החלפת גלגל ברכב בתאונת עבודה

לטענתו התאונה אירעה שעה שניסה להחליף גלגל ברכב ולקה בגבו.

התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה, המשיב נבדק על ידי המוסד לביטוח לאומי ונקבעה לו נכות בשיעור 10%.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט קמא, בבקשה, במסמכים שצורפו ובתגובת המשיב, הנני סבורה שיש לדחות את הבקשה משלא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא.

סיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

ביום 3/2/2017 התובע החליף גלגל ברכבו, וחש כאבים במפשעה השמאלית.

" מאוחר יותר הסכימו הצדדים גם על הוספת המשפט הבא, כדלקמן: "הנתבע הכיר בבקע המפשעתי משמאל כתאונת עבודה מיום 11.12.2017 אך דחה את התביעה להכרה בבקע המפשעתי מימין כתאונת עבודה". אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין הארוע לבין הבקע המפשעתי מצד ימין, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את פרופ' רפאל אדר, כמומחה לכירורגיה כללית (להלן: "המומחה"), והוא מתבקש להשיב על השאלות הבאות, כדלקמן – מהו הליקוי ממנו סבל התובע החל מיום הארוע ואילך? האם אכן אובחן התובע במועד זה כסובל מבקע מיפשעתי, ואם כן – באיזה צד ומאיזה סוג? האם יש קשר סיבתי בין המאמץ הלא רגיל שאליו נידרש התובע ביום הארוע, כמתואר לעיל, לבין הבקע מצד ימין, במידה ואכן הופיע? על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: א. תיק רפואי משירותי בריאות כללית (למעט תיק תעסוקתי) (נ/1); תיק רפואי מצה"ל (נ/2).

...

בהחלטת הנתבע צוין, כי מעיון בפרטי התביעה, ומבירורים שנערכו וכן התייעצות רפואית, הנתבע הגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי בין טענותיו של התובע לבקע משמאל וימין, לבין האירוע.

" מאוחר יותר הסכימו הצדדים גם על הוספת המשפט הבא, כדלקמן: "הנתבע הכיר בבקע המפשעתי משמאל כתאונת עבודה מיום 11.12.2017 אך דחה את התביעה להכרה בבקע המפשעתי מימין כתאונת עבודה". אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין האירוע לבין הבקע המפשעתי מצד ימין, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את פרופ' רפאל אדר, כמומחה לכירורגיה כללית (להלן: "המומחה"), והוא מתבקש להשיב על השאלות הבאות, כדלקמן – מהו הליקוי ממנו סבל התובע החל מיום האירוע ואילך? האם אכן אובחן התובע במועד זה כסובל מבקע מפשעתי, ואם כן – באיזה צד ומאיזה סוג? האם יש קשר סיבתי בין המאמץ הלא רגיל שאליו נדרש התובע ביום האירוע, כמתואר לעיל, לבין הבקע מצד ימין, במידה ואכן הופיע? על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: א. תיק רפואי משירותי בריאות כללית (למעט תיק תעסוקתי) (נ/1); תיק רפואי מצה"ל (נ/2).

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

ככלל, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

ביום 3/2/2017 התובע החליף גלגל ברכבו, וחש כאבים במפשעה השמאלית.

" מאוחר יותר הסכימו הצדדים גם על הוספת המשפט הבא, כדלקמן: "הנתבע הכיר בבקע המפשעתי משמאל כתאונת עבודה מיום 11.12.2017 אך דחה את התביעה להכרה בבקע המפשעתי מימין כתאונת עבודה". אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין הארוע לבין הבקע המפשעתי מצד ימין, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את ד"ר אלחנדרו יששכר (אלכסנדר) סזבון, כמומחה לכירורגיה כללית (להלן: "המומחה"), והוא מתבקש להשיב על השאלות הבאות, כדלקמן – מהו הליקוי ממנו סבל התובע החל מיום הארוע ואילך? האם אכן אובחן התובע במועד זה כסובל מבקע מיפשעתי, ואם כן – באיזה צד ומאיזה סוג? האם יש קשר סיבתי בין המאמץ הלא רגיל שאליו נידרש התובע ביום הארוע, כמתואר לעיל, לבין הבקע מצד ימין, במידה ואכן הופיע? על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: א. תיק רפואי משירותי בריאות כללית (למעט תיק תעסוקתי) (נ/1); תיק רפואי מצה"ל (נ/2).

...

בהחלטת הנתבע צוין, כי מעיון בפרטי התביעה, ומבירורים שנערכו וכן התייעצות רפואית, הנתבע הגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי בין טענותיו של התובע לבקע משמאל וימין, לבין האירוע.

