על-פי התכתבות שצורפה לסיכומי המשיבה, ביום 1.3.22 בשעה 8:55 פנה מהנדס הועדה ליו"ר הזמני של המשיבה במיסרון בנוסח הבא: "אני מבקש מכבודו לחזור יש עניין דחוף, מבקשים שהשעיית המפקח אברהם אבראהים על דעתך בין היתר, העניין לצורך המשך השעייתו וזאת בהנחיית היועמ"שית, תאשר לי בבקשה שהעניין גם על דעתך עד תום ההליכים בעיניינו עד הגעת מחליפך, תודה."
בתשובתו מאותו יום בשעה 9:06 ציין יו"ר הועדה כך: "אשרתי כבר שזה על דעתי. מאשר שוב."
במכתב המהנדס מיום 2.3.22 הודיעה המשיבה על הארכת ההשעייה עד ליום 17.3.22 וזאת על יסוד הנימוקים שהובאו במכתבים מהתאריכים 16.2.22 ו- 22.2.22 (להלן - החלטת ההשעייה השלישית)
עוד צוין כי במשך תקופת ההשעייה תשולם מחצית מהמשכורת הקובעת, תוך הפניה להוראות סע' 49 לחוק שירות המדינה (משמעת).
במסגרת השיקולים שעל בית הדין לשקול בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוגו והיקפו על בית הדין לשקול, כאמור בתקנה 95(ד) לתקנות ראשית, מהו הנזק שעלול להגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן מהו הנזק שעלול להגרם לאדם אחר או לעניין הציבור; שנית, אם אין סעד שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני; ושלישית, לבחון את תום ליבם של בעלי הדין והאם הבקשה או התביעה לוקות בשיהוי.
במסגרת הפעלת סמכות ההשעייה, פועל ראש הרשות (או ראש הועדה, בדומה לנציב שירות המדינה או השר לפי הוראות המשמעת החלות על עובדי המדינה) במישור מערכת היחסים החוזית שבין העובד למעסיק, שהיא חיצונית לדין המשמעתי.
כלל היסוד בסוגית היתערבות בהחלטות נציבות שירות המדינה בעיניין השעית עובד מדינה קובע כי "אין על בית הדין לשקול מה היה הוא עצמו מחליט אילו נידרש להפעיל את סמכות ההשעיה בעיניינו של העובד. בית הדין נידרש לבחון את החלטת הנציב בחינה מינהלית, לאמור – האם ההחלטה והשיקולים שנשקלו בה נעשו בגדר סמכות על-פי דין, באופן עינייני, בסבירות, במידתיות, בהגינות ובתום לב" (ע"ע (ארצי) 1487/04 נציב שירות המדינה - אהרון (21.11.04)).
לאור כל האמור והמפורט לעיל, לאחר שבחנו את הראיות הלכאוריות ואת הנזק שעלול להגרם אם לא ינתן הצוו כמבוקש, אנו סבורים שדין הבקשה להיתקבל, ולפיכך אנו מורים על השבתו של העובד לעבודתו אצל המשיבה, וזאת לאלתר.
...
לא מצאנו לבחון את הטענות המקצועיות והמשמעתיות לגופן, ואלה יבחנו על-ידי בעלי הסמכות לעשות כן, לרבות בית הדין המשמעתי.
כן לא מצאנו לבחון בשלב זה את טענות המבקש בדבר שיקולים זרים או סבירות ההחלטה.
לאור כל האמור והמפורט לעיל, לאחר שבחנו את הראיות הלכאוריות ואת הנזק שעלול להיגרם אם לא ינתן הצו כמבוקש, אנו סבורים שדין הבקשה להתקבל, ולפיכך אנו מורים על השבתו של העובד לעבודתו אצל המשיבה, וזאת לאלתר.
