החלטת ביניים בבקשה להכרה בפסק בוררות

]השופט ד' מינץ: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' דותן) מיום 22.12.2020 בע"ר 32390-05-20 בו, בין היתר, נדחה ערעור המבקש על החלטת רשמת בית המשפט (ר' עורקבי) מיום 27.2.2020 בהפ"ב 7896-07-19 שחייבה את המבקש להפקיד סכום של 2 מיליון ש"ח כערובה להבטחת ביצוע פסק בוררות.

המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להכרה ולאכיפת פסק בוררות החוץ בהתאם לסעיף 29א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות או החוק); אמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958 (The Convention on the Recognition and Enforcement of Foreign Arbitral Awards, 1958) (להלן: אמנת ניו יורק או האמנה), שישראל ואוסטריה הן צד לה; ותקנות לבצוע אמנת ניו יורק (בוררות חוץ), התשל"ח-1978 (להלן: התקנות או התקנות לבצוע אמנת ניו יורק).

כמו כן, כאשר מדובר בפסק בוררות שניתן מחוץ לגבולות המדינה, מורה סעיף 29א לחוק כי: "בקשה לאישור או לביטול של פסק בוררות-חוץ שחלה עליו אמנה בינלאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין הנידון, תוגש ותדון בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן." על פניו איפוא, אם קיימים הסדרים ספציפיים בעינייני סעדי ביניים בהוראות האמנה הרלוואנטית, הוראות אלו יחולו תחת הוראות סעיף 29 לחוק.

...

עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור לגופו של עניין וכך אציע לחבריי שנעשה.

הערעור נדחה והדיון בבקשה לעיכוב ביצוע מתייתר אפוא.

הליך זה עניינו בקשה לאישור פסק בוררות חלקי, המשיבים הגישו מנגד בקשה לסילוק על הסף של הבקשה מן הטעם שהמדובר בהחלטת ביניים ולא בפסק בוררות חלקי ועניינה של החלטה זו בהכרעה בבקשה מקדמית זו. תמצית העובדות וטענות הצדדים המבקשת, חברת ארמס מטווחי ירי בע"מ (להלן: "המבקשת") והמשיבה-1 (להלן: "המשיבה") חברת דני-הי (מטווחי קסריה) בע"מ ייסדו בשנת 2012 שותפות דני-הי ארמס להפעלת מטווחי ירי.

בעניינינו, כפי שתואר בהחלטת הבורר, התביעה היא תביעה כספית, כאשר נטען בכתב תביעה שהוגש על ידי המבקשת שנגרעו מקופת השותפות רווחים של 8 מליון ₪ ובכתב תביעה מקביל שהוגש מטעם המשיבים נטען שהמבקשת סירבה להכיר בחלק מהוצאות השכר ששולמו לעובדי השותפות והוצאות כלי הרכב בסכום של מעל 4,000,0000 ₪.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, בהחלטת הבורר ובמכלול הראיות והטענות שנטענו, באתי לידי מסקנה, שהחלטת הבורר מתאריך 21/6/21 הינה החלטת ביניים ולא פסק דין חלקי ומשכך דינה של הבקשה לאישור פסק הבורר להידחות על הסף.

מסקנה זו מתבקשת ונלמדת גם מדרך ההיקש להחלטות הניתנות על ידי בית המשפט.

התוצאה דינה של הבקשה להורות על אישור החלטת הבורר כפסק בוררות חלקי, להידחות באשר מדובר בהחלטת ביניים ולא בפסק בורר.

סיכומם של דברים, מעבר לכך שבהחלטות הביניים שעליהן מבוססים טעמי ההיתנגדות, אין כדי לקבוע מסמרות או להקים מעשה בית דין הרי שנוכח העובדה שבהחלטה בבקשה לעיכוב הליכים נקבע במפורש כי "אין צו המונע מורסו לקדם את הליך הבוררות" - דין הטענה שלפיה ניהול הליכי הבוררות והבקשה לאישור פסק הבוררות סותרים החלטות חלוטות של בתי המשפט בישראל או מהוים ניצול לרעה של הליכי משפט - להדחות.

סעיף 5 ב(2) לאמנה - הכרתו ואכיפתו של הפסק נוגדות את תקנות הציבור טענת פאי בהקשר זה חוזרת על התזה הבסיסית שעומדת ביסוד טעמי ההיתנגדות כי עצם ניהול הליכי הבוררות והבקשה לאישור פסק הבוררות מהוים כביכול ביזוי של החלטות שיפוטיות חלוטות של בתי משפט בישראל וכי ניהול הליכי הבוררות תוך היתעלמות מהחלטות חלוטות שלפיהן הסמכות לידון בסכסוך בין הצדדים נתונה לבית משפט בישראל, עומדת בנגוד לדיני ההשתק והמניעות מה שפוגע בערכי היסוד של שיטת המשפט בישראל ונוגד את תקנת הציבור שכן ורסו מנסה במו ידיה ליצור הכרעות סותרות.

...

סיכומם של דברים - אין בפסק הבוררות דבר הסותר את תקנת הציבור, כך שדין טענת ההתנגדות המבוססת על סעיף 5(ב)(2) לאמנה להידחות.

סוף דבר מהטעמים המפורטים ראיתי לדחות את נימוקי ההתנגדות לאישור פסק הבוררות.

כפועל יוצא מדחיית ההתנגדות, אני מאשרת את פסק הבוררות החלקי שניתן ביום 25.2.2022 ופסק בוררות המתקן שניתן ביום 22.6.2022, על ידי טריבונל הבוררות שבמחוז Broward במדינת פלורידה שבארצות הברית - International Center For Dispute Resolution International Arbitration Tribunal.

עיון בפסקי דינו של כב' בית המשפט העליון מלמד כי החלטת בורר תוכר כ-"פסק ביניים" מקום בו היה בה כדי לסיים את הדיון בסוגיה או במחלוקת מוגדרת.

בהליך הפרטני המונח בפני, מקום בו עניינה של החלטת הבורר הוא במכירת הנכס היחיד והמהותי של החברה, ומקום בו בוטל במסגרת ההחלטה צו המניעה הארעי, ומשכך, יכולים רוכשי הקניון להשלים את ביצוע ההסכם ולהעביר את הזכויות באותו נכס, אני מוצאת לראות בהחלטה זו כ-"פסק ביניים", ומשכך, כזו אשר המבקשים רשאים להגיש ביחס אליה בקשת רשות ערעור.

...

כפועל יוצא ומתוך ניסיון למצוא את אותה נקודת איזון בין מכלול האינטרסים והשיקולים, אני מורה בזאת כדלהלן : ברקליס וסאב טרמינל יבהירו בתוך 48 שעות האם ניתנת הסכמתם, יחד ולחוד, להפקדת הסך של 22 מיליון ₪ נוספים, מעבר לאלו אשר נקבעו בהסכם המכר ובהחלטת הבורר, בנאמנות, וזאת מייד ויחד עם הפקדת התמורה בהתאם להוראות הסכם המכר, ועד להכרעת הבורר במחלוקות נשוא הליך זה. יובהר לעניין זה כי אין בהחלטתי זו כדי לחייב את ברקליס או סאב-טרמינל בהפקדת סכום זה, ואולם ככל ותינתן ההתחייבות כפורט לעיל, בתוך 48 שעות, יינתן להתחייבותם זו תוקף של החלטה, שאז - לא יינתן צו זמני האוסר על מימוש ההתקשרות, ותוך שמובהר כי טענות כל הצדדים, שמורות להם.

בשולי החלטתי אציין כי אני ערה לעמדות הצדדים, כפי שהובעו בפני גם במסגרת הדיונים, בהתייחס לאפשרות קידומו של מתווה בדומה לזה הבא לידי ביטוי בהחלטתי דלעיל, לרבות התנגדות המשיבים, נוכח הסברה כי במקרה של הליך התמחרות, יכול והתמורה תהא גבוהה יותר מזו אשר הוצעה על ידי נקש או צים, נכון להיום.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים משימה לעיון בתוך 3 ימים.

סעיף 1 לחוק הבוררות קובע, מפורשות, כי פסק בוררות היא פסק שניתן על ידי בורר, "לרבות פסק ביניים". השאלה באילו מקרים ייראו בהחלטתו של בורר משום "פסק ביניים" ובאלו מקרים כהחלטה אחרת, אינה בהכרח פשוטה, ודומה כי זו נעשית על בסיס הנתונים העובדתיים הפרטניים של כל מקרה ומקרה, הסעדים אשר התבקשו במסגרת ההליך, כמו גם תוכנה ומהותה של ההחלטה.

עיון בפסקי דינו של כב' בית המשפט העליון מלמד כי החלטת בורר תוכר כ-"פסק ביניים" מקום בו היה בה כדי לסיים את הדיון בסוגיה או במחלוקת מוגדרת.

...

כל אלו מטים את הכף למסקנה על פיה יקשה עלי לזהות את נקודת האיזון בתיק זה, במקום בו מצא כב' הבורר לשים אותה, ולעניין זה יופנו הצדדים, בין היתר לרע"א 5546/13 אחים שגראוי ייזום ובנייה בע"מ ואח' נ' ועקנין (22.8.2013); רע"א 1407/09 michraz 95 readty Ltd נ' שרם (22.6.2009)).

דומה היה כי סוגיה זו יוחדה בתחילה לשאלת ההצדקה במתן סעד זמני בהליך שבפני, ואולם בהינתן טיעוני הצדדים לאחר מתן ההחלטה בבקשה לסעד זמני, אין מנוס אלא להידרש לסוגיה זו, גם במסגרת פסק הדין, וכמפורט להלן; בהחלטת הבורר נמצא להורות כי לעניין מחלוקת זו בין הצדדים, לא ניתן, ואף זאת לכאורה ולעת הזו, לשלול את גרסת ברקליס, לפיה, בפני מוסדות החברה, עמדה הצעה יחידה שהיא בעלת תוקף מחייב, וזו אשר השתכללה לכלל הסכם, אשר יש בו כדי גמירות דעת ומסוימות (סעיף 15 להחלטה).

כל אלו כמכלול, הביאו אותי למסקנה על פיה דין בקשת רשות הערעור להתקבל באופן חלקי, וכמפורט להלן; בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה, שהחלטת כב' הבורר מיום 23.1.2023 בדבר ביטול הצו הארעי שניתן, תבוטל.