" מאוחר יותר הסכימו הצדדים גם על הוספת המשפט הבא, כדלקמן: "הנתבע הכיר בבקע המפשעתי משמאל כתאונת עבודה מיום 11.12.2017 אך דחה את התביעה להכרה בבקע המפשעתי מימין כתאונת עבודה". אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין האירוע לבין הבקע המפשעתי מצד ימין, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את ד"ר אלחנדרו יששכר (אלכסנדר) סזבון, כמומחה לכירורגיה כללית (להלן: "המומחה"), והוא מתבקש להשיב על השאלות הבאות, כדלקמן – מהו הליקוי ממנו סבל התובע החל מיום האירוע ואילך? האם אכן אובחן התובע במועד זה כסובל מבקע מפשעתי, ואם כן – באיזה צד ומאיזה סוג? האם יש קשר סיבתי בין המאמץ הלא רגיל שאליו נדרש התובע ביום האירוע, כמתואר לעיל, לבין הבקע מצד ימין, במידה ואכן הופיע? על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: א. תיק רפואי משירותי בריאות כללית (למעט תיק תעסוקתי) (נ/1); תיק רפואי מצה"ל (נ/2).

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

ככלל, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

בגליון שיחרור ממיון נרשם שהיתקבל ב-4.46 , וכן נרשם לגבי נסיבות הפציעה: "ביום קבלתו החליף גלגל, הג'ק נפל והמכונית מחצה את אצבעות IV – II ימין". הנתבעת ציפתה כנראה שיירשם גם מספר הרכב או הסוג, מידע שאינו רלוואנטי לטפול בפצוע, אותו הדבר לגבי לאן היו פניו מועדות, אם כי מי שניפצע בדרך לעבודתו או ממנה ומודע לזכויותיו בנסיבות אלו, לעתים מציין זאת.

את יהבה תולה הנתבעת בכך שבחוות דעת מומחה ביהמ"ש שבדק אותו בדיוק שלוש שנים אחרי התאונה, נרשם לכאורה מפיו של התובע כי "ביום התאונה יצא לעבודה בארבע לפנות בוקר, לפני הזריחה וגילה שיש לו תקר בגלגל", והיות שבשעות כאלו לא מגיעים למרכולים לסדר סחורה, ושעות עבודתו של התובע הן בד"כ מ-10:00 בבוקר, המסקנה היא שבשעה זו היה בעבודה אחרת וברכב אחר.

בתצהירו השני של התובע, שהוגש כתצהיר עדות ראשית, הבהיר כי מעולם לא הצהיר או אמר שהייתה זו תאונת עבודה, מעולם לא נהג במשאית, אביו מתחיל לעבוד בשעה 1 בבוקר, וכשנפצע הזעיק את אחיו בלאל.

...

סיכום ביניים אשר על כן, בהעדר ראיה לכך שהתובע ניסה להונות את הנתבעת, ולאחר שהאמנתי לדבריו, אני קובעת כי חבות הנתבעת בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 הוכחה.

פיצוי גלובאלי נוכח שיעור הנכות ואופייה, יחד עם האמור בהלכה הפסוקה לגבי נכויות בשיעור נמוך (ראו רע"א 7798/18 פלונית נ' שושנה ואח' (22.11.2018), הגעתי למסקנה כי יש לפסוק פיצוי גלובאלי בנוגע לגריעת שכר בעתיד, ופיצוי זה אני מעמידה על סך של 30,000 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,000 ₪ (30,000 ₪ הפסד שכר בעתיד ו-10,000 ₪ כאב וסבל).

תביעת התובע, שעבד כמכונאי רכב במוסך, להכיר בפגימות בעמוד השידרה ובפרק ירך ימין כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה, לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

דיון והכרעה סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מיקצוע.

התובע העיד עוד כי לאחר שסיים לבדוק את הגלגלים היה מבצע בדיקות נוספות ובהתאם לצורך היה מבצע פעולות כגון החלפת מצבר וטפול במנוע, כאשר הפעולות השתנו מרכב לרכב ואף החלקים עימם עבד היו במשקלים שונים: "עו"ד רוזנבלום: בסדר ואז כשסיימת עם הגלגלים היית מזיז את הליפט מעלה ומוריד בהתאם ליתר הבדיקות נכון?

...

כמו כן, הדעת נותנת כי לא כל רכב נזקק בסופו של דבר להחלפת מצבר/תיקון תקר/החלפת בלמים ויתר הטיפולים, אלא הדברים נעשו לפי צורך בכל רכב ורכב לגופו.

נוכח כל האמור לעיל, לא עלה בידי התובע להוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות דומות במהותן לפרק זמן משמעותי מתוך יום עבודה או כי ביצע סדרה של פעולות שחזרה על עצמה, אשר ניתן לחלץ ממנה תנועה דומה חוזרת ונשנית למשך זמן משמעותי מיום עבודה רגיל.

משכך, יש להורות על דחיית התביעה כבר בשלב זה. סוף דבר שעה שלא הונחה בפנינו תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה, יש להורות על דחיית התביעה.