החלטת ועדה ללא נימוק המאפשר ביקורת שיפוטית

טענות הצדדים לטענת המערער, החלטת הועדה אינה מנומקת.

אחת מהחובות המוטלות על הועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שפוטי היא חובת ההנמקה, אשר היא חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

...

רישומים נוספים על בעיות אורינריות מצאנו בתאריכים 2/3/2017 של ריבוי במתן שתן, זרם חלש, השתנה לילית וערמונית מוגדלת עם שארית 80 אחרי התרוקנות.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

הוועדה האזינה למערער ובא כוחו, עיינה "במגוון רב של מסמכים רפואיים משנים שונות" וקבעה כי "למערער מס' בעיות רפואיות, בין היתר, סוכרת, הגדלת ערמונית שפירה, בעיות בעמ"ש צווארי. כל הפרעה מסוג זה כשלעצמה יכולה לגרום לתחלואה אורולוגית. ברור שגם האירוע שמוכר במסגרת התאונה הנדונה מ 1980 גם הוא עלול להיות מעורב בתחלואה אורולוגית ואולם לכל מצב רפואי יש לרוב מאפיינים אורודינמיים מעט שונים". הוועדה פרטה כי האיבר שהוכר בתאונת המערער בשנת 1980 הוא עמוד שדרה מותני אשר מאפייני ליקוי אורולוגי הנגרם בעטיו הוא "... כיס שתן גדול עם התכווצויות רפות" ממצא אשר לא מתקיים אצל המערער שכן הבדיקה האורודינמית מצאה כי הוא סובל מ "בכיס שתן קטן עם התכווצויות מוגברות" ועל כן "לאור עובדות הללו הוועדה קובעת שההפרעה האורולוגית במקרה הנדון אינה נובעת מהאתר שמוכר באירוע הנדון (עמ"ש מותני) ובכך הוועדה דוחה את הקשר הסיבתי". המדובר בקביעה רפואית מקצועית מובהקת, נהירה וברורה גם למי שאינו רופא אשר אין לבית הדין להידרש לה. כן, אין בידי לקבל את טענת המערער כי הוועדה לא נתנה כלל התייחסותה לחוות דעתו של המומחה מטעמה.

סיכומו של דבר על יסוד האמור –הערעור נדחה.

החלטת הועדה אינה מנומקת.

אחת החובות המוטלות על הועדה לעררים, שהנה גוף מעין-שפוטי, היא חובת ההנמקה, שמטרתה, בין היתר, לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

...

לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.6.2021 (להלן- הוועדה) אשר קבעה כי יש לקבל את בקשתה של המשיבה לצירוף נכויות החל מיום 11.1.2019 ולהעניק למשיבה נכות יציבה בשיעור של 42% החל מן המועד כאמור.

שנית, מקובלת עלי טענת המשיבה, כי אין הצדקה להביא לפגיעה בה בכל הנוגע למועד התחולה לצירוף הנכויות, מקום שבו הטיפול בבקשה הראשונה לצירוף נכויות הופסק לכאורה ביוזמת המערער בשל טיפול בתביעת המשיבה בפגימה החדשה משנת 2018 - שלבסוף כלל לא צורפה במסגרת צירוף הנכויות.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל, ומשלא מצאתי פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

אשר להוצאות משפט - משהערעור נדחה, ובשים לב לכך שערעור המשיבה נמחק בהסכמתה אשר ניתנה עובר למתן פסק דין זה, יישא המערער בהוצאות המשיבה בסכום של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף נטען בכתב העירעור כי החלטת הועדה אינה מנומקת ויש בה היתעלמות מהממצאים שבתיעוד הרפואי, ההחלטה אינה ברורה והועדה לא מילאה את חובתה לדיון משמעותי בעיניינו של המערער.

עם זאת, אחת החובות המוטלות על הועדה לעררים, שהנה גוף מעין-שפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

סיכום על בסיס כל האמור לעיל, ומשלא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה או מסקנותיה, הערעור נדחה.

החלטת הועדה אינה מנומקת דייה, החלטתה אינה עומדת בדרישת חובת ההנמקה כאשר הועדה מסתפקת בקביעה:"..אך יושב ללא קושי בספת הבדיקה כשרגליו ישרות וגבו זקוף". פגם זה מחייב את התערבותו של בית דין נכבד זה. להלן טענות ב"כ המשיב, הרלוואנטיות להכרעה: החלטת הועדה היא החלטה ברורה, בה הועדה עורכת למערער בדיקה קלינית, מוצאת את ממצאיה ואז קובעת כי אין בממצאיה האמורים בכדי להוות החמרה במצבו של המערער.

עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוואנטיים הנן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.06), כשאחת החובות המוטלות על הועדה לעררים, שהנה גוף מעין-שפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

...

על כן יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת כלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור.

בהקשר זה יש להפנות, במיוחד משלא הונחה בפני הוועדה חוות דעת רפואית, לאמור בהחלטה אשר ניתנה בבר"ע (ארצי) 7547-07-21 רות אמסלם - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 8.7.2021)‏‏: "שיקול הדעת הרפואי של הוועדה מקיף גם את הסמכות להסיק מסקנות מתוך הנתונים שעולים בפניה אבל גם את הסמכות להכריע איזה נתונים יש לאסוף על מנת להסיק את המסקנות ואיזה בדיקות לבצע". לסיכום משלא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה מושא הערעור או במסקנותיה, הערעור נדחה.

טענות הצדדים עיקר טענות המערער אשר לתחום האורתופדי, הועדה לא התייחסה בצורה עניינית למצבו של המערער ואין בהחלטתה הנמקה של ממש.

אחת מהחובות המוטלות על הועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שפוטי היא חובת ההנמקה, אשר היא חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

...

מסקנות הוועדה פורטו בפרוטוקול מיום 6.1.2023, כך: "הועדה עינה במסמכים שצורפו למכתבו של עו"ד ינון הדאיה 2/1/23 עם מסמכים של רופא משפחה, EMG 23.10.2022 המדגימה הפרעה שרשית לא פעילה מתנית דו"צ ללא הפרעות הולכה מוטורית או תחושתית ברגלים. הועדה קובעת כי עפ"י ממצאי הבדיקה שפורטו אין נכות נוירולוגית שניתן ליישם עפ"י התקנות". לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

אחרית דבר על יסוד האמור –הערעור נדחה.