, וכפי שהדברים עמדו בפני בית המשפט המחוזי, המסקנה הינה אותה מסקנה- אין בהתדיינות שבין המושב לגורמים אחרים, בהם גם המשיבה, בבית הדין לממונות, כדי לתקן את "חוסר הבהירות המהותית המאפיינת את סעיף 20.5 להסכם עם המבקשים" (סעיף 7, עמ' 5 להחלטה).
במסקנה זו, אשר אינה מאפשרת בשלב זה של הדיון להפוך את ההחלטות הקודמות בשלב זה, תומך גם עצם עיתוי הגשת הבקשה.
טענת המבקשים, לפיה מאחר ונטענה בתובענה גם טענת מעשה בית דין, על סמך פסקי דין שנתן בית הדין לממונות, ובית המשפט המחוזי קבע כי פסקי הדין חלים גם על התובעת, יש בהעברת ההליך לבית הדין אשר נתן את פסקי הדין ובקיא היטב בפרטים, משום ייעול ההליך, אינה יכולה לשמש עילה לעיכוב ההליכים ושיקול על העברת הדיון לבוררות בשלב זה. סיכומו של דבר ונוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים לטענת התובע, נפגע בעת שירד מהמשאית כאשר החליק מהמשאית ונפל על גבו.
עוד סיפר, כי התובע שלח לו ביום הארוע בשעה 07:32 הודעת אס.אמ.אס, על פיה "אייל בוקר טוב שבוע טוב אני לא יכול לעבוד אני מתפנה בבית חולים פה באשדוד אסותא אני הקאתי ויש לי סחרחורת ונפלתי בסופר יוחננוף יש לי כאבי גב עצומים וכאבי צואר כנראה החמרתי את המצבי אבקש שתשלח נהג לפה דחוף אני לא יכול לעבוד אני לא יכול להמשיך לעבוד אני הולך לאסותא אשדוד". ובשעה 07:37 חנה ליד אסותא אשדוד בהמשך הודעתו השיב לשאלת החוקר "הוא אמר שקבל סחרחורת ואחר כך נפל ממשאית" וכן "הוא סבל מכאבי גב ובגלל זה היה סחרחורת" (הדגשה שלי – י.א.ש.).
...
סבלתי אבל לא נראה שזה קשור נפלתי שוב נראה לי שזה יותר גרוע.
גרסאותיו השונות של התובע בצירוף העובדה שאין כל ראיה חיצונית נוספת התומכת בגרסתו האחרונה, כאשר הרישומים בסמוך לאירוע סותרים את גרסתו האחרונה, מביאים לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו.
לאור כל האמור, משמצאתי כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי סיבת הנפילה, ככל שאירעה, מקורה באירוע תאונתי ולא בגורם פנימי, לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו והיא נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" ובהמשך ציינה (עמוד 21 שורה 12): "ש. הגירסה שלך לא הגיונית, כי עומדת התובעת לגירסתך, עומדת ליד הקופה, נוגעת במקרה ביד או בתיק, הבקבוק נופל, זה עניין של עשיריות שנייה ונופל על הריצפה ומתפוצץ והיא לא מספיקה בעשירית השנייה הזו להתכופף לכיוון העגלה ואם לגרסתם נגעה עם היד או התיק, אז שברי הזכוכית היו פוגעים לה בגוף ולא בעין, נכון?
נדמה שלא יכולה להיות מחלוקת של ממש על כי בעניינינו, הנתבעת 1 היא בעלת השליטה והמחזיקה במקרקעין בהם אירעה התאונה, וכבעלת השליטה והפיקוח במקרקעין חלה עליה חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים המבקרים במקום, ובכלל זה הקהל הרחב אותו היא מזמינה לבוא בשערי המקום, המשמש כסופרמרקט.
...
כמפורט לעיל, לא שוכנעתי כי אלמלא התאונה הייתה התובעת משתלבת בעבודה כתופרת שמלות כלה, ולא מצאתי כי הכשרתה אמורה הייתה להוביל אותה בהכרח לעבודות תפירה.
סוף דבר סה"כ נזקי התובעת הם כדלקמן: הפסד שכר בעבר - 30,000 ₪; אובדן כושר השתכרות (כולל פנסיה)- 247,500; עזרת הזולת בעבר ובעתיד - 20,000 ₪; הוצאות רפואיות, נסיעה והוצאות אחרות – נזק לא ממוני 40,000 ₪; 120,000 ₪.
------------- סה"כ פיצוי 457,500 ₪ אחר כל האמור לעיל, ישלמו הנתבעות סך של 457,500 ₪ בצירוף שכר טרחה בשיעור של 23.4%, החזר אגרה כפי ששולמה, החזר שכר העדים כפי שנפסק והחזר הוצאות למומחים – הכול בכפוף להצגת חשבוניות ובתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו