בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו
סע"ש 37526-07-18
סע"ש 22472-05-20
23 נובמבר 2023
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד
נציגת ציבור (עובדים) גב' אלינור ויינטרוב
נציג ציבור (מעסיקים) מר הארי מנשה
התובעת:
ד"ר שלומית מסילתי
ע"י ב"כ עו"ד אלון קורל ועו"ד שלי שהרבני
הנתבעת:
קרן מחקרים רפואיים, פיתוח תשתית ושירותי בריאות - ליד המרכז הרפואי שיבא
ע"י ב"כ עו"ד חנה אזולאי ועו"ד רועי ריינזילבר
פסק דין
בהתאם הוחלף נציג הציבור מר רפאל טטרקה, אשר סיים את כהונתו, במר הארי מנשה, אשר מונה תחתיו, תוך שניהול ההליך נמשך מהשלב בו היה מצוי, כך שפסק הדין ניתן על ידי המותב בהרכבו החדש, על יסוד כלל החומר המצוי בתיק.
כך למשל כתב מר ברוך לתובעת בדוא"ל מיום 18.11.15" "שעות נוספות – עפ"י סיכום שלך מול רם, ככל שיקצה" ושוב בדוא"ל מיום 20.12.15: "שעות נוספות – עפ"י סכום שלך מול רם, ככל שיקצה. בהנחה שתבצעי שעות נוספות, רם צריך לאשר תשלום (כמובן שאישורו יחייב הצבעה על מקור תקציבי) בענין זה אמליץ לתאם מראש ביניכם מה המכסה שמצופה". מנגד, כתב ד"ר דולמן לתובעת ביום 17.12.15: "שע"נ – לא ידוע לי אם במסגרת ההסכם המיוחד שלך את זכאית לשע"נ. בכל מקרה יש לברר זאת במשא"ן, וכן לדאוג להקצאה". כך גם, בדוא"ל מיום 20.12.15 חזר ד"ר דולמן וציין "שע"נ צריך לבקש ממשא"ן".
אף שאנו מוצאים טעם לפגם (בלשון המעטה) בדחיית התובעת בלך ושוב באופן המתואר (כאשר הן ד"ר דולמן והן מר ברוך מכותבים האחד לדוא"ל של מישנהו), לא ניתן להיתעלם מכך שבסופו של יום, אף אחד מהגורמים הנ"ל לא נענה בחיוב לבקשת התובעת לקציבת מכסה מותרת ומאושרת של עבודה בשעות נוספות [ת/10 לתצהיר הראשון].
בית הדין הארצי לעבודה השיב לכך בשלילה, תוך שנפסק כי מקום בו השופטים אינם הגורם המוסמך מטעם המדינה להתיר עבודה בשעות נוספות, אין בערותם לעבודתם של המתמחים בשעות נוספות מחוץ למכסה שנקבעה לכך, כדי לחייב תשלום בגין שעות אלו, ובלשון פסק הדין:
"סבורים אנו, כי גם אם היו השופטים - הממונים מודעים לבצוע העבודה הנוספת, אין במודעות כדי לחייב את המדינה בתשלום שעות נוספות, שעה שכאמור לא ניתן אישור לכך על ידי הגורם המוסמך. יש לזכור, כי המדינה אינה פועלת בחלל ריק, אלא במסגרת תקציבית מוגדרת שנתחמה מראש. המדינה קבעה את הקצאת השעות הנוספות למשיבים והקצאה זו מהוה חלק מן האיזונים שבין צרכיה המקצועיים של המערכת לבין המסגרת התקציבית שבה היא פועלת. לא מצאנו, כי נפל פגם בדרך פעולתה זו של המדינה... לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה, כי אין מקום לחייב את המדינה בתשלום שעות נוספות מעבר למכסה המאושרת."
בעניינינו, כאמור, הוכח שד"ר דולמן, שהוא אחד משני הגורמים המוסמכים לאשר את העסקת התובעת בשעות נוספות (בהיותו "הממונה" על "העובד" ב"מקום העבודה"), היה ער לכך שהתובעת עבדה בשעות נוספות בזמן אמת.
...
אנו דוחים, אפוא, את התביעה בגין פיצויי פיטורים שלא כדין.
בשולי הדברים ולמען לא תצא פסיקתנו חסרה נציין כי בשל המסקנה אליה הגענו אין כל צורך להידרש לטענות שהעלו הצדדים בקשר עם הליך נפרד אותו מנהלת התובעת כנגד המרכז הרפואי וולפסון במסגרת סע"ש 5437-10-22.
סוף דבר
מהטעמים שפורטו לעיל, התביעה נדחית במלואה.