החלטת פקיד תביעות הדוחה תביעה להכיר בתאונה בעבודה

התובע הגיש תביעה בעקבות החלטת פקיד התביעות לדחות תביעה שהגיש להכרה בפגיעה בכתפיו כתאונת עבודה (מקרוטראומה).

...

ככל שלא היתה מוצגת למומחה תשתית עובדתית בדבר ביצוע פעולות משיכה חדות ורציפות במשך תקופה ארוכה תוך מעורבות של כתף ימין, הרי שהיה מגיע למסקנה שיותר סביר שמדובר במחלה שנגרמה במהלך השנים, עקב שחיקה טבעית, מבנה גוף, הרגלים וכולי.

בטרם נחתום, נציין כי אף שהמומחה המליץ להכיר בפגיעה בכתף ימין על דרך ההחמרה בשיעור 33%, הרי שעל פי הפסיקה, משהגענו לכלל מסקנה שבבחינת מאזן ההשפעות קיימת השפעה משמעותית (של יותר מ- 20%) הרי שיש להכיר בפגיעה, ללא התייחסות לנושא ההחמרה, כפי שהבהיר זאת כב' השופט אילן סופר באחת הפרשות (עב"ל 41048-05-11 בן ישי נ' המוסד לביטוח לאומי (28.6.12)): "תפקידו של בית הדין בשלב של ההכרעה בתביעה, הוא לקבוע אם מדובר ב'פגיעה בעבודה' ובתוך כך קיום קשר סיבתי בין האירוע לפגיעה. בית-הדין לא נדרש בשלב זה לבאר מהי מהות הקשר הסיבתי אם בגרימה או בהחמרה, שהרי זוהי הכרעה שמסורה בלעדית לוועדה הרפואית הקובעת את דרגה הנכות. מסיבה זו אנו מקבלים את הערעור באופן שפסק דינו של בית הדין האזורי יתוקן כך שהמסקנה אליה הגיע תתמצה בכך שהתביעה התקבלה וקיים קשר סיבתי בין הארוע בעבודה לבין מחלת המערער". סוף דבר התביעה נדחית לעניין כתף שמאל אך מתקבלת לעניין כתף ימין, שהפגיעה בה מוכרת כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

הנתבע ישלם לתובע הוצאותיו בהליך זה בסך 8,000 ₪.

ביום 16.6.20 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה בארוע כתאונת עבודה.

התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 8.7.10, תוך שנקבע כי לא הוכח ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוק.

...

נציין כי עדותם של כל ארבעת העדים עמדה במבחן החקירה הנגדית, ולא מצאנו בה סתירות כלשהן (ולמעשה, דומה כי אף הנתבע לא מצא סתירות בעדויות, ומכל מקום לא היפנה לסתירות שכאלה בסיכומיו); חמישית צודקת באת כוח הנתבע בטענתה כי העובדה שכל שלושת העדים התומכים הודו בכך שהם חברים של התובע, מצדיקה להפחית במשהו ממשקל עדותם.

ברם, בנסיבות הענין, ובמיוחד בשים לב לכך שהשתכנענו שהתובע הועסק (כעצמאי) לאורך יותר משנתיים על ידי אחד מהם, והשניים האחרים הם חברים שנחלצו לסייע לו בשל המצב אליו נקלע – ואל מי יש לו לאדם לפנות בעת צרה אם לא לחברים – לא מצאנו שיש בכך כדי להצדיק שלא ליתן בכלל משקל לעדותם, ממנה התרשמנו לחיוב, לטובת התובע; שישית אנו מודעים כמובן לחשיבותו של תיעוד רפואי מזמן אמת, ולכך שהיעדרו מהווה שיקול רפואי כבד משקל לדחיית תביעות כמו זו שלפנינו.

לסיכום אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית למינוי מומחה.

