החלפת מומחה בית משפט ותשלום שכר טרחה

נטען כי די במראית פני הצדק כדי להצדיק את החלפת המומחה באחר.

לחילופין טען התובע כי ככל שתתקבל הבקשה, אין להשית עליו את תשלום שכר טירחתו של המומחה החדש שימונה.

קיימת קשת של אפשרויות בה עשוי בית המשפט לפסול את המומחה מהטעם של ניגוד עניינים, כגון קשרי עבודה משמעותיים ונמשכים בין המומחה לבין אחד הצדדים, או אינדיקאציות המלמדות על כך שדעתו של המומחה "נעולה". המקרה שלפנינו לא נופל בגדר סוגי המקרים שמצדיקים פסילת המומחה והחלפתו באחר.

...

וככלל - יש לזכור כי חוות הדעת של מומחה מטעם בית המשפט איננה חזות הכל והיא אך כלי שבית המשפט נעזר בו כדי להגיע למסקנה הנכונה.

כאמור, הנימוקים שהונחו בפני מצדדים במסקנה כי אין מקום לפסול את חוות דעתו של המומחה ולעת הזו, ועל בסיס הנתונים המונחים בפני – דין הבקשה להידחות.

על כן, ולאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת כללית וד"ר פאר.

ביום 8.3.2022 קבעה כב' השופטת רונן כי "הנתבעת 2 תשלם את שכר טירחת המומחים. הבקשה לשיפוי תדון בישיבה הבאה". הבקשה לביטול מבוססת על שלושה טעמים עקריים: (א) כי חלף פנייה משותפת למומחה שמונה - השמאי והכלכלן ארז כהן ממבוא גרופית (להלן גם: "המומחה ממבוא גרופית") פנתה פוגלר באופן חד-צדדי לשמאי אחר (שאינו כלכלן) – ארז כהן מיגאל אלון (להלן גם: "המומחה מיגאל אלון"); (ב) כי פוגלר מנעה מהתובעת לקבל מסמכים מאנשי המיקצוע, העבירה למומחה מסמכים חלקיים וכן מסמכים ש"יצרה" במיוחד והתנהלה בחוסר תום לב; (ג) כי חלף פרק הזמן שנקצב וסוכם להשלמת תהליך הערכת השווי.

ב"כ פוגלר המייצגים בתיק זה כלל לא הכירו את המומחה מיגאל אלון ולא ניתן לייחס להם ידיעה בשל כך שעו"ד אחר במשרד (המונה מאות עורכי דין ואלפי לקוחות) שכר את שירותי המומחה מיגאל אלון לפני מספר שנים עבור לקוח אחר של המשרד; (ו) בדיון בפניי טען ב"כ פוגלר כי המומחה מיגאל אלון הוא המומחה שמונה בהחלטת בית המשפט מיום 18.1.2022 (ובלשונם, "אנחנו בדקנו, אין ארז כהן אחר" (פרוטוקול הדיון מיום 12.4.2022, עמ' 1, ש' 18; עמ' 6 ש' 11-8).

די בכך כדי שלא אורה על החלפת המומחים, שכן כידוע, ככלל, בית המשפט לא יעניק לצד להליך סעד שלא התבקש על ידו (רע"א 8903/11 מפעלי הנדסה קדמני בע"מ נ' מקורות חברת המים הלאומית (נבו 26.8.2012) בפס' 4 וההפניות שם).

...

ביום 2.2.2022 ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת רונן לפיה: "מאחר שמדובר בבקשה מוסכמת - אני נעתרת לה כמבוקש בה. אני ממנה כמומחה נוסף את רו"ח יעקב פסי שזהותו מקובלת על שני הצדדים". ביום 19.1.2022 הגישה התובעת בקשה להורות לפוגלר ולאנשי המקצוע של הפרויקט למסור לה מסמכים ונתונים הנדרשים לה לצורך העברתם למומחה.

ה.4 סיכום ביניים לסיכום, לא מצאתי ממש בטענות התובעת לביטול ההסדר הדיוני בין הצדדים וההחלטה מ-9.1.2022 שאישרה אותו ואני דוחה את הבקשה לביטול.

ואולם, החלטתי שבנסיבות המקרה אין מקום לעשות כן. הטעם הראשון והעיקרי לכך הוא שהתובעת לא ביקשה את החלפת המומחים במסגרת הבקשה לביטול (ואף לא במסגרת התגובה-לתשובה או בדיון שנערך בפני), אף לא כסעד חלופי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול ומורה למומחים – השמאי ארז כהן מרח' יגאל אלון ורו"ח פסי - להשלים את חוות דעתם תוך 56 יום מהיום (60 יום בניכוי התקופה שבין 9.3.2022 ליום 13.3.2022).

תמצית טענות המבקשת בבקשתה, עתרה המבקשת לבטל החלטת בית משפט קמא הדוחה את בקשתה לשינוי זהות המומחה וכן את חיובה בתשלום שכר טירחת המומחה.

בנידון, אין להעתר לבקשת המבקשת להחליף המומחה במומחה אחר הדובר את השפה הערבית.

...

מתוך שכך, הבקשה נדחית בכל הקשור לשינוי זהות המומחה שמונה.

