החלפת נציג ציבור במתן פסק דין בעניין זכויות עבודה

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 37526-07-18 סע"ש 22472-05-20 23 נובמבר 2023 לפני: כב' השופטת כרמית פלד נציגת ציבור (עובדים) גב' אלינור ויינטרוב נציג ציבור (מעסיקים) מר הארי מנשה התובעת: ד"ר שלומית מסילתי ע"י ב"כ עו"ד אלון קורל ועו"ד שלי שהרבני הנתבעת: קרן מחקרים רפואיים, פיתוח תשתית ושירותי בריאות - ליד המרכז הרפואי שיבא ע"י ב"כ עו"ד חנה אזולאי ועו"ד רועי ריינזילבר פסק דין

בהתאם הוחלף נציג הציבור מר רפאל טטרקה, אשר סיים את כהונתו, במר הארי מנשה, אשר מונה תחתיו, תוך שניהול ההליך נמשך מהשלב בו היה מצוי, כך שפסק הדין ניתן על ידי המותב בהרכבו החדש, על יסוד כלל החומר המצוי בתיק.

כך למשל כתב מר ברוך לתובעת בדוא"ל מיום 18.11.15" "שעות נוספות – עפ"י סיכום שלך מול רם, ככל שיקצה" ושוב בדוא"ל מיום 20.12.15: "שעות נוספות – עפ"י סכום שלך מול רם, ככל שיקצה. בהנחה שתבצעי שעות נוספות, רם צריך לאשר תשלום (כמובן שאישורו יחייב הצבעה על מקור תקציבי) בענין זה אמליץ לתאם מראש ביניכם מה המכסה שמצופה". מנגד, כתב ד"ר דולמן לתובעת ביום 17.12.15: "שע"נ – לא ידוע לי אם במסגרת ההסכם המיוחד שלך את זכאית לשע"נ. בכל מקרה יש לברר זאת במשא"ן, וכן לדאוג להקצאה". כך גם, בדוא"ל מיום 20.12.15 חזר ד"ר דולמן וציין "שע"נ צריך לבקש ממשא"ן". אף שאנו מוצאים טעם לפגם (בלשון המעטה) בדחיית התובעת בלך ושוב באופן המתואר (כאשר הן ד"ר דולמן והן מר ברוך מכותבים האחד לדוא"ל של מישנהו), לא ניתן להיתעלם מכך שבסופו של יום, אף אחד מהגורמים הנ"ל לא נענה בחיוב לבקשת התובעת לקציבת מכסה מותרת ומאושרת של עבודה בשעות נוספות [ת/10 לתצהיר הראשון].

בית הדין הארצי לעבודה השיב לכך בשלילה, תוך שנפסק כי מקום בו השופטים אינם הגורם המוסמך מטעם המדינה להתיר עבודה בשעות נוספות, אין בערותם לעבודתם של המתמחים בשעות נוספות מחוץ למכסה שנקבעה לכך, כדי לחייב תשלום בגין שעות אלו, ובלשון פסק הדין: ‏‏"סבורים אנו, כי גם אם היו השופטים - הממונים  מודעים לבצוע העבודה הנוספת, אין במודעות כדי לחייב את המדינה בתשלום שעות נוספות, שעה שכאמור לא ניתן אישור לכך על ידי הגורם המוסמך. יש לזכור, כי המדינה אינה פועלת בחלל ריק, אלא במסגרת תקציבית מוגדרת שנתחמה מראש. המדינה קבעה את הקצאת השעות הנוספות למשיבים והקצאה זו מהוה חלק מן האיזונים שבין צרכיה המקצועיים של המערכת לבין המסגרת התקציבית שבה היא פועלת. לא מצאנו, כי נפל פגם בדרך פעולתה זו של המדינה... לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה, כי אין מקום לחייב את המדינה בתשלום שעות נוספות מעבר למכסה המאושרת." בעניינינו, כאמור, הוכח שד"ר דולמן, שהוא אחד משני הגורמים המוסמכים לאשר את העסקת התובעת בשעות נוספות (בהיותו "הממונה" על "העובד" ב"מקום העבודה"), היה ער לכך שהתובעת עבדה בשעות נוספות בזמן אמת.

...

אנו דוחים, אפוא, את התביעה בגין פיצויי פיטורים שלא כדין.

בשולי הדברים ולמען לא תצא פסיקתנו חסרה נציין כי בשל המסקנה אליה הגענו אין כל צורך להידרש לטענות שהעלו הצדדים בקשר עם הליך נפרד אותו מנהלת התובעת כנגד המרכז הרפואי וולפסון במסגרת סע"ש 5437-10-22.

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, התביעה נדחית במלואה.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 30492-03-21 לפני: כב' השופטת קרן כהן נציג ציבור (עובדים) מר גד שניצר שמר נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי הלפרין התובע אברהם (אבי) סולימן ע"י ב"כ עו"ד אלעד לרון ועו"ד דוד מצגר הנתבעת קבוצת בראל נכסים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אופיר פוזנר ועו"ד אור אדרי פסק דין

בנסיבות אלה, בהתאם להסכמות הצדדים מיום 22.10.2023 (תובע) ומיום 24.10.2023 (נתבעת) הוחלף נציג הציבור.

בנוסף, נימנו במסגרת פסק הדין גם שיקולים נוספים, ואלו הם: "מי הכתיב את מודל ההיתקשרות בין הצדדים; מידת חוסר תום הלב מצידו של המעסיק או מצידו של העובד; ידיעתו של המעסיק שהוא מעסיק את העובד כעצמאי למרות היותו עובד לפי מבחני הפסיקה; כלל הנסיבות המצביעות על ניצול חולשתו של העובד על ידי המעסיק על מנת לשלול ממנו את זכויותיו; היחס בין השכר הקבלני ששולם לבין שכר עובד 'שכירי'; קיומה של מערכת יחסים קיבוצית במקום העבודה המטיבה עם ציבור העובדים; ההקשר התעשייתי - למשל: האם מדובר בסוג עיסוק שמקובל בו לעבוד כעצמאיים; משך ההעסקה; המידה שבה חרגו כלל תנאי העסקה מן הדרוש לפי דיני העבודה וחוקי המגן; התאמה של חומרת ההפרה לשעור הפצוי שייקבע; שיקלול זכויות 'לא ממוניות' שהעובד לא קיבל בשל הסווג השגוי. כך למשל מקרים שבהם כתוצאה מסיווג שגוי הודר המועסק מפעילויות ונחסמו בפניו מסלולי קידום; שיקולים הרלוואנטיים למעסיק צבורי. כך למשל ניתן לבחון את קיומן של זכויות לא כלכליות ייחודיות הקיימות בעיקר במיגזר הצבורי ובמקומות עבודה שיחסי העבודה מוסדרים בהם ביחסים קבוציים; שקולי מדיניות משפטית רחבה - כגון הצורך ביצירת הרתעה מפני סווגם מוטעים באופן כללי". יצוין לא נעלם מעינינו שהתובע לא תבע פיצוי לא ממוני בכתב התביעה אולם תביעתו הוגשה לפני פסיקת בית הדין הארצי בעיניין כותה ובאותו עניין נקבע שהפיצוי הלא ממוני הוא "תחליף לסעדים לפי ההלכות הקודמות" ויש לפסוק אותו כל עוד הסכום בצרוף הסכומים שנפסקו לזכות התובע לא יעלו על סכום התביעה הכולל.

...

אם נגיע למסקנה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, נדון בזכאות התובע לזכויות הנתבעות בהתאם להכרעה בסוגיית השכר הקובע לחישוב הזכויות ובהמשך נבחן את זכאותו לפיצוי לא ממוני.

תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים - נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפקדות לפיצויים בסכום של 44,860 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.7.2017 ועד לתשלום המלא בפועל.

טענות הנתבעת לקיזוז ההפרש בין הסכום שקיבל התובע בתקופת העבודה לשכר שהיה אמור לקבל אילו היה מועסק כעובד והפיצוי בגין גזל סוד מסחרי - נדחות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 41120-01-18 21 מאי 2023 לפני: כב' השופטת כרמית פלד נציגת ציבור (עובדים) גב' אלינור ויינטרוב נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב בירנבוים התובע סמיון סליוסרבסקי ע"י ב"כ עו"ד כפיר דיין דובב הנתבעת אפליקיור טכנלוגיות ע"י ב"כ עו"ד אילן אלמקייס פסק דין

לאחר שהתקבלו לתיק עמדות הצדדים ביחס לאופן המשך ניהול ההליך, ניתנה ביום 9.5.23 החלטה המורה על החלפת נציג ציבור שסיים כהונתו, בנציג הציבור מר זאב בירנבוים, וכי פסק הדין יינתן על ידי המותב בהרכבו החדש, על יסוד כלל החומר שבתיק.

לטענת החברה, התובע "נעדר מהעבודה, לא התייצב לעבודה וביצע שינוי חד צדדי בתנאי עבודתו ואספקת שירותיו לחברה, לרבות בכל הנוגע למקום מתן השרות ובנוסף לנתבעת היו טענות כלפיו אך התובע לא שינה את דרכיו" ועל כן אינו זכאי לתשלום השכר הנתבע.

...

לאור האמור, טענתו המאוחרת של התובע בעניין זכאותו לתשלום פדיון חופשה – נדחית.

מכל אחד הטעמים המפורטים, קל וחומר בהצטברם – אנו דוחים את טענת הקיזוז.