לפני בקשת התובע להורות לנתבע לגלות חקירות אשר עמדו בבסיס החלטת פקיד התביעות לדחיית תביעתו להכיר באוטם שריר הלב שלטענתו ארע לו ביום 27/02/2020 כפגיעה בעבודה (להלן – הבקשה).

רקע וטענות הצדדים ביום 24/3/2021 הגיש התובע את התביעה דנן כנגד החלטת הנתבע מיום 23/12/2020, לדחות את תביעתו להכיר בארוע מיום 27/02/2020 כתאונת עבודה.

...

לאחר עיון בחקירות שוכנעתי שאין סיכון שכתוצאה מהעברת החקירות לידי התובע כבר עתה, תהיה פגיעה בחשיפת האמת במסגרת בירור הליך זה, במיוחד עת עומדת בפני בית הדין גרסה מפורטת של התובע בדבר עובדות האירוע הן במסגרת כתב התביעה והן במסגרת הודעתו לחוקר הנתבע מיום 13/08/2020 אשר צורפה לתיק בית הדין.

מקובלת עלי טענת התובע כי הנתבע לא הצביע בתגובתו על נסיבות חריגות שבעטיין יש מקום לדחות את מועד גילוי החקירות שנערכו בעניינו של התובע והעובדה שגורמים אחרים מסרו גרסה אינה מצדיקה כשלעצמה את דחיית גילוי הראיות.

סוף דבר לאור המסקנה אליה הגעתי, ולפיה אין מקום בנסיבות העניין לסטות מהכלל של "קלפים פתוחים", הבקשה מתקבלת.

בהתאם להחלטת פקיד התביעות מיום 4.10.21 נדחתה התביעה להכיר בארוע הירי כתאונת עבודה.

...

טענות הצדדים הנתבע טוען שאין מנוס מעיכוב בירור התביעה עד לתום הבירור על-ידי הגורמים האמונים על החקירה המשטרתית, וזאת על מנת שלא לשבש את החקירה ומחשש לתוצאות סותרות.

לטעמנו, בשלב זה, האינטרס של גילוי האמת יגבר.

סוף דבר- בשלב זה, ההליך יעוכב.

כאמור בפתח החלטה זו, פקיד התביעות דחה את התביעה שהגישה התובעת להכרה בארוע כתאונת עבודה, ובעקבות זאת הגישה התובעת את התביעה שבפנינו.

...

לאחר שלמדנו את מסכת העדויות והראיות, הגענו לכלל מסקנה שהתובעת הוכיחה את האירוע המיוחד לו טענה, ועל כן יש מקום למנות מומחה רפואי להמשך בירור תביעתה, וננמק: ראשית האירוע המיוחד לו טענה התובעת היה שיחת שימוע לפני פיטורים שנערכה עם הממונים עליה.

התובעת, שסבלה מבעיות רפואיות לא פשוטות עוד קודם לאירוע, אף ביקשה לדחות את השימוע בשל מצבה הבריאותי, ובכך מצאנו עדות נוספת למתח שבו היתה שרויה לקראתו; שלישית הנתבע מצא סתירות כאלה ואחרות בגרסת התובעת לגבי מצבה הבריאותי באותו היום, ובכלל זה לעניין מספר הפעמים שבהם התעלפה, אך לא מצאנו שיש בהם כדי לשנות מעובדות היסוד של הפרשה, לפיהן התובעת כאמור חשה במתח רב לפני השימוע ובמהלכו, חשה גרוע במיוחד בסמוך לאחר השימוע, ובדרכה לביתה התעלפה ונחבלה; רביעית התובעת פנתה לחדר מיון בסמוך לאחר ההתעלפות (ראו תעודת שחרור מחדר מיון בקפלן מיום 12.11.19).

לסיכום הגענו לכלל מסקנה שהתובעת הוכיחה תשתית עובדתית לאירוע חריג, המצדיקה מינוי מומחה רפואי להמשך בירור תביעתה (בחינת הקשר הסיבתי).