הדברים סוכמו בבהירות ובאופן מקיף בהחלטת בית המשפט העליון בעניין רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.12): " כאמור, השאלה האמיתית היא, הלכה למעשה, מי יישא במימון ביניים של שכר טרחת המומחה. כידוע, הפרקטיקה הנוהגת במרבית המקרים היא הטלת מימון הביניים על המבטחת-הנתבעת. פרקטיקה זו מבוססת על שיקולים מעשיים ועקרוניים כאחד: ראשית, היכולת של חברות הביטוח לממן את המומחה עולה בדרך כלל על זו של הנפגע, וענייננו, כידוע במצבים של אחריות מוחלטת; שנית, חיוב הנתבע במימון חוות הדעת, ולו כמימון ביניים, עלול לסכל את זכות הגישה שלו לערכאות, רק בשל חסרון כיס; שלישית, חיוב המבטחת חוסך את הצורך לערוך בירור עובדתי בדבר יכולתו של הנפגע לממן את המומחה; רביעית, עניין לנו עם מי שנפגעו בגופם ולעיתים קרובות גם ביכולת ההשתכרות שלהם. חמישית, לעיתים התובע זקוק לזמן כדי לגייס את הסכום הנדרש והדבר מעכב את ההליך. לכל האמור לעיל יש להוסיף, כי בדרך כלל אין בהטלת מימון הביניים על המבטחת כדי להעמידה בסיכון של חוסר אפשרות להחזיר לה את ההוצאה במקרה שבסופו של יום יחויב התובע לשאת בשכר המומחה. זאת, נוכח האפשרות, הקיימת בדרך כלל, לקזז את ההוצאה האמורה מהפיצוי שייפסק לתובע. אכן, כאשר כבר בשלב מינוי המומחה קיים ספק של ממש שמא לתובע לא נגרמה כל נכות בתחום בו מתבקש המינוי, שמדובר ב"מתחזה" או במי שפעל בחוסר תום-לב, שאין קשר סיבתי בין נכותו לבין התאונה, או שכלל לא מדובר בתאונת דרכים, וכיוצא באלה מצבים, או אז יש מקום לשקול להטיל על הנפגע לשאת במימון הביניים של שכר המומחה.

סוף דבר הבקשה להחלפת זהות המומחה נדחית.

יתר על כן ביקשה לדחות את הסכומים שדרש עבור ביגוד והנעלה וניקוי ספה שכן סכומים אלו לא הוכחו מלבד באמירה סתמית, אין לפצות עבור החלפת ארון המטבח לאור עמדת מומחה בית המשפט, אין לפצות בגין ריבית על ההלוואה שכן ככל שלסכום שיפסק תוצמד ריבית והצמדה הסכום ישולם בכפל , לא צורפה ראיה שניטלה הלוואה ומה הריבית ששולמה בגינה, לא צורפו קבלות בגין תשלום שכר טירחה לשמאי.

...

אך בשים לב לשנה בה ניטלה ההלוואה ביחס להיום והעובדה שמדובר בתשלומים בהתאם לריבית שפיצר בה התשלומים הראשונים מורכבים ברובם מריבית ופחות מתשלומי קרן אני סבור כי פיצוי בגובה 15,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין.

עגמת נפש: אני סבור כי בנסיבות העניין ולאור חוות דעתו השגויה של מומחה הנתבעת ואי קבלתה, את חוות דעת מומחה התובע ואת הוצאותיו בפועל, אכן סבל התובע מעגמת נפש, ואת הפיצוי בגינה אני מעריך בסך של 10,000 ₪ .

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: את הסך 188,568 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (14.6.2018) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט לרבות שכר המומחה מטעמו בהתאם לקבלות שצירף, חלקו בשכר מומחה בית המשפט ושכר עדותו וכן אגרת בית המשפט, הכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכר טרחת עורך דין בסך 20% מסכום שנפסק בס"ק (1) ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

מר טלמן חיווה דעתו כי הערכת ניזקי התכולה היא 63,800 ש"ח. בעלי הדין הגיעו לכדי הסדר דיוני, שלפיו, ראשית, בעלי הדין מאמצים את חוות-הדעת שהגישו מומחי בית המשפט, כך שנזקי המבנה יעמדו על 141,290 ש"ח, ונזקי התכולה יעמדו על 63,800 ש"ח. כן הוסכם שהצדדים יגישו סיכומים בכתב לעניין הפצוי הנידרש בקשר לדיור החלופי וכן לעניין תשלום שכר-טירחת השמאי מטעם התובעים.

התובעים מפנים לפסיקה שניתנה בנושא לגבי שיעור שכר-טירחה סביר של שמאי, ת"א (שלום נת') 34580-10-20 שרביט נ' מנורה מבטחים לביטוח בע"מ (27.6.2022), שם נפסק לטובת התובע שכר טירחת שמאי בשיעור של 8%.

שנית, קיימים פערים ניכרים בנושאים מסוימים בין חוות-דעת התובעים לבין חוות-דעת מומחה בית המשפט (למשל, פירוק והחלפת ריצפות, שלגביה חיווה מומחה בית המשפט מר דוד דעתו שיש להחליף 48 מ"ר ולא 95 מ"ר כפי שנטען, בפער של למעלה מ-20,000 ש"ח; שפוץ חדרי רחצה בעלות של כ-70,000 ש"ח, אשר לא אושר על-ידי מומחה בית המשפט כלל).

...

בסופו של דבר, כך נטען, התובעים שכרו דירה חלופית דומה באזור הקרוב למקום מגוריהם, בעלות של 15,000 ש"ח לחודש.

משכך, סבורני שסכום של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין עלויות השמאי הוא סביר בנסיבות העניין.

בהינתן אלו, הנתבעים 1 ו-4 ישאו בשכר-טרחת בא-כוח התובעים בסך 42,000 ש"ח. כן ישלמו הנתבעים 1 ו-4 לתובעים הוצאות בגין האגרה בסכום שלא יוחזר לידי התובעים.

סוף דבר אשר על כן, הנתבעים 1 ו-4 (ביחד ולחוד) ישלמו לתובעים: (א) בהתאם להסדר הדיוני, 141,290 ש"ח בגין נזקי מבנה ו-63,800 ש"ח בגין נזקי תכולה.