(ב) הוטל במדינה המבקשת על נידון כאמור בסעיף קטן (א) קנס או שהוא חויב בפצוי לאדם אחר, נוסף על עונש המאסר, והודיעה המדינה המבקשת שהנדון טרם שילם את הקנס או את הפצוי, או חלק מהם, יצווה בית משפט בישראל, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לחייבו בתשלום הקנס או הפצוי, או חלקם, שטרם שולמו על ידיו במדינה המבקשת, כאילו הוטלו בישראל, והדין החל בישראל על אי תשלום קנס או פיצוי ועל גבייתם של אלה יחול לפי הענין; לענין סעיף זה, "פיצוי לאדם אחר" - פיצוי לאדם שניזוק מעבירת ההסגרה שבשלה הורשע הנדון במדינה המבקשת.
שינוי נוסח החוק, בגדריו הוחלפה החובה להתאים את עונש המאסר לזה הקבוע בישראל בסמכות שברשות לעשות כן (סעיף 10(א) לחוק העונשין) והוספה היתייחסות לרכיבי הקנס והפיצוי (בדרך של הוספת סעיף 10(ב) לחוק), נעשה בשנת 2001 במסגרת תיקון 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (ס"ח התשס"א 1790, מיום 24.5.2001, עמ' 384, בעמ' 388; החוק יכונה להלן: "חוק ההסגרה").
...
סוף דבר
העולה מכל האמור לעיל הוא שיש לדחות את הבקשה בעניינם של המשיבים 3 ו-7, מהטעמים שפורטו לעיל.
יש לקבל את הבקשה בעניינם של המשיבים 1 ו-2 ולהורות כי הפיצוי שהוטל עליהם במסגרת גזרי-הדין שניתנו בעניינם בבית המשפט בניו-יורק ייגבה באופן בו נגבה פיצוי לנפגעי עבירה בישראל, אך סכום הפיצוי שייגבה מכלל המשיבים לא יעלה על 10,500,000 ₪.
כמו כן, יש לקבל את הבקשה גם בעניינה של המשיבה 5, אלא שהסכום שייגבה ממנה ייגבה בתשלומים חודשיים שלא יעלו על 10% ממשכורתה ברוטו.