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 11064-01-18 ע"ע 41721-03-18 ניתן ביום 13 נובמבר 2023 1. רונן סובל 2. אלי פרץ המערער בע"ע 41721-03-18 המערער בע"ע 11064-03-18 גולדרט קונסלטינג בע"מ המשיבה בשני הערעורים לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר נציג ציבור (עובדים) מר יוסי רחמים, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן חן <#1#> ב''כ המערערים עו''ד אייל נון, עו''ד חגי וגנפלד ב''כ המשיבה עו''ד עינת כרמי-ברק פסק דין

השופטת לאה גליקסמן: לפנינו שני ערעורים על פסקי דין של בית הדין האיזורי תל אביב (בעיניין אלי פרץ – השופט אורן שגב ונציג הציבור מר הרצל גבע, סע"ש 43664-02-14; להלן – פרץ או הליך פרץ; בעיניין רונן סובל – השופט אורן שגב ונציגי הציבור מר הרצל גבע ומר ברוך גולדצוויג; סע"ש 49978-02-14; להלן – סובל או הליך סובל).

מהבחינה הארגונית והמנהלית הוא היה חלק אינטגראלי מפעילותה של החברה, בהיותו אחד מיועציה והגורם הפנימי שביצע את התחייבויות החברה כלפי לקוחותיה, בארץ ובחו"ל; הוא נשא כרטיס ביקור של החברה עם תואר מוגדר, ופרטי היתקשרות של החברה; הוא נידרש לבצע את עבודתו באופן אישי, ולא יכול היה לשלוח מחליף בימי העדרות עקב חופשה ומחלה; הייתה לו אחריות עסקית וטריטוריאלית מוגדרת ומתוחמת שלא ניתן להעבירה לאף עובד בקלות.

המערערים ציינו כי מפסק הדין כותה משתקפות שתי גישות: האחת – גישתה של הנשיאה (שנתמכה על ידי השופטים פוליאק וסופר ונציג הציבור מר ליפשיץ) כי העידר תום לב של המועסק יכול למנוע הכרה ביחסי עבודה מלכתחילה, ובנוסף על כך יכול להביא גם להפחתה בזכויות הכספיות של המועסק אשר הוכר בדיעבד כעובד.

...

כללו של דבר: בנסיבות המקרה, אין מקום לבחון אם יש לשלול את ההכרה במערערים כעובדי החברה בשל התנהלות הנגועה בחוסר תום לב. זכויות המערערים: לנוכח המסקנה אליה הגיע, בית הדין האזורי לא דן ולא הכריע בשאלות הטעונות הכרעה ובכלל זאת נסיבות סיום ההתקשרות בין המערערים לבין החברה, מהן נגזרות זכויותיהם לפיצויי פיטורים וזכויות נוספות; מהות התשלום בסך של $15,000 ששולם לסובל עם סיום ההתקשרות והאם קיימת לו מניעה מהעלאת תביעות נוספות.

לפיכך, אין מנוס מלהחזיר את עניינם של המערערים לבית הדין האזורי לבחינת זכויותיהם של המערערים.

סוף דבר: הערעור מתקבל ואנו קובעים כי התקיימו יחסי עבודה בין המערערים לבין החברה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 48608-02-21 20 מרץ 2024 לפני: כב' השופטת ערמונית מעודד נציג ציבור (עובדים) מר אברהם קמינסקי נציגת ציבור (מעסיקים) גב' גילי לזרי התובע: חיים ברק ע"י ב"כ: עו"ד אילן עוזיאל הנתבעים: 1. ניסן פז ע"י ב"כ: עו"ד אורן לוי 2. איתנים בחשמל בע"מ פסק דין

לאחר הגשת סיכומי הצדדים והחלפת נציג ציבור עובדים בשל תום כהונה (ראו החלטה מיום 19.03.23) הועבר התיק למתן פסק דין.

לשאלה מדוע עובדים אלו לא זומנו לעדות השיבה "אין לי מושג". לא שוכנענו כי יש ליתן משקל כלשהוא לעדותה של הגב' ברק באשר היא לא שפכה אור על הקשר שבין הכספים שהופקדו בחשבון הבנק שלה לעבודתו של התובע.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבע – נדחית במלואה.

על אף התוצאה אלינו הגענו, הואיל ואין חולק כי הנתבע היה בעל מניות יחיד בנתבעת מולו התנהל התובע בכל תקופת העסקתו ובהתחשב בכך שלא שולמו לתובע מלוא זכויותיו, לא מצאנו לחייבו בהוצאות.

הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לידיה את הסכומים הבאים: פיצויי פטורים – סך 14,365 ₪; תמורת הודעה מוקדמת – סך 3,283 ₪; פיצוי בגין אי עריכת שימוע – סך 5,000 ₪; פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד – סך 2,500 ₪; דמי הבראה – סך 6,237 ₪.