התובע הסתפק בתאור האירועים לאחר שהמעסיק החליט לסיים את העסקתו בכך שתיאר שנערך בינו לבין המעסיק "דין ודברים" לאחריהם הוחלט כי ימשיך בעבודתו[footnoteRef:7], לעומת גירסתו המפורטת יותר של עד הנתבע 2 אשר כללה פירוט בדבר ההחלטה לסיים את העסקתו של התובע בחודש מאי 2019, שנכנסה לתוקף בסוף חודש 08/2019, קיום משא ומתן בין הצדדים, לרבות מעורבות של ב"כ מטעם התובע בדבר שובו לעבודה וכיוב'[footnoteRef:8].
]
לשיטתה של מנורה, מנוסח המכתב מיום 15.1.2020 בדבר חידוש ההפקדות, עולה כי בקשתו של התובע לחידוש ההפקדות לקרן הפנסיה התקבלה, אולם לצורך חידוש ההפקדות בפועל היה על המעסיק לבצע אותן לחשבון של מנורה.
...
מכאן, אנו מקבלים את טענת התובע כי תחילת עבודתו בנתבע 2 היתה ביום 1.1.2013.
באשר לתביעת התובע לקבל שחרור מפרמיות בתקופה הרלוונטית, מאחר שתובע לא עמד לבחינה בפני הגורם הרפואי, בהתאם לתקנון הקרן, ובשל דחיית התביעה נגד מנורה– תביעתו של התובע לקבל פיצוי בדמות שחרור מרכיב הפרמיות – נדחית.
מסקנה זו, לא מאיינת את המסקנות אליהן הגענו לעיל כך שתביעתו של התובע למתן צו הצהרתי כי בעת אירוע הנכות היה עמית פעיל – נדחית.
סוף דבר
התביעה כנגד מנורה נדחית.
