החלפת או הוספת כונס נכסים

בית המשפט המחוזי בירושלים פש"ר 33956-03-13 שטוסל נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:32 בפני כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס מבקשת ענבל אלוש-לוצאטו, עו"ד הנאמנת לנכסי החייב משיבים 1. חוה שטיסל יורשת המנוח דב שטיסל ז"ל באמצעות ב"כ עו"ד בנימין שור 2. יחזקאל שטוסל , החייב 3. הכונס הרישמי 4. אברהם לפקוביץ 5. מנדי (מיכאל) שטרן, עו"ד 6. חנה חובב מייזל, עו"ד החלטה

זאת על סך של כ- 236 אלף דולר, ולא בחוב המקורי ללא ריביות, והתווספו לו ריביות במחשבי ההוצל"פ. טענת המשיבה, כי החוב נכון ליום 30.06.17 עומד על סך של כ- 4.5 מיליון ₪ היא בהיתעלם מעצירת הריביות ממועד צו הכנוס.

הרשות בידי צדדים להסכם הלוואה, להסכים לשנות מהבטוחות ו/או להוסיף על אלו שנקבעו בהסכם ההלוואה מבלי שתקום דרישה לחתימה על הסכם הלוואה חדש.

כך גם מצינו בעיניין אפשרות ל'העתקת מישכון' לנכס חילופי ע"י הממשכן, בהסכמת מקבל המישכון (יהושע ויסמן דיני קניין: זכויות קדימה ופרקי מישכון 175 (2014); ע"א 1057/18 ‏עברון נ' ורדי, פסקה 20 (23.1.2019)).

...

לאור התוצאה בנוגע להעמדת ת"ח 2 כבטוחה במשכון שנירשם לטובת המנוח וכיום, המשיבה, נדחית הבקשה למינוי הנאמנת ככונסת נכסים על אותו הנכס.

יובהר, כי עד למימוש, תשלם המשיבה לקופת הכינוס דמי שימוש ראויים.

אני מורה על מחיקת הבקשה כנגד משיבים 5 ו-6 בהיעדר יריבות ועילת תביעה כנגדם.

בהסתמך על ההודעה בדבר הפסקת הליך המחאת החוב הוסיף כונס הנכסים לקדם את הליכי הכנוס.

לגבי ההסכם אותו מבקשים קחטן לאכוף, העיד ארי קחטן כי "זה ההסכם שאנו מבקשים לאכוף על הבנק ורק להחליף את השם במקום חלפון לאילוז שגם לו היו טיוטאות קודמות עם הבנק באופן אישי... כמובן שנשמח אם הבנק יאות לקבל את אותו הסכום ממר אילוז לבדו ולא ממר אילוז ואורן חלפון ביחד" והשיב בחיוב, כשנשאל האם הם מבקשים כיום שבית המשפט יאכוף על הבנק את ההסכם עם חלפון ויחליף את השם מחלפון לאילוז (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 29-19).

...

בבחינת מאזן הנוחות ביחס לאותה דירה, אני סבור, כי זה נוטה לטובת קחטן ולכן יש ליתן את הצו ביחס לאותו נכס, גם אם סיכויי התביעה, כאמור, אינם מן המשופרים ובשים לב ליחס המקביל החל בין עילת התביעה לבין מאזן הנוחות.

בנסיבות העניין, נראה לי כי עוצמת משקלו של התנאי בדבר מאזן הנוחות, מצד אחד, וקיום טעם בבירור התביעה לגופה גם אם סיכוייה אינם גדולים, מצד אחר, מצדיקים את השארת הצו הזמני לגבי דירת המגורים של המשיבים 1 ו-2 בעינו (רע"א 7139/96 טריגוב נ' "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ [2]).

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, נדחית הבקשה ברובה ומתקבלת בחלקה, זאת כאמור להלן: ניתן בזאת צו מניעה זמני נגד ביצוע, או המשך ביצוע, הליכי כינוס הנכסים באמצעות כונסי הנכסים, או מי שימונה מטעם הבנק, לצורך הליך מימוש משכנתא על ידי הכונסת עו"ד יעל דאובר, בתיק הוצל"פ מס' 518055-07-20 בקשר עם זכויות המבקשים ויטה קחטן, איתן קחטן, יסמין קחטן וארי קחטן, בדירת מגורים ברחוב בורוכוב 9 בת ים, הידועה כגוש 7139 חלקה 196/4.

תקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן: "הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לענין היתיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן". לכאורה, ועל פי לשון התקנה, משקבע מתקין התקנות לעניין היתיישנות את המועד הרלבנטי של תחילת ההליכים כמועד כתב התביעה המתוקן ולא כל מועד מוקדם אחר, הרי יש טעם בטענות הנתבעים 10-15, כי המועד הקובע לבחינת טענת ההתיישנות הנו מועד הגשת כתב התביעה המתוקן.

כך מציינים הנתבעים 1-5, כי בנגוד לנטען בכתב התביעה של התובעת, לפיו מסתכם הסכום שנימסר לנתבעים 1-5 בסך של 6,010,000 ₪, הרי בכתב הגנתם המקורי והמתוקן של הנתבעים 1-5 נטען, כי רבים מהצ'קים שמסרו מר ארווינג יאנג והתובעת לא כובדו על ידי הבנק, ובפועל העבירה התובעת לנתבעים 1-5 סך המוערך בפחות מ-1,000,000$ ארה"ב. בהקשר זה הוסיפו הנתבעים 10-15 וציינו, כי האמור אף נתמך בתצהיר, שניתן על ידי הנתבע 5 בבקשה לביטול העיקולים ומינויו של כונס הנכסים בשנת 1998, במסגרתו הכחיש הנתבע 5 את הסכומים הנטענים.

...

הנני מחייבת את הנתבעים 1-5 לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך כולל של 200,000 ₪.

כן הנני מורה על הסרת מסך ההתאגדות, המפריד בין הנתבעות 1-3 והנתבעת 10, על מנת שניתן יהיה לראות דרך הנתבעות 1-3 אל הנתבעת 10, ומטילה על הנתבעת 10 לשאת בהתחייבויותיהן של הנתבעות 1-3 כלפי התובעת.

התביעה כנגד יתר הנתבעים, הנתבעים 6-9, 11-24 ו-16, נדחית בזאת.

בית המשפט העליון פסק כי כל העניינים הרכושיים שבין בני-הזוג הוסדרו בהסכם הגירושין, שעל-פיו ניתן פסק-הדין של בית-הדין הרבני, ואם ברצון האשה לשנות או להוסיף על האמור בפסק-הדין, מצוי גם ענין זה בסמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני.

בכל הנוגע לדירת המגורים של הצדדים קבע ההסכם שני מסלולים: ראשית, כי מלוא הזכויות בדירה יועברו לידי העותרת; שנית, כי אם העותרת לא תמציא ערבים (אשר יחליפו את ערבותו של אבי המשיב) למשכנתא המוטלת על הדירה בתוך חודשיים ממתן הגט, יבוטל המסלול הראשון, הדירה תמכר ולאחר תשלום החובות הרובצים עליה יתחלקו הצדדים בשווה בתמורה.

באשר לאכיפה בדרך זו, פשיטא שכל הדברים האמורים בפרשנותו של סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט יחולו על בית הדין הרבני, בדונו בענין שבשיפוטו (ערעור 2769/סג (רבני גדול) א' י' ואח' נ' א' א', פורסם בנבו, 2003) מן האמור לעיל מתבקשת כמו מאליה המסקנה כי בית הדין הרבני מוסמך לידון בבקשה שבפניו, הן לענין האכיפה לפי הליכי ביזיון (בגדרי אכיפה עקיפה) והן לענין מינוי כונס נכסים (בגדרי אכיפה ישירה).

...

המסקנה המתבקשת היא, כי פסק הדין שנתן תוקף להסכם חלוקת הרכוש לא סיים את הסכסוך שבין הצדדים לענין אופן חלוקת רכוש הצדדים שנכרך בגירושין.

" סוגיית אכיפת הסכם גירושין כבר עלתה על מדוכת בית הדין הרבני האזורי בתל אביב גם בתיק (רבני ת"א) 30641-64-1 פלוני נ' פלונית (ד' אייר תשס"ט – 28.04.2009), ועמדתו שתובא מיד, מקובלת עלינו: "אכן, קיימות דרכים אחדות לאכוף פסקי-דין וצווים של בית הדין הרבני, כפי שאלו עומדות לרשות בתי המשפט. ניתן לחלק דרכים אלו לשתי קבוצות עיקריות: דרכי אכיפה ישירות ודרכי אכיפה עקיפות.

באשר לאכיפה בדרך זו, פשיטא שכל הדברים האמורים בפרשנותו של סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט יחולו על בית הדין הרבני, בדונו בענין שבשיפוטו (ערעור 2769/סג (רבני גדול) א' י' ואח' נ' א' א', פורסם בנבו, 2003) מן האמור לעיל מתבקשת כמו מאליה המסקנה כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בבקשה שבפניו, הן לענין האכיפה לפי הליכי ביזיון (בגדרי אכיפה עקיפה) והן לענין מינוי כונס נכסים (בגדרי אכיפה ישירה).

בעקבות בקשתו, עידכנה מזכירות בית הדין האיזורי את בית הדין כי האיש לא החזיר "עד עתה" את הסכום שנקבע, גם האשה ציינה זאת בתגובתה, והוסיפה בקשה להחליף את כונסת הנכסים, שהייתה בעבר באת כוח של האיש ועד כה לא פעלה להחזרת הסכום לרשותה של האשה.

...

] ממשיך בית הדין על פי חלוקת דרכי האכיפה שהתווה, ומסיק מכך לגבי המדרג שבדרכים אלו והותרת הליך ביזיון בית המשפט כמוצא אחרון (ההדגשות אינן במקור): מן האמור לעיל מתבקשת כמו מאליה המסקנה כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בבקשה שבפניו, הן לעניין האכיפה לפי הליכי ביזיון (בגדרי אכיפה עקיפה) והן לעניין מינוי כונס נכסים (בגדרי אכיפה ישירה).

לסיכום: לפנינו מקרה מורכב שבו האיש אינו כופר בעובדה שהוא מחויב על פי דין להחזיר לקופת כינוס הנכסים סכום של 500,000 ש"ח שקבל, אך הוא מצהיר כי אין לו עתה נכסים כדי לשלם את החוב החלוט.

לאור כל האמור לעיל בית הדין מורה כדלהלן: (א) בית הדין מורה לכונס הנכסים לערוך בדיקה מקיפה אודות מצב הנכסים של האיש, הרשומים והגלויים, ולחקור אחר אלה שאינם גלויים ואשר עולה חשד לגביהם כי הם הוברחו והועלמו על ידו.