מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החלפת זהות מומחה טרם בדיקה האפשרות להחליף מומחה לפני הבדיקה

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יוער, כי במסגרת ההחלטה בפרוטוקול הדיון בצו המניעה ציין בית המשפט לעניין זהות המומחה : "הצדדים החלו לגבש מנגנון דיוני של בדיקה גרפולוגית. אני מקצה לצדדים שהות לגבש את ההסכם באופן הדדי ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט כולל גיבוש זהות מומחה כתבי יד". בפרוטוקול דיון מיום 28.11.2017 ניתנה החלטה על איחוד התביעות שבכותרת.
ב"כ הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הסכימו למנות את מר אמנון בצלאל (להלן: המומחה) לבחינת חתימות המנוחה על ההסכמים וכן לבחינת חתימתו של עו"ד לפידות ז"ל. המשך ההליך נקבע לדיון הוכחות וניתנה למשיב האפשרות להגשת תצהירים ומסמכים נוספים.
ביום 18.2.2018 הגישה עו"ד ענת שלזינגר, אשר החליפה את עו"ד פרי בייצוג המשיב, בקשה לדחיית קדם המשפט הקבוע ליום 20.2.2018, בנימוק כי טרם הסתיימה בדיקת המומחה, אשר תוצאותיה ישפיעו על המשך ניהול ההליך.
...
במקרה הנדון, ונוכח קביעתי לעיל כי אין תוקף להסכמי המכר שנחתמו ביחס לחנות והדירה, שכן חתימותיה של המנוחה עליהם מזוייפת, ובשים לב כי ממועד מתן צו המניעה מיום 1.10.2017 עד למועד פסק הדין חלפו כשנתיים, במסגרתם לא יכלה המבקשת לעשות שימוש בחנות הנמצאת במרכז תל אביב, חנות אשר לפי טענתו של המשיב ניתן להשכירה בסביבות 4,000 ₪ - 5,000 ₪ לחודש (עמוד 65 לפרוטוקול שורות 1- 3), אני מקבלת את בקשת המבקש ומורה על העברת הערבון שהופקד בתיק בסך 30,000 ₪, על פירותיו, לידיה.
סוף דבר אני מקבלת את תביעת המבקשת ודוחה את תביעת המשיב, וקובעת כי אין תוקף להסכמי המכר בין המנוחה למשיב.
המשיב ישלם הוצאות המבקשת בגין ניהול ההליך בסך של 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

ביום 29.5.18 היתקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, ולאור הפער שבין חוות הדעת ואי הסכמת הצדדים על נכות רפואית כלשהיא, מינה ביהמ"ש מומחה בתחום האורתופדי מטעמו, על מנת שיבדוק את התובע ויחווה דעתו באשר לאחוזי הנכות בלבד, מבלי להתייחס לשאלת החבות.
ביום 16.9.18 ביקש עו"ד ילינק ב"כ התובע להחליף את זהות המומחה מאחר וד"ר רנד מחלים מפציעתו, טרם חזר לעבודתו וטרם בדק את התובע.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מבחן ה- "חשש ממשי למשוא פנים" הנו מבחן אובייקטיבי, דהיינו: "התחושה הסובייקטיבית צריכה להיות מלווה בנתונים אובייקטיביים, שיש בהם כדי להצביע על אפשרות ממשית למשוא פנים. אכן, כשם שחובה של שופט לפסול עצמו במקום שהתנאים מחייבים זאת, כן חובה עליו שלא לפסול עצמו מקום שהתנאים לפסילה אינם מתקיימים". ר' ע"פ 5756/95 עדנאן עתמאמנה נ' מדינת ישראל (פורסם 17.12.1995).
...
לפיכך, אני מורה כדלקמן: אני מקבלת הבקשה לפסילתי, המזכירות תעביר את התיק לכב' ס' הנשיא הש' רייך לקביעת מותב אחר שלא מינה את ד"ר רובינשטיין כמומחה בתחום האורתופדי.
הבקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת צירפה לתביעתה חוות דעת רפואית של מומחה רפואי מטעמה אשר קבע כי לפני הניתוח הוסברו לתובעת כל האופציות הניתוחיות בהתאם לממצאים בזמן הניתוח, אך למרות שהביעה רצונה לשמר את הפוריות העתידית שלה, הרופאים היתעלמו מכך ולא הציעו לה לבצע הליך של שימור פוריות לפני הניתוח, בידיעה שהניתוח עלול להסתיים בכריתת הרחם ושתי השחלות ובכך ליסתום את הגולל על אפשרותה להורות בעתיד.
בעקבות אותו מכתב הוגשה הבקשה לפניי לפיה עותרת התובעת להחלפת זהות המומחה מטעם בימ"ש. טענות הצדדים לטענת ב"כ התובעת הוא חש "פגוע מהשתלחותו הלא מוסברת ואשר אינה במקומה של המומחה" כלפיו לטענתו, הוא נועץ במומחה מטעם התובעת בבואו לערוך את שאלות ההבהרה ואף התעמק בשאלות אשר הופנו למומחה והוא לא זיהה שאלות קנטרניות כטענת המומחה.
זאת ועוד, הטענות באשר ליחס אותו קיבלה התובעת בעת הביקור שלה אצל המומחה וכי היא יצאה מהבדיקה כטענת בא כוחה "בוכייה מתייפחת" מבוסס על מידע אשר לכאורה קיבל ב"כ התובעת מהתובעת עצמה לאחר הבדיקה כטענתו, בטרם כתיבת חוות הדעת, ולא ברור מדוע הוא המתין כ- 7 חודשים לאחר כתיבת חוות הדעת לצורך הגשת בקשה זו שבפניי.
...
העובדה שהמומחה ציין במכתב כי חלק מהשאלות הינן "קנטרניות" או שהן אינן בתחום מומחיותו, אינן מובילות למסקנה כי יש להורות על פסילת חוות דעתו.
סוף דבר בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי המקרה שלפניי בא בגדר המקרים החריגים בהם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש העניין ואשר עלול לגרום לעיוות דין.
כללו של דבר, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

אילו היה התובע סבור שאין מקום למנות את המומחה הנ"ל היה בידיו לפנות עובר לבדיקתו בבקשה להחלפת זהות המומחה או מיד לאחר בדיקתו ובטרם הומצאה חוות הדעת.
התובע לא חקר את המומחה ביחס למקרים בו הוחלף או מונה מומחה נוסף, ולא הציג בפני ביהמ"ש או הנתבעת את התעוד שהביא למינוי מומחה נוסף בתיקים האחרים שמצא ולפיכך אין אפשרות אמיתית להתייחס לקביעות התיקים המוזכרים על ידו.
...
"לא. נשאלתי כבר לגבי אי.אם ג'י ואמרתי שאין קשר בין בדיקות ההדמיה לבין המצב הקליני." (עמ' 10, ש' 20-21) לאור האמור לעיל, לאור העקביות בתשובותיו של המומחה והסבריו המספקים לקביעתו בתחום האורתופדי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת התובע לפסילת חוות הדעת ואף אין מקום למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי, בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה וצויינו לעיל.
ניגוד עניינים לא מצאתי כי המומחה פעל בניגוד עניינים, שכן היותו של המומחה "רופא הסדר" אינה כשלעצמה עילה לפסילתו ממתן חוות דעת רפואית כמומחה מטעם בימ"ש. ד"ר אוחנה נשאל בחקירתו בענין זה ונתן הסבר מפורט ומשכנע המוביל למסקנה כי אין מדובר בניגוד עניינים (עמ' 14, ש' 13 – עמ' 15 ש' 5).
אני מקבל את עמדת ד"ר דהאן, שאין מקום למנות מומחה בתחום הכאב בתיק זה. סוף דבר, אני דוחה את בקשת התובע למינוי מומחה בתחום כאב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפרוטוקול המסירה מיום 7.4.16 נרשמו מספר רב של ליקויים, ובהם שריטות בריצוף בדירה ובמרפסת, הבדלי גוון בחיפוי באמבטיה ובריצוף הממ"ד, ליקויים באלומיניום וכיו"צב. כמו כן יש בפרוטוקול המסירה הפניה לדו"ח של אינג' ברגמן, שבדק את הדירה כחודשיים לפני המסירה (הפרוטוקול נסרק בעמ' 17 לחוות הדעת של אדריכל גולדשטיין).
הרשם בן-סימון קיבל את הנמקת מר כהנא במלואה, ודחה את בקשת הנתבעת על שני ראשיה, דהיינו, הוא לא אפשר לה להגיש חוות דעת מטעמה, וגם לא קבע שיש מקום להחליף את המומחה אף שהוברר שהמומחה שמינה מינה מומחה אחר מטעמו.
כעבור שבועיים הגישה הנתבעת בקשה חוזרת להחלפת זהות המומחה, במסגרתה פירטה מספרי שני הליכים נוספים, בהם נתן משרדו של המומחה חוות דעת מטעם רוכשי דירות, בתביעות נגדה.
לסיכום כאמור לעיל, על פי עדות כל המומחים שבדקו את דירת התובעים, בדירה ישנם אריחים פגומים רבים, ויש להחליפם.
...
לפיכך, אני דוחה את התביעה שכנגד.
לסיכום כאמור לעיל, על פי עדות כל המומחים שבדקו את דירת התובעים, בדירה ישנם אריחים פגומים רבים, ויש להחליפם.
אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים בגין עלות החלפת האריחים הפגומים באריחים החלופיים שנמסרו להם עם מסירת הדירה, וכן בעלות תיקון יתר הליקויים שפורטו בחוות דעתו של אינג' אדלר מטעם בית המשפט, ובסה"כ בסך 23,647 ₪, כולל מע"מ. אף שבתשלום 50,000 ₪ חרגו התובעים מלוח התשלומים שצורף לחוזרה, חריגה זו הייתה מוסכמת, ולפיכך אין מקום לחייב התובעים בריבים הפיגורים, ודין התביעה שכנגד